לראשונה לאחר יותר מחצי מאה, מפלגת ימין קיצוני צפויה לאייש את הפרלמנט בגרמניה. האפשרות, שלפי הסקרים נראית מוגמרת, ולפיה מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" תעבור את אחוז החסימה ותאייש את הבונדסטאג מדאיגה רבים, כולל את הקהילה היהודית.
אמנם אין סכנה שהיא תהיה המפלגה הגדולה ביותר, בניגוד לעננה שריחפה מעל אוסטריה, הולנד או צרפת, אך בגרמניה, כל התחזקות של מפלגה לאומנית, ויש הרואים בה ניאו-נאצית, מעוררת באופן טבעי את שדי העבר.
צמיחתה של ה-AfD הייתה תגובת הנגד לפתיחת השערים של מרקל, שבמסגרתה הגיעו למדינה כמיליון פליטים ומבקשי מקלט בקיץ 2015. המנהיגה החזקה ביותר באירופה ספגה ביקורת נוקבת על כך גם מצד בעלי בריתה, ולאחר ירידה מתמשכת בפופולריות שלה היא שברה ימינה, הקשיחה את מדיניות ההגירה והתייצבה בסקרים.
עוד על הבחירות בגרמניה
מנהיג הימין הקיצוני בגרמניה: להתגאות בחיילינו במלחמת העולם השנייה
בכיר במפלגת הימין הקיצוני בגרמניה: להפסיק לחוש אשמה מפשעי הנאצים
הסוציאל-דמוקרטים, החברים בקואליציה שלה, קיבלו תנופה וזינקו בדעת הקהל עם בחירתו של מרטין שולץ לתפקיד יו"ר המפלגה לפני כמה חודשים, אך זו נעצרה ויו"ר הפרלמנט האירופי לשעבר לא מצליח לסכן אותה באופן ממשי. הקנצלרית, שמעוניינת בקדנציה רביעית ברציפות, לא נכנעת לשאננות ודחקה באזרחים להגיע לקלפיות מחשש לזליגת קולות אל הימין הקיצוני.
לפי הסקרים, ה-AfD, תהיה המפלגה השלישית בגודלה בפרלמנט עם 12% מהקולות כ- 50 מושבים - נתונים נמוכים יותר בהשוואה לאלו שקיבלו מפלגות ימין קיצוני דומות במדינות השכנות, אך הממסד הפוליטי בגרמניה מתייחס לכך בחרדה רבה.
שר החוץ זיגמר גבריאל השווה לנאצים את "אלטרנטיבה לגרמניה", שהבטיחה לפעול "להענשת" מרקל בשל מדיניות ההגירה שלה, וכל יתר המפלגות הבטיחו שלא יפעלו עמה. איש אפילו לא רוצה לשבת לידם בבונדסטאג, מבנה בעל חשיבות סמלית יותר משל פרלמנטים אחרים בעולם.
למרות שורת התבטאויות שערורייתיות, גזעניות ואנטישמיות שנאמרו מצדה בשנתיים האחרונות, AfD הצליחה לחדור מעבר לשוליים הקיצוניים, בניגוד למפלגות ימין קיצוני אחרות בגרמניה, שקמו והתפרקו - או פורקו על ידי בתי משפט - מאז תום מלחמת העולם השנייה. בין שלל ההתבטאויות שסיפקו חברי המפלגה, היו קריאות לירות בפליטים שמנסים להיכנס לשטח המדינה; לאסור על בניית מסגדים; וכן התנערות מהאחריות של גרמניה למלחמת העולם השנייה ולשואה.
"אנחנו הופכים לזרים בארצנו"
הגדיל לעשות מנהיג המפלגה אלכסנדר גאולנד, שאמר רק החודש כי הגרמנים לא צריכים לשאת אות קלון על עברם הנאצי וכי עליהם להיות גאים ב"הישגי" הצבא במלחמת העולם הראשונה והשנייה. עורך הדין בן ה-76 מכחיש שמפלגתו מחזיקה בעמדות נאציות, אלא מגנה על זהותה של גרמניה. המפלגה, שנוסדה רק ב-2013, קוראת לסגירת גבולות המדינה, הטלת מכסות מינימום לגירושי מבקשי מקלט ואיסור על פליטים להביא למדינה את משפחותיהם.
"אנחנו הופכים בהדרגה לזרים בארצנו שלנו", אמר מנהיג המפלגה בעצרת בחירות בעיר פרנקפורט אן דר אודר, הסמוכה לגבול עם פולין. לדבריו, גרמניה שייכת לגרמנים, לאסלאם אין מקום במדינה וזרם המהגרים יגרום רק לצרות.
