נתן אלתרמן, שנחשב לאחד המשוררים המרכזיים בתרבות הישראלית, היה משוכנע כי יבוא יום שהמעברות ייעלמו מנוף ארצנו ואז סיפורן יסופר. "עוד ישירו לך שיר, מעברה. עוד אי-מי שיר תודות ינגן / לבדון, לפחון ולא?הל. ס?פּ?ר יס?פּ?ר, מ?עבּ?ר?ת / צריפונך אשר (כך נאמר בחוברת הג?ז?ר) נזדקן / אך כדי שיושר לך השיר תצטרכי המחות מא?ר?ץ", כתב ב-1957.
ואולם, לא כך קרה. המעברות אמנם נעלמו מהנוף, אך נותרו חלק מרכזי בזיכרון הלאומי, ובעיקר בזיכרונותיהם של עולים רבים שחיו בהן זמן ממושך שנבנו בחופזה ברחבי המדינה עת הקמתה. שבעים שנה לאחר קום המדינה, משרד התרבות והספורט פתח היום (שני) מיזם להקמת מוזיאונים לתולדות עיירות הפיתוח והמעברות במגדל העמק. במסגרת המיזם יוקמו ברחבי הארץ 24 "בתי מייסדים" שיספרו את סיפורן הרגיש, שמשלב בין ציונות לאהבת הארץ של העולים שתרמו רבות לפיתוחה של המדינה בשנותיה הראשונות.
עוד בוואלה! NEWS:
תיעוד ממחאת החרדים בירושלים: שוטר בעט במפגין פצוע על הקרקע
צבא איראן: כל טעות קטנה של ישראל - תוביל להחרבת תל אביב וחיפה
המורה מהדרום שקיימה יחסי מין עם תלמיד לא תועמד לדין
לדברי אלעד בצלאלי, הממונה על תחום החינוך במועצה לשימור אתרי מורשת, "איכשהו, אין מוזיאונים שמספרים את הסיפור הזה כחלק מתולדות ישראל. המוזיאונים מסתיימים בעלייה רביעית ואז יש קפיצה למוזיאונים שעוסקים בדמויות או באתרי קרבות. מפתיע שלא קם עד היום מוזיאון שמספר את סיפור המעברה, שזה סיפור מאד חזק בתוך הסיפור הציוני. זה כמו מן כתם שכאילו אף אחד לא רצה לגעת בו, אם כי המועצה לשימור אתרי מורשת העלתה את זה כבר בעבר".
לדבריו "כל סיפור היסטורי צריך טווח זמן כדי שאפשר יהיה לעסוק בו בצורה יותר שקולה. לספר סיפור זה מורכב ורגיש: מה אני מספר, מאיזה זווית אני מספר ואיזה סיפור אני מספר". עם זאת, הוא לא חושש לגעת בנקודות רגישות ואפילו סבור כי צריך לעסוק בהן. "אין סיפור היסטורי שאינו רגיש. אם אתה מגיע למוזיאון ולא נחשף לסיפור כזה, כנראה שהסתירו את זה טוב מאד. סיפור המעברות הוא סיפור רגיש ובחלקו גם לא נעים, וביחד עם זה הוא סיפור של ניצחון של אנשים שעשו דבר מדהים: לא חושב שבתוך המעשה הציוני היה עוד מקרה של אנשים שבאו הנה מתוך ציונות ואהבת הארץ, אבל הגיעו למקום שלא הם בחרו לחיות בו, והם נשלחו לשם, נשארו שם והקימו את הישובים הגדולים בפריפריה. אלו יישובים שביססו את הפריפריה שלנו והקימו יישובים חזקים".
השרה מירי רגב אמרה כי "הגיעה העת לצדק חברתי-תרבותי בדמות הוקרתם של האבות והנשים המייסדים והמייסדות שהקימו, סללו, חלמו וניגנו את ישראל. פרקים אלו בהיסטוריה הציונית לא מסופרים ומודגשים במידה מספקת בזיכרון הקולקטיבי ובאתוס הציוני של הקמת המדינה ופיתוחה".
בשנים האחרונות כבר הונחה תשתית רחבה של איסוף חומרי ארכיון במסגרת מיזם "העיר הנגלית אל העין" של משרד ראש הממשלה בשיתוף "תוכנית מורשת", בביצוע מוסד יד בן-צבי. כחלק מהמיזם, עשרות מתנדבים ותלמידי תיכון אספו תמונות רבות שנסרקו והועלו למאגר תמונות אינטרנטי. זאת לצד יוזמות מקומיות שעולות מהשטח בייחוד בערי הפריפריה שהתחילו כמעברות, דוגמת בית שאן, מעלות, קריית שמונה וראש העין.
עלות הקמתו של כל מוזיאון מוערכת בכחמישה עד שבעה מיליון שקלים ומוזיאונים ראשונים צפויים לקום כבר במחצית הראשונה של 2018 על-ידי המועצה לשימור אתרי מורשת. הם יוקמו במבנים היסטוריים קיימם שהשתמרו, וביניהם מגדל מים ישן, בית הדואר הראשון, בתי כנסת, בתי ספר וכדומה. המוזיאונים יציגו את הייחודיות של עיירות הפיתוח באמצעות עדויות של חלוצי ההתיישבות לצד מסמכים היסטוריים שמציגים פסיפס תרבותי מרתק של עולים קטעי ארכיון, דרכונים מארצות המוצא, ספרי זיכרונות, פנקסי עולים, ביגוד אופייני לתקופה ותשמישי קדושה.
יו"ר קק"ל דניאל עטר: "כולם כבר יודעים שאנחנו בקק"ל שמנו לנו למטרה את חיזוק הפריפריה ועיירות הפיתוח וכולם כבר יודעים שהמחוייבות הזו היא אמיתית, היא לא רק סיסמה והיא מתבטאת בפעולות שלנו בשטח כל יום.
אני מאמין שחלק חשוב בחיזוק ועידוד הפריפריה הוא גם הכרת ההיסטוריה של ערי הפריפריה והכרה בתרומתם של אלו שהגיעו לשם ראשונים, בנו את הבסיס של המקומות והתמודדו עם הקשיים".
אלי ברדה, ראש עיריית מגדל העמק אמר כי "מגדל העמק עברה תהליך דרמטי מיישוב עולים לעיירת פיתוח ולעיר מצליחה בישראל תוך שהיא מהווה מוקד תעסוקה אזורי עם קריית היי-טק. סיפורה של מגדל העמק שזור בתולדות הציונות ומדינת ישראל".
לדברי בצלאלי, "אחת המטרות תהיה לשמור על הייחודיות של כל יישוב ועל הסיפור המקומי. זה יהיה מוזיאון חי שאנשים ימצאו בו את עצמם, את המשפחה שלהם ויסופר בו הסיפור החלוצי, כולל עיסוק בדילמות".