ימים ספורים לפני הבחירות בגרמניה, שיתקיימו ביום ראשון הקרוב, הסקרים במדינה מלמדים כי הקנצלרית אנגלה מרקל תנצח בהן, בדרכה לכהונה נוספת.
ואולם, התחושה במפלגת השלטון, ה-CDU, היא שהניצחון לא הולך להיות כל כך מתוק. המצב לא היה נראה מבטיח גם בתחילת הקמפיין. ב-3 בספטמבר החליטה מרקל לקבל את הפליטים שעמדו על הגבול עם הונגריה בסיסמא "Refugees Welcome", החלטה שהביאה לשתי השלכות עיקריות קרע בתוך מפלגת ה-CDU בין השמרנים המתנגדים לעמדתה בנושא הפליטים ובין תומכיה, וירידתה בסקרים של מרקל, לצד עלייה של מפלגת ה-SPD הסוציאל דמוקרטית.
ואם לא די בכך, כל זאת מתרחש בזמן שמפלגת הימין הקיצוני AFD זוכה לתמיכה הולכת וגוברת, כשהיא קוראת בצורה מפורשת לגירוש הפליטים מהמדינה.
קריאתה של מרקל לפליטים להיכנס בשערי גרמניה הפכה מבחינתה לחרב פיפיות; בעיית הפליטים והמהגרים הפכה לסוגיה מרכזית בקרב המצביעים, עד כדי כך שבקמפיין הבחירות של מפלגתה של מרקל נמנעים מלדבר עליו באופן מפורש, ומשקיעים מאמצים בהסברת ההישגים החיוביים שהביאה מרקל למדינה.
הצעד הזה נועד, בעיקר, על מנת שלא לתת במה למפלגת ה-AFD הפופוליסטית, שזועקת נחרצות בנושא גירוש זרים מגרמניה ושהתמיכה בה עומדת כעת על 12%, ולפי הערכות היא אף צפויה לצמוח ולהגיע ל-17%. אם זה יקרה, היא תהפוך למפלגה השלישית בגודלה ואז צפויה מרקל להתמודד עם משבר בהקמת קואליציה.
בשיחות עם בכירים במפלגה ניכר כי הם מבינים כי זוהי הסוגיה הבוערת בגרמניה, אך יודעים שאם ידגישו אותה, הדבר רק יעלה את קרנה של מפלגת הימין הקיצוני, שלדבריהם מייצרת הסתה פרועה ומשתמשת בפליטים כדי להביא עוד ועוד קולות.
"אנחנו מנסים להרגיע את הלהבות שה-AFD מנסה להעלות. אנחנו מנסים להרגיע את המשטרה והאזרחים. מנסים להסביר שאנחנו עושים מאמצים רבים להוציא את הפליטים מהמדינה. גם מערכת החוק הגרמנית מקשה. אם פליט לא רוצה להיות מגורש למדינה שלו הוא נשאר, הוא יכול לקבל דחיות רבות. מאוד קשה לגרש אותם", הסביר ברטיל ונגר, מזכיר יחסי החוץ של המפלגה במטה של הקנצלרית בברלין בשיחה עם וואלה! NEWS.
מרקל הבינה מהר מאוד כי עליה לאחד את השורות בתוך המפלגה מאחר שקונפליקטים פנימיים לא יעזרו לה בבחירות. מכאן הגיע השינוי בעמדתה לגבי הפליטים. "העובדה שהגבולות של גרמניה היו פתוחים וכל מי שהיה מנופף ואומר 'מקלט מדיני' היה נכנס פנימה יצרה אנטיגוניזם גדול. רק אחרי שהגיעו מאות אלפי אנשים היה לנו ברור שאי אפשר להמשיך ככה. אין לנו חוקי הגירה, יש לנו רק חוקים שקשורים למתן מקלט מדיני. ההסכמה לגבי קבלת הפליטים קטנה והפכה לעובדה: 'אתם יכולים להיכנס אבל רק לזמן מוגבל'", אמר וונגהם.
"זה נהיה ברור שאנחנו חייבים להגן על הגבולות שלנו. מרקל מנסה מחד למצוא פתרונות מאוזנים ולאפשר מקלט מדיני הומניטרי ומנגד לחוקק חוקים ולהגיע להסכמים עם מגרב וטורקיה", הוסיף. לדבריו, "עדיין חייבים לנקוט באמצעים כדי שלא יגיעו לפה אלפי אנשים מהסהרה ולוב, נדחפים בסירות אחרי שלקחו להם את הכסף. אם זה לא היה מספיק ברור, אנחנו צריכים שתהיה לנו מערכת למקלט מדיני באחוד האירופי, במקום שכולם יגיעו לכאן ויתאכזבו צריכה להיות מערכת הגירה מחוץ לגרמניה, לשם יגיעו הפליטים ויקבלו את התשובה כן או לא".
