מחקר חדש של משרד החינוך על התכנית למעורבות חברתית הפועלת בכיתות י' ו-י"א, הנדרשת לשם קבלת תעודת בגרות, מאשים בכשלי התכנית את מחנכי הכיתות בתיכונים. לפי המחקר, שנערך ברשות הארצית למדידה ולהערכה של משרד החינוך, המחנכים אינם נרתמים למען התוכנית, ומהווים את "עקב אכילס" שלה. עורכי המחקר תוהים אם ישנה בעיה מהותית שקצה הקרחון שלה הוא "נכונותם המוגבלת של המחנכים להתנדב ללא תגמול נאות, ומנגד נכונותם של בתי הספר והמערכת להפגין מולם נחישות בתחום זה".
התוכנית החלה לפני שלוש שנים, בשנת הלימודים תשע"ה, והשתתפות בה מהווה