"אלטרנטיבה לגרמניה" עשויה להיות למפלגת האופוזיציה הגדולה ביותר בפרלמנט, אם הסוציאל-דמוקרטים אכן יחברו לשמרנים של מרקל ויקימו שוב קואליציה, בדומה להרכב הממשלה הנוכחית. משמעות הדבר, שהיא תנהל את ועדת התקציב החזקה ותפתח את דיוני התקציב.
גאורג פזדרסקי, חבר הוועד המנהל של AfD, אמר כי מפלגתו תשתמש בנאומיה בפרלמנט כדי למשוך את תשומת הלב הציבורית לעלות משבר המהגרים, לבעיות בגוש האירו - שאותו היא רוצה לעזוב - ולבעיות הקשורות לאיחוד האירופי. "יהיה לנו קול בפרלמנט, לא נהיה אופוזיציה קלה", הבטיח.
הוא צופה כי יתר המפלגות יחרימו אותם במשך שנה או שנתיים - אך בסופו של דבר יעבדו עמה. זאת, לטענתו, בדומה למה שאירע בפרלמנט האזורי של מדינת סקסוניה, שם ה-AfD והנוצרים-דמוקרטים של מרקל הצביעו על הקמת ועדה שתעקוב אחרי פעילות השמאל הקיצוני.
לובשי חליפות, לא גלוחי ראש
חברי הפרלמנט כבר שינו את התנאים לעמדה הטקסית של זקן המחוקקים, כדי שזה יהיה תקף לחבר הפרלמנט הוותיק ביותר ולא למבוגר ביותר - שככל הנראה יהיה חבר AfD.
שרה ווגנקנכט, מועמדת מובילה מטעם מפגלת "השמאל" הרדיקלית, אמרה כי היא לא תבחר לשום ועדה מי שמשתייך "לאגף של ביורן הוקה, שממש מייצג עמדות נאציות". אותו הוקה הכחיש כי אדולף היטלר היה "רשע מוחלט", תיאר את אנדרטת השואה בברלין כ"אנדרטת הבושה" ודרש "שינוי של 180 מעלות" בדרך שבה מתייחס גרמניה לעברה הנאצי.
בנוסף לכך, משרד המשפטים הבהיר כי חלק מהמצע של AfD, כמו האיסור על בניית צריחי מסגדים, אינו חוקתי.
מאז שנכשלה בבחירות הקודמות לעבור את אחוז החסימה, הצליחה "אלטרנטיבה לגרמניה" להיכנס ל-13 מתוך 16 הפרלמנטים האזוריים, כשהיא משנה את המצע ההתחלתי שלה, כזה שהתנגד לתכניות החילוץ ליוון, למצע המתנגד להגירה.
לפי אלכסנדר הנסל, שחקר את פעילות ה-AfD באותם פרלמנטים, מאז כניסת הימין הקיצוני הפכו הדיונים לסוערים יותר, כשחלק מהמחוקקים לא לוחצים ידיים לטירונים הפוליטיים המבקשים לערער את השיטה. "העמדות הימניות-קיצוניות שלהם החריפו את הדיונים בזמן שהטון והדרך שבה אנשים מתייחסים אחד לשני הפכה לקשוחה יותר בשל הרטוריקה והפרובוקציות של AfD", הסביר.
בניגוד לתנועות ימין קיצוני קודמות בגרמניה, אלטרנטיבה לגרמניה חדרה למיינסטרים ככה שגם בני מעמד הביניים שדעותיהם הקצינו מרגישים שהם יכולים להצביע לה. "אתה לא מצביע לגלוחי ראש, אלא לפרופסורים בחליפות", אמר מנפרד גולנר, שעומד בראש מכון הסקרים "פורסה".
ג'קסון ג'יינס, נשיא המכון האמריקני לחקר ההיסטוריה של גרמניה בת זמננו, סבור כי המפלגה לא צפויה להתרומם מעבר לכוחה הנוכחי, זאת להערכתו בשל מחלוקות פנימיות סביב השאלה אם לכוון לעבר השלטון או להישאר באופוזיציה. "הם יוסיפו לצעקות ולצרחות בבונדסטג, אבל אני לא רואה אותם מתפשטים בחברה כמו סרטן", אמר בהתייחסו לתיאור הצלחת הנאצים בשנות ה-20' וה-30'.