"משבר הפליטים הביא את מרקל לבעיה בסקרים. ערכי התמיכה שלה היו ירודים, ה-CDU ומפלגת הבת הבווארית שלה היו במחלוקת כבר מסתיו 2015, שהחריפה עד להגעה לפיוס. "האסטרטגיה המרכזית של המפלגה הייתה שמירה על התדמית הטובה שהייתה למרקל לפני משבר הפליטים כאם האומה, כמי שלוקחת את הגרמנים ומובילה אותם בעת משבר קדימה", הסביר פרופסור אוסקר נידרמאייר, מנהל מרכז אוטו שטאם לסוציולוגיה אמפירית באוניברסיטה החופשית בברלין. "המצב הבינלאומי תרם לכך מאוד. עם צפון קוריאה וארדואן, אנשים שאלו את עצמם 'למה לבחור במישהו אחר שאנחנו לא יודעים אם הוא יודע לפתור משברים, שלא היה בשלטון, שלא ניצח בחירות?'. כעת, ימים ספורים לפני הבחירות, הסקרים מנבאים מצב עגום לסוציאל דמוקרטים, שוב יש פער עצום בין שתי המפלגות", הוסיף.
לדברי פרופסור נידרמאייר הסוגיות המעסיקות בימים אלו את הגרמנים חוץ מסוגיית הפליטים הן הפנסיה, חינוך בטחון הפנים והצדק החברתי. את השינוי בעמדת מרקל לגבי הפליטים הוא מסביר כאקרובטיקה פוליטית שצלחה. "בסוף ספטמבר 2015 איבדה מרקל חמישית מהקולות. חלק מהבוחרים עזבו את המפלגה. גם מועמדותו של מרטין שולץ לראש המפלגה הסוציאל דמוקרטית הביאה לעלייה באחוזי הבחירה בו. ובכל זאת, מרקל הצליחה ליצור אמון בקרב הבוחרים, שינתה את המדיניות שלה והביאה הרבה בוחרים שעזבו להצהיר כי יבחרו בה. אנשים מאמינים בה", הסביר.
כחלק מכללי התקינות הפוליטית של מרקל בעמדתה הפומבית אל מול משבר גל הפליטים, ניצלה מפלגת ה-AFD את הוואקום הקיים ודהרה קדימה בסקרים.
מפלגת הימין הקיצוני המתגאה במצע אנטי דמוקרטי, עסקה בתחילה בהתנגדות לאירופה, אך הפליטים הגיעו אליה כמתנה מהשמיים. היא נמצאת בקשרים פוליטיים עם מפלגות ימין בצרפת ובהולנד, ולמרות ההתבטאויות של חלק מאנשי המפלגה בדמות כינוי אנדרטת השואה בברלין 'אנדרטת הבושה', גם בקרב היהודים בברלין יש מי שמצביע לה. "מי שבוחר בה עושה זאת מתוך מחאה נגד המפלגות הגדולות שאפשרו את ההגירה הלא מבוקרת", הוסיף פרופסור נידרמאייר.
לצד שלטים שמרניים של מפלגת ה-CDU שמדברים על הישגי מרקל כאם האומה, מופיעים ברחבי ברלין שלטים פרובוקטיביים של מפלגת ה-AFD הנוגעים בנקודות התורפה של רבים מהגרמנים, שמסכימים עם הביקורת אך לא מעזים לומר אותה בקול רם. אחד השלטים נושא את הכיתוב "בורקה? אנחנו מעדיפים ביקיני", ואחר: "בורקה? אנחנו מעדיפים את המשקה הלאומי בורגנדור".
מול הכרזות, המספרים מעידים על ירידה בכניסת פליטים למדינה. מנתוני מכון המחקר של קרן קונרד אדנאואר עולה כי בשנת 2015 הגיעו לגרמניה 476,676 מבקשי מקלט מדיני. בשנת 2016 הגיעו 745,545. בחצי השנה הראשונה של שנת 2017, לעומת זאת, עמד מספר מבקשי המקלט שנכנסו למדינה על 106,604. מאז שנת 2015 הגיעו למדינה כמיליון ו-300 אלף מבקשי מקלט מדיני.
