גרמניה בוחרת: מרקל רוצה כהונה נוספת; הימין הקיצוני מרים ראשו

(עימות בחירות בין ראשי המפלגות בגרמניה, בתחילת החודש)

אזרחי גרמניה מצביעים היום (ראשון) בבחירות לפרלמנט ומכריעים אם להעניק לקנצלרית אנגלה מרקל ארבע שנים נוספות בשלטון. הקלפיות נפתחו הבוקר וצפויות להיסגר בשעה 18:00 (שעון מקומי), כשזמן קצר לאחר מכן יתפרסמו מדגמי הבחירות הרשמיים – והתוצאות הסופיות יפורסמו ביום שלישי.

המצביעים בבחירות מטילים פתק שבו מופיעה בחירתם למפלגה וכן לנציגים במחוז מגוריהם – מתוך 401 המחוזות במדינה. בשיטה זו ניתן למעשה להעניק ייצוג לשתי מפלגות, באמצעות הצבעה למפלגה מסוימת לצד נציגים מקומיים חברי מפלגה אחרת. על מנת לזכות במושבים בפרלמנט צריכות המפלגות השונות לעבור את אחוז החסימה שנקבע על 5% מסך הקולות בבחירות. שש מפלגות יתחרו על 598 המושבים בבונדסטאג ועל משרת הקנצלר – כאשר הסקרים צופים ניצחון למרקל ולמפלגת הנוצרים הדמוקרטים (CDU/CSU) שבהנהגתה, עם כ-36% מקולות הבוחרים.

עוד על הבחירות בגרמניה:
עם מצע גזעני ואנטישמי, הימין הקיצוני מסתער על הפרלמנט
רק אל תגידו פליטים: גרמניה מצעידה את מרקל לניצחון, גם כשהיא טועה
לקראת הבחירות בגרמניה: מרקל קראה לתומכיה לגייס "קולות צפים"

מרקל מאוימת משמאל בידי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (SPD) שבראשה עומד מרטין שולץ, יו"ר הפרלמנט האירופי לשעבר, שבחירתו סייעה למפלגה לטפס בסקרים ולהתייצב על כ-22%. מימין ניצבת "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD) שהסקרים צופים שתהיה המפלגה השלישית בגודלה בפרלמנט עם 10%-12% מהקולות – דבר המעורר חששות בקרב הממסד הפוליטי במדינה, המתמודדת עם צלו של הימין הקיצוני מאז מלחמת העולם השנייה. מפלגת "השמאל" (Die Linke) זוכה בסקרים לכ-10% ומפלגת הירוקים לכ-8%.

בשל שיטת הבחירות בגרמניה הקמת הממשלה הבאה עשויה להימשך כמאה ימים, אך הבונדסטאג אמור להתכנס עד 30 יום ממועד הבחירות. בשל כך על מנת שתוכל לשבת לכהונה נוספת, רביעית, על כס הקנצלרית – מרקל תזדקק להקים קואליציה משותפת עם לפחות אחת מהמפלגות היריבות. התרחיש הסביר ביותר הוא כי מפלגתה תחבור לסוציאל-דמוקרטים בדומה למצב בממשלתה הנוכחית.

תרחיש זה מכונה "הקואליציה הגדולה" ועל פי הערכות של מכון המחקר הפוליטי "טנאו" יתאפשר אם ה-SPD ישיגו לפחות 23% מהקולות. על אף היריבות בין שתי המפלגות שתיהן נחשבות לפרו-אירופאיות וקואליציה כזו תוכל לשדר יציבות ברקע הטלטלות הפוליטיות ביבשת, לקראת פרישתה של בריטניה מן האיחוד ב-2019. מנהיג הסוציאל-דמוקרטים שולץ התראיין ביום חמישי האחרון לתחנת הטלוויזיה הממלכתית RTL ואמר כי מהפך של הרגע האחרון לטובת מפלגתו הוא אפשרות ממשית.

תרחיש אפשרי נוסף הוא קואליציה בין מפלגתה של מרקל לבין הירוקים בהנהגתה של קתרין גרינג-אקהרדט והמפלגה הליברלית (FDP) בראשות כריסטיאן לינדנר, הדוגלת בהפרטה ותומכת בשוק החופשי וממוקמת בימין-מרכז. תרחיש זה מכונה "קואליציית ג'מייקה" על שם צבעי שלוש המפלגות המזכירים את אלה של דגל ג'מייקה – הנוצרים-דמוקרטים (שחור), הליברלים (צהוב) והירוקים (ירוק) – והוא עשוי להתממש אם מפלגתו של שולץ לא תצליח להתעלות על הסקרים. אפשרות נוספת היא קואליציה של מפלגתה של מרקל והליברלים בלבד. אך על מנת שזו תתממש יצטרכו חברי ה-FDP להציג הישג מרשים בקלפיות.

עיני כל בגרמניה נשואים למפלגת AfD הקיצונית הצפויה לזכות במושבים בפרלמנט, לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה. המפלגה שנוסדה בשנת 2013 והתעצמה בשנים האחרונות כתגובת נגד להגעתם של כמיליון פליטים ומבקשי מקלט לגרמניה בקיץ 2015 הבטיחה לפעול נגד מדיניות ההגירה של מרקל. חבריה התבטאו בעבר באופן מעורר מחלוקת כשקראו, בין היתר, לאסור על בניית מסגדים, לירות בפליטים המבקשים לחצות את הגבול אל שטח המדינה ואף התנערו מאחריותה של גרמניה למלחמת העולם השנייה ולזוועות השואה.

בבחירות הקודמות נכשלה "אלטרנטיבה לגרמניה" לעבור את אחוז החסימה. אולם, מאז הצליחה להכניס נציגים ל-13 מתוך 16 פרלמנטים אזוריים ברחבי המדינה. חברי המפלגות האחרות הודיעו שלא ישתפו פעולה עם חברי AfD בפרלמנט אך חבר הוועד המנהל של המפלגה גאורג פזדרסקי העריך כי לאחר תקופת חרם של כשנה עד שנתיים הם יתרצו וישתפו עם פעולה, כפי שהיה בעבר בפרלמנט של מדינת סקסוניה, למשל.