קריסת החניון ברמת החייל

שנה לאסון קריסת החניון: אלמנת ההרוג נלחמת בכל החזיתות

גלינה יעקובוב, שבעלה אולג נהרג בקריסת החניון בתל אביב, נותרה לבדה לאחר האסון שגבה את חייהם של שישה פועלים של חברת דניה סיבוס: "עוד מחכה שיחזור". רק כעת היא יכולה לתבוע את האחראים: "אף אחד לא דיבר איתנו וטרח לעזור"

  • תאונות עבודה
עריכה: יאיר דניאל

גלינה יעקובוב, שבעלה אולג נהרג בקריסת החניון בתל אביב לפני שנה, נותרה לבדה להילחם בשורה של חזיתות: החברה הקבלנית "דניה סיבוס" לא הגיעה להתנצל או לדרוש בשלומה ואילו היא ממשיכה לטפל בבנו הצמח של אולג המאושפז בבית החולים, ונלחמת מול משרד הפנים להשיג אזרחות לבנה אנטון שאומץ על ידי אולג אך המדינה אינה מכירה בו.

רק אחרי ביורוקרטיה קשה להשגת צו ירושה, היא יכולה כעת להגיש תביעה כנגד החברה הקבלנית שהייתה אחראית לכאורה לאסון הנורא שהביא למותם של שישה פועלים.

"בשבוע שעבר ערכנו אזכרה. הוא נהרג ב-5 בספטמבר, ויום לאחר מכן מצאו את גופתו", היא אומרת ומתחילה לבכות. "זה קשה לי לספר בלי דמעות, אני לא יכולה לדבר. השנה הזו הייתה קשה, אני כל הזמן מחכה לו שיחזור מהעבודה, אני שומעת את הצלצול שלו, רצה החוצה וחושבת אולי הוא חזר, הייתי כמו משוגעת באמת זה קשה. אני לא יודעת מתי זה עובר".

פיתוח ישראלי

הדגמה חינם: הפלטפוס מתיישר כבר מהצעד הראשון

לכתבה המלאה
"אני כל הזמן מחכה לו שיחזור מהעבודה". גלינה יעקובוב (צילום: יח"צ, פסטיבל הקולנוע ירושלים)

"היינו ביחד 32 שנה" מספרת גלינה, שכמו בעלה הייתה בזוגיות שניה, לאחר שכבר הביאה בעבר ילד עם בעלה מנישואים קודמים - שעלה לארץ אחריהם. אולג ביקש לאמץ אותו, אך בטרם התהליך הושלם הוא נהרג. כעת משרד הפנים לא מכיר בו כאזרח. לאולג ילד בשם דניס, המרותק למיטה בביה"ח רעות. גלינה מגיעה מדי יום לסעוד את דניס, הקשר היחיד שנותר לה לאולג. "עשר שנים חיינו בלי חתונה, אחרי זה הוא אמר שצריך להתחתן ולחיות לפי החוק", היא מספרת. "חיינו ביחד 32 שנים, הוא היה אדם מצוין, היה עוזר לכולם, לשכנים, לחברים, כולם אהבו אותו, אומרים שגם שם למעלה צריכים אנשים טובים".

גלינה מספרת שעקב ריבוי התאונות והפגיעות של פועלים אצלו בעבודה, אולג הרגיש שמשהו לא טוב הולך לקרות לו. "בזמן האחרון לפני שנהרג, היו אצלו בעבודה כל הזמן טראומות ותאונות, הוא כל הזמן הרגיש ואמר 'ברוך ה' שהבן שלך אנטון עלה לישראל, לעזור לנו שאנחנו עכשיו כבר בגיל פנסיה, שאם משהו יקרה לי, את לא תישארי פה לבד'. הוא כל הזמן היה אומר את זה. אמרתי לו, 'למה אתה אומר את זה? אנחנו מתים ביחד'. לא רציתי לחשוב על זה ככה, הוא כאילו הרגיש שהולך לקרות לו משהו".

אולג עבד כמסגר באתר הבנייה של חברת דניה סיבוס, שגבה את חייו. אבל המודעות לחיי אדם באתרי בנייה עלתה למודעות בשנים האחרונות, והיא לא דלגה על משפחת יעקובוב: "תמיד היה קורה שם איזה משהו, לא רציתי שהוא יעבוד ככה קשה, אני ביקשתי ממנו אולי הוא יכול לעבוד בבית חולים, איפה שדניס שלנו נמצא, לא במקום שקר או במקום שחם, כמה ביקשתי ממנו שיעבוד בעבודה אחרת".