על פי ה"דר שפיגל און ליין", בשנת 2015 עזבו מרצונם את גרמניה 37 אלף פליטים. בשנת 2016 עלה המספר ו-54 אלף מבקשי מקלט עזבו מרצון. בין ינואר ליוני 2017 עזבו את גרמניה 54 אלף פליטים נוספים. בסך הכל עזבו את גרמניה 107,920 פליטים מרצונם החופשי.
עוד עולה מנתוני העיתון כי בשנת 2016 הוציאה גרמניה כמעט 22 מיליארד אירו לטובת טיפול במשבר הפליטים, ובשנת 2017 מתכננת הממשלה להוריד את ההוצאה ל-21 מיליארד.
"אנשים ברחו ממלחמות ועכשיו הם מסתובבים פה עם סכינים"
בינתיים בעיר האם שבצפון הריין מתקיים כנס בחירות מנומנם. השר לביטחון הפנים תומאס דמזייה הגיע לתת פוש אחרון ולעזור לנציגת מפלגת ה-CDU בעיר. כל העת ולאורך הנאום נמנע השר מלהזכיר מפורשות את המילה פליטים ומלהתייחס לנושא הכי חם בחדר, שלשמו הגיעו רבים. "באנו לשמוע אילו פתרונות המפלגה מציעה לנו כדי לטפל בחוסר הביטחון שהביאו איתם הפליטים והמהגרים", אמר פרנק הופמן, איש עסקים שהגיע עם שני ילדיו, ועדיין לא יודע במי יבחר. דמזייה מדבר על הצעדים שעשה כשר לביטחון הפנים בדמות הגדלת תפוצת מצלמות האבטחה, השוטרים ואמצעי הביטחון, אך מזכיר כי מפלגת ה-CDU היא מפלגה שערכיה הם חירות ודמוקרטיה ועל ערכים אלו אי אפשר לוותר.
"מי שרוצה חירות וחופש צריך להבין שתהיה אי ודאות. אי אפשר לנבא איך אחרים יחשבו. אנחנו לוקחים סיכון מסוים, אבל אסור שהמחשבה על ביטחון תכתיב את המצב הקיים", אמר דמזייה. רק בשלב השאלות מהקהל מבינים את הלך הרוח שמכתיבה מערכת הבחירות הנוכחית. שאלה אחת שנשאלה הייתה "מדוע לא החמרתם את חוקי הענישה?". אדם אחר התלונן כי "ישנה עלייה במספר הערעורים של מבקשי המקלט. היו 30 אלף ועכשיו יש מאה אלף. הפליטים רק רוצים לדחות את תקופת העזיבה שלהם מגרמניה. אנשים פה בורחים ממלחמה ובאים להסתובב פה עם סכינים, לא ייתכן שאני הולך לקניות עם שני סכינים".
לטובת הנושא הוקמה בלשכת הקנצלרית יחידת סמך שתפקידה לתאם ולעסוק בענייני הגירה, פליטים ואינטגרציה. בראש היחידה עומדת האני דהימי, מוסלמית ממוצא איראני, ולדעתה התקשורת מסקרת את נושא הפליטים והמהגרים באופן מגמתי. לשיטתה, התקשורת עושה זו במתן דגש על ההיבטים השליליים, כמו פשיעה, או בסיפורי הצלחה של כאלו שהשתלבו בחברה והגיעו לתפקידים בכירים, כמוה למשל.
לדבריה, קבוצת הפליטים היא לא הבעיה הגדולה של גרמניה, אלא דווקא קבוצות המהגרים משנות ה-60 שלא השתלבו בחברה. "הפליטים מונים 1.3 מיליון איש. זה אחוז אחד מהאוכלוסייה הגרמנית. הפליטים עוברים תהליך של היכרות, לומדים גרמנית, עובדים. יש הרבה עניין לגרום להם לאינטגרציה כי בעבר נעשו טעויות שגרמו לפליטים לא להיקלט בחברה. עכשיו הם יכולים להיכנס לשוק העבודה אחרי היכרות בתוך ארבעה חודשים. אני לא דואגת לגבי הקבוצה הזאת, כי מספרם לא גדול, ומי שמגיע לכאן רוצה לרוב להתחיל משהו חדש", אמרה דהימי. "דווקא הקבוצה של האנשים בעלי רקע מגוון המונים 20 אחוז מהאוכלוסייה שנולדה פה עדיין לא מדברים גרמנית שוטפת ולא משתלבים בשוק העבודה", הוסיפה. לדבריה, "בכירים בלשכה מדברים על פחדים ברורים של הגרמנים הקשורים לפליטים - איסלאמיזציה, טרור, הפחד לאבד את השליטה על המדינה, והעובדה שמישהו יכול לקבל משהו שהוא שלי. בפחדים האלו משתמשת מפלגת ה-AFD".
מיכאל רובינשטיין, מנכ"ל הקהילות היהודיות בצפון הריין אמר בשיחה עם וואלה! NEWS כי "יש תחושה של אי נוחות לגבי הפליטים בקהילה היהודית. בערוצים שלנו אנחנו יודעים שיש כאן טרוריסטים בפוטנציה שמגיעים לכאן. לנו יש אבטחה גדולה, אז אנחנו לא המטרה, אבל אנחנו מרגישים את האנטישמיות ההולכת והגוברת". לדבריו, "ה-AFD, שמבטיחים 'אלטרנטיבה לגרמניה', רוצים במפורש את הקשר הטוב איתנו. הם פונים אלינו ואומרים 'יש לנו אויב משותף - המוסלמים', וזה פועל, יש חברים יהודים במפלגה הזו".
"האנטישמיות לא מגיעה מהפליטים, אלא מהמהגרים הוותיקים"
כעת במפלגת ה-CDU מכים על חטא. הם הבינו מאוחר מדי שהעובדה שאין להם נציגי דור שני למהגרים מטורקים היא בעוכריהם. במפגש עם ג'מילה יוסוף, נציגת אזור הבחירה של האגן לבונדסטאג ודוברת המפלגה למדיניות אינטגרציה, היא לוקחת אותנו לסיור בבית כנסת בעיר כדי להראות את הקשר שיש למוסלמים עם היהודים. "אני הטורקיה הראשונה שנכנסה כחברה במפלגה ובפרלמנט", אמרה, והוסיפה כי הסיבה היא שבמפלגה נזכרו מאוחר מדי לפנות לקהלי מהגרים.
"ההורים שלי עבדו בבית חרושת והנה היום אני חברת פרלמנט, כל אחד יכול להצליח", אמרה. לדבריה, את הקולות היא לא תקבל מהמהגרים הטורקים, כי הם יצביעו למפלגה הסוציאל דמוקרטית. על עליית ה-AFD היא אומר כי "בגרמניה היה טאבו על נושא האנטישמיות. הגרמנים הפנימו את זה, אבל המפלגה הביאה תעמולה שלא הייתה קיימת. היא החלה כמפלגת התנגדות לאירופה. למזלה של המפלגה הגיעו הפליטים - זו הייתה מתנת אל". לדברי יוסוף, האנטישמיות אינה מגיעה מהפליטים, אלא מהדור השלישי של המהגרים מאזור המגרב. "הם מקבלים את התעמולה הערבית מהטלוויזיה בסלון".
אקסל ווס מהעיר בון, חבר בפרלמנט האירופי, אומר את מה שהגרמנים נמנעים מלומר מפורשות בשל התקינות הפוליטית הנהוגה בארצם. "זה לא חלק מהתרבות שלנו לומר בצורה אסרטיבית ומפורשת 'אנחנו לא רוצים פה פליטים'. יחד עם זאת, אנחנו לא רוצים להיות אסירים של ממשלות אחרות. קנינו קצת זמן אבל אנחנו צריכים להיות חזקים יותר בעמדה על הפליטים. לדעתי נצטרך להיות אגרסיביים יותר", אמר, והוסיף כי "מרקל מחפשת אחר פתרונות, בין אם זה הסכם עם טורקיה או עם לוב". על ההשפעה של כל זה על הבחירות הוא אומר: "האוכלוסייה שלנו הופכת לאנשים שמזוהים עם הימין, ל-AFD יש כבר 10%. אחוזי התמיכה במשוגעים האלה זה נורא עבורנו".
"בסופו של דבר, הבחירות הנוכחיות הוכיחו כי הדבר החשוב הוא לשכנע את אזרחי גרמניה לנצל את זכות הבחירה שלהם", מסכם ד"ר יואכים רוטר, סגן יו"ר קרן קונרד אדנאואר בישראל. לדבריו, "כל קול שלא ינתן למפלגה דמוקרטית, ישמש את ה-AFD - מפלגה שמנצלת את פחדי האזרחים מהלא נודע. זה הזמן שכולם יקבלו אחריות, וילחמו למען הערכים המשותפים של גרמניה".
