בג"ץ דרש הבוקר (חמישי) מהמדינה להשיב מדוע הממשלה לא תיישם את מתווה הכותל, שאושר בשנה שעברה והוקפא לנפי כחודשיים. נשיאת העליון מרים נאור אמר הבוקר כי הליך הקפאת המתווה "מעורר שאלות", כלשונה: "אתה לא יכול לשאול את עצמך מקריאת כתבי הטענות, מה קרה פה? היה מתווה ועבדו עליו, טרחו, ואז באה הממשלה ואמרה 'לא קיים'".
נאור פנתה לנציג המדינה עו"ד יובל רויטמן ושאלה: "האם אין זה מן הראוי לשקול בשנית לאור אחרי כל מה שנשמע היום, את מה שכונה הקפאה? אני חוזרת ואומרת, אותה הקפאה נעשתה תוך כדי הליך משפטי, האם הממשלה מוכנה לשקול לחזור למתווה?". השופט חנן מלצר הוסיף: "אם המדינה תחליט שלא לחזור למתווה, האם אנחנו נוכל לכפות אותו?". בהרכב ישב גם השופט יורם דנציגר.
הנשיאה ציינה כי בג"ץ יתקשה לייצר מתווה חדש בהחלטה שיפוטית: "כוחותינו לא מספיקים כדי לייצר מתווה חדש. ניהול הכותל לא יהיה בהכרעה שיפוטית. הנפיצות, הרגישות והרצון לסובלנות מובנים לנו, אבל אנחנו שואלים את עצמנו, איפה בסופו של יום אנחנו נמצאים?"
לקריאה נוספת:
בלי משרוקיות ורמקולים: נשות הכותל פנו למשטרה לקראת התפילה
הישג לחרדים: חוק הגיור אושר בוועדת שרים לחקיקה; מתווה הכותל הוקפא
"אנחנו בצונאמי": מתגבר הלחץ על רה"מ בעקבות הקפאת מתווה הכותל
השופטים דנו בעתירות שהגישו הרפורמים, הקונסרבטיבים וארגון "נשות הכותל" המבקשות לאפשר הקמת רחבת תפילה שלישית שתפעל במתכונת שוויונית לנשים וגברים בכותל המערבי בירושלים. לפני חודשיים החליטה הממשלה להקפיא את "מתווה הכותל" ולא לקדם אותו בעקבות לחץ המפלגות החרדיות. לפי המתווה, המדינה הייתה אמורה להכשיר את הרחבה לתפילה משותפת מדרום לרחבה הקיימת. בחלק מהעתירות נתבקשו שופטי בג"ץ להכריע נגד הסדרי התפילה הקיימים בכותל, ובהם האיסור לנשים להתפלל עם ספרי תורה.
המתווה ההיסטורי אושר בממשלה בינואר 2016, והפוליטיקאים החרדים היו שותפים בחשאיות לגיבוש חלק ממנו. עם זאת, לאחר אישורו, קמה נגדו ביקורת קשה בציבור החרדי, בטענה שההסכם מבטא הכרה מצד המדינה בזרמים הרפורמים והקונסרבטיבים. בעקבות כך, ש"ס ו"יהדות התורה" דרשו מנתניהו לבטל את המתווה, ואיימו עליו במשבר קואליציוני, והמתווה לא יושם מאז בפועל למשך שנה וחצי. רק לפני חודשיים, ימים בודדים לפני שהמדינה השיבה לבג"ץ על העתירות שהוגשו, החרדים פנו שוב עם דרישתם לנתניהו, וללא התראה מראש, נתניהו העלה להצבעה את ההצעה וזו אושרה. עם זאת, בהחלטת הממשלה נקבע כי שיפוץ הרחבה הדרומית יימשך לטובת הזרמים הלא אורתודוקסיים.
העותרים, ובהם הזרמים שאינם אורתודוקסיים, טענו בעמדתם כי לאור החלטת הממשלה יש לחלק את הרחבה הקיימת, המוכרת, לשלוש עזרות - גברים, נשים ועזרה משותפת, ולהפקיע אותה משליטתה של הקרן למורשת הכותל ולהעביר אותה לידיהם. המדינה ביקשה לדחות את העתירות, ובעמדתה לבג"ץ טענה כי המתחם שבו תוקם הרחבה השלישית משרת מזה שנים רבות גורמים כמו התנועה הקונסרבטיבית כאתר תפילה, ולכן יש להסתפק בו ולא ביישום המתווה שהוקפא. עוד נטען כי המדינה החליטה לשפץ את המתחם בעלות של 19 מיליון שקלים, ולכן אין מקום בשלב זה שבית המשפט יתערב.