"חיינו ביחד 32 שנים, הוא היה אדם מצוין". גלינה ואולג (צילום: מערכת וואלה! NEWS, באדיבות המשפחה)

גלינה מספרת על היום שבו היא קיבלה את הבשורה וגילתה על התאונה בחניון הברזל: "הייתי בקבוצה עם חברים ברמת חן ופתאום שמעתי שקרתה התאונה. לא ידעתי שבעלי שם, הלכתי לקופת חולים, היה שם טלוויזיה בפרוזדור כל הזמן דיברו על זה ופתאום בראש שלי שאלתי איפה אולג שלי עובד, התחלתי להתקשר אליו, מתקשרת, מתקשרת, והוא לא עונה. כשהייתי מתקשרת אליו בעבודה הוא היה צועק עליי למה את מתקשרת, את מפריעה לי בעבודה, הידיים שלי מלוכלכות. עכשיו הוא לא ענה, ואני אומרת לעצמי, למה אתה לא עונה, תענה לי".

"אח"כ התקשרתי לחבר שלו בוריס, הוא היה גם שם, הוא עונה אני אומרת 'בוריס איפה אתה', הוא אומר בביה"ח וולפסון, הוא אומר הייתי בתאונה מה את לא יודעת מה קרה? אמרתי לא. הוא סיפר לי את הכל". מאז, לדבריה, דניה סיבוס לא פנו לעזרה, לדרוש בשלומה או להבין איך תמשיך מכאן לבד בגיל 62 עם שני ילדים וללא עבודה.

כוחות החילוץ באתר הבנייה (צילום: תצפית TPS, קובי ריכטר)

"נתנו לנו 40 אלף שקל לקבורה, אבל אין לי כסף. לא דאגו לילד של אולג, לא לי, נשארנו ככה לבד בעולם. טוב שנתנו את הכסף לקבורה, כדי שאוכל לקבור את אולג". איש מאנשי מהחברה לא התקשר אליה - החל מהמנכ"ל ועד העובדים האחראים. "לא עזרו למשפחה, לא ראיתי את האנשים האלה בכלל, לא דיברתי איתם. אף אחד לא שאל איך אני גרה לבד בשכירות כזו יקרה, מה עם המשפחה שלי, יש לי בן במצב קשה בביה"ח מרותק למיטה עשר שנים. לבן שני לא נותנים אזרחות, זה נידון עכשיו בביהמ"ש העליון. כשבעלי עבד לא חשבתי על זה, הוא היה קיר חזק בשבילי. הם לא פנו למשפחות, שאלו אותם מה קורה איתם עכשיו? אין להם לב?".

רק אחרי שנה יכולה יעקובוב, בת 62 להגיש תביעה נגד האחראים לקריסת החניון. עד כה היא לא יכלה לעשות את זה, כיוון שהייתה צריכה לקבל צו ירושה על העיזבון של בנו המרותק למיטה של אולג ונכלאה בביורוקרטיה הסבוכה של מדינת ישראל.

עו"ד ליטל ביבר חייקין, המייצגת את עזבון המנוח והתלויים בו, מסרה: "במהלך השנה האחרונה פעלנו לקבלת צו ירושה, מאחר ובנו של המנוח הוא במצב סיעודי ואינו יכול לתפקד ולתקשר היינו צריכים למנות את גלינה כאפוטרופוס לגופו ולרכושו, לפני כן מי שהיה אפוטרופוס היה המנוח, רק לאחר כמה חודשים קיבלנו את צו הירושה, וכעת משהתקבל צו הירושה אנחנו פועלים להגיש כתב תביעה כנגד המעורבים באירוע שאחראים לנזק הכבד שאירע למנוח והן לתלויים בו שהיו סמוכים על שולחנו".

בנו של אולג בבית החולים הסיעודי. אולגה: "מה עם המשפחה שלי?" (צילום: מערכת וואלה! NEWS, באדיבות המשפחה)

מ"דניה סיבוס" נמסר: "החברה משתתפת בצער המשפחה וכואבת את כאבה. יצויין כי, עם היוודע האירוע הגיעו נציגי החברה לאתר וישבו עם משפחות ההרוגים והפצועים על מנת לסייע ככל הניתן. יתרה מזו, לאחר האירוע עמדה ועדיין עומדת החברה בקשר שוטף עם קבלני המשנה, שהיו המעסיקים הישירים של ההרוגים והפצועים, והציעה את עזרתה וסיועה בכל אמצעי שנתבקשה לרבות הטיפול בענייני הקבורה.
אנחנו מאחלים למשפחה שלא תדע עוד צער".

(עדכון ראשון: 10:03)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully