נשיא הפדרציות היהודיות בצפון ארצות הברית ג'רי סילברמן, קורא לממשלה ליישם את מתווה הכותל שהוקפא לאחר לחץ מהחרדים, לקראת כינוסו של בג"ץ הבוקר (חמישי) לדיון בעתירה שהוגשה בנושא. סילברמן אמר בריאיון לוואלה! NEWS כי "צריך ליישם את מה שהוחלט, הנושא הזה לא צריך להיות משחק פוליטי". לדבריו של סילברמן, העומד בראש ארגון המייצג יותר מ-150 פדרציות ו-300 קהילות יהודיות ברחבי ארצות הברית וקנדה. "כל החלטה אחרת שולחת מסר ליהדות העולם ומציבה סימני שאלה סביב ההבטחה של ישראל להיות הבית של העם היהודי כולו", הוסיף.
שופטי בג"ץ ידונו כאמור בעתירת התנועות הרפורמיות והקונסרבטיביות וארגון "נשות הכותל", הדורשים להורות לממשלה ליישם את מתווה הכותל מינואר 2016, שקבע שתוקם רחבת תפילה משותפת לנשים וגברים באזור קשת רובינסון, הנמצאת מצפון לפינה הדרומית-מערבית של הר הבית. עוד דורשים הארגונים שאופייה השוויוני פלורליסטי של הרחבה יעוגן בתקנות המקומות הקדושים, ושהיא תנוהל על ידי מועצה משותפת לממשלה, לזרמים ולסוכנות היהודית. הרפורמים והקונסרבטיבים חידשו את ההליכים המשפטיים בנושא כשהתברר שיישום המתווה מתעכב. הוא הוקפא בסופו של דבר ביוני האחרון, בעקבות לחץ של הסיעות החרדיות.
לקריאה נוספת:
הממשלה אישרה והתחרטה: מה עומד מאחורי הקפאת מתווה הכותל?
יו"ר הסוכנות היהודית מתריע: "כל יום יהודים מוותרים על ישראל"
הישג לחרדים: חוק הגיור אושר בוועדת שרים לחקיקה; מתווה הכותל הוקפא
ההחלטה על הקפאת המתווה שהתקבלה בישיבת ממשלה שבה הוחלט לאשר גם את חוק הגיור שקבע מונופול חרדי על גיורים הובילה לסערה וביקורת קשה בקרב יהודי ארצות הברית. בניסיון לרכך את המשבר, ראש הממשלה החליט בסופו של דבר להקפיא את קידום חוק הגיור ולהקים ועדה שתדון בנושא בחצי השנה הקרובה. בתחילת החודש נתניהו אף הודיע כי מי שיעמוד בראש הוועדה הוא השר לשעבר משה ניסים, ובמקביל הנחה לקדם את העבודות הפיזיות ברחבת התפילה המשותפת. כמו כן, בלשכת נתניהו מדגישים כל העת כי המתווה לא בוטל, אלא הוקפא, וכי העבודות נמשכות. עם זאת, מתשובת המדינה לעתירה שהוגשה בחודש שעבר עולה כי מי שאמור לנהל את המקום זו ועדת היגוי של משרד ראש הממשלה לצד החברה לשיקום ופיתוח הרובע המערבי, ללא נציגות של הזרמים המתפללים במקום כלומר בניגוד לדרישת הארגונים העותרים. לכן, הם דורשים כעת ליישם את החלטת הממשלה, או להקים עזרת תפילה שלישית שוויונית במסגרת רחבת התפילה הקיימת בכותל המערבי.
הפדרציות היהודיות, שבראשן עומד סילברמן, היו שותפות לשלוש וחצי שנות המשא ומתן בין הממשלה, הסוכנות והזרמים הלא אורתודוקסים שקדמו לאימוץ מתווה הכותל בממשלה. לכן, הקהילות היהודיות הגיבו בזעם להקפאת המתווה, שאותו הגדירו כ"סטירת לחי" לקשר בין ישראל ויהדות התפוצות, תוך איום בהפסקת תרומות לישראל. לדברי סילברמן, המצב לא השתפר בחודשיים שחלפו מאז. "יש תחושה של מתח בקהילות, במיוחד בקרב הצעירים, וכולנו מאוד מודאגים מהנושא. המהלכים האחרונים של הממשלה היו פוגעניים עבור 85% מיהדות התפוצות. אנחנו מנסים לשמור על הלהבות נמוכות, ממתינים לבג"ץ ומחכים לראות מה יהיה עם הוועדה העוסקת בגיור, אבל לא מרגישים שיצירת וריאציות אחרות למתווה זה מהלך נכון. צריך ליישם את מה שכבר הוסכם".
בנוגע לתשובת המדינה לעתירה לפיה לא תהיה נציגות לזרמים בניהול רחבת התפילה, אמר סילברמן כי "במהלך שנות המשא ומתן נעשו הרבה פשרות מצד כל הצדדים, אבל היה לו תנאי מוקדם שראש הממשלה הסכים לו המתחם ינוהל על ידי הזרמים". לדבריו, ניהול זה יבטיח תפילה משמעותית. "כרגע זה לא באמת אזור תפילה רשמי. קביעת עובדות בשטח, בלי להתמודד עם המהות של ההחלטה שאמרה שצריך לאפשר לכולם להתפלל בכבוד ובצורה משמעותית, לא תפתור את הבעיה".
מנגד, בסביבת נתניהו אומרים כי הצעדים הפיזיים שנעשים בפועל מיישמים את מהות מתווה הכותל - וכי ההקפאה של המתווה חלה בעיקר על צדו הסמלי יותר, והשנוי במחלוקת, הנוגע לניהול ולהכללת רחבת קשת רובינסון תחת תקנות המקומות הקדושים. לדברי גורמים בסביבתו של ראש הממשלה, מלכתחילה הובהר במשא ומתן כי לא מדובר ב"הכרה רשמית" של מדינת ישראל בזרמים הלא-אורתודוקסיים, ושמתווה הכותל בפירוש עסק רק במציאת פתרון להסדרי התפילה. "ראש הממשלה אמר להם אז שלא לערב את סוגיית ההכרה בזרמים כי זה יקשה על יישום המתווה, והזהרנו אותם לא לתת את זכות הווטו לשר הדתות בתקנות המקומות הקדושים", טען אחד הגורמים. "בפועל, בפעם הראשונה מזה שנה וחצי יש התקדמות ברחבת התפילה", הוסיף. גורם נוסף בסביבת נתניהו הוסיף כי באותה ישיבת ממשלה שבה נתניהו הנחה להאיץ את הכשרת הרחבה, הוא הטיל על השר צחי הנגבי להמשיך בהידברות עם כל הצדדים כדי להגיע לפתרון לגבי הסוגיות האחרות סביב הכותל.