הרבנות הראשית לישראל ביקשה לייצג את עצמה בנפרד מהמדינה בעתירות אלה, אך בקשתה נדחתה. עם זאת, היא הורשתה להעביר את עמדתה בכתב, ובמסמך שהגישה טענה כי לבג"ץ אין סמכות לדון בסוגיות הקשורות למקומות הקדושים.
עם סיום הדיון אמר הרב גלעד קריב, מנכ"ל התנועה הרפורמית: "בית המשפט העביר מסר ברור לממשלה שעליה לשקול מחדש את עמדתה בענין הקפאת מתווה הכותל. אנו ממשיכים להיות מחוייבים להסכם הפשרה ומקווים שראש ההמשלה יבין את המסר של שופטי העליון".
עו"ד יזהר הס, מנכ"ל התנועה המסורתית: "אני מציע לממשלה להאזין היטב לרוח שנשמעה היום בבית המשפט העליון. השאלות הנוקבות של הנשיאה מהדהדות. הממשלה נקראה, ברמז שאין עבה ממנו, לסגת בה מההקפאה ואף נרמזה שהעובדה שהצדדים הגיעו, במו"מ מפרך, לפשרה מאוזנת ומדודה מדברת בעד עצמה, וזאת בלי קשר לשאלה אם הממשלה אימצה את הפשרה או לא". יו"ר נשות הכותל ענת הופמן ציינה טרם הדיון שחברות הארגון "רוצות להחזיר את הכותל לכולן ולכולם".
מארגון 'בצדק' שעתר נגד חוקיות מתווה הכותל מתחו ביקורת על הרכב השופטים שדן בעתירות. מהארגון נמסר כי "שניים מתוך שלושת שופטי העליון שדנו בעתירה עבדו בעבר עם התנועה הרפורמית אולם הנשיאה נאור לא חשבה שזו סיבה מספיק טובה להחליפם בשופטים אחרים. אנו מאוד מקווים שעובדות אלו לא ישפיעו על החלטתם בעד הרפורמים ונגד ממשלת ישראל והרבנות הראשית לישראל". יש לציין כי השופטים מלצר ודנצינגר אמרו בתחילת הדיון על הקשר שהיה להם בעבר עם התנועה הרפורמית, אך אף אחד מהצדדים לא התנגד לכך שידונו בתיק.
ח"כ אורי מקלב מיהדות התורה, אמר: "אנחנו לא חיים על פי פסיקותיו של הבג"ץ, החלטת הבג"ץ תהיה אשר תהיה אינה תשנה את העבודות הקיימות בשטח מזה דורי דורות, עמדת הבג"ץ ידועה בפסיקותיה כנגד היהדות האורתודוקסית, אנו אזרחים שומרי חוק אך גם פסיקה זו של הבג"ץ לא תשנה את אורחות חיינו". על ארגוני הרפורמים, אמר מקלב: "המציאות מוכיחה שפניהם של הרפורמים הנם להפוך את רחבת הכותל לזירת התגוששות ומטרתם לעורר שם פרובוקציות מכוונות בלבד, הכותל הוא מקום תפילה לעם ישראל ולכלל העולם ובוודאי שאין להם מקום בו"
החלטת הממשלה להקפיא את מתווה הכותל גררה ביקורת קשה גם מצד יהודי ארצות הברית. בריאיון לוואלה! NEWS אמר יו"ר הסוכנות היהודית נתן שרנסקי כי "60% מיהודי ארה"ב הם רפורמים או קונסרבטיבים. הצעירים מתרחקים מאיתנו, הם הופכים לאדישים והמצב מעודד התבוללות. ייקח זמן לשקם את זה". עם זאת, חרף ההצהרות שהקפאת מתווה הכותל תוביל לירידה בהיקף התרומות של יהודי ארצות הברית, עד כה לא נרשמה כזו בהיקפים משמעותיים.
עורכות הדין אורלי ארז לחובסקי וריקי שפירא רוזנברג שייצגו את נשות הכותל בעתירה, מסרו: "אין דרך אחרת להבטיח את זכותן החוקתית של נשים להתפלל ברחבת הכותל, אלא בדרך שהופכת את קשת רובינסון לחלק אינטגרלי מרחבת הכותל, כך שכל אשה תוכל להתפלל כמנהגה וכל נערה תוכל לחגוג את בת המצווה שלה. אנחנו סמוכות ובטוחות שבית המשפט יעמוד על מתן יחס שוויוני ומכבד לכל יהודי ויהודייה המגיעים לכותל".
(עדכון ראשון: 9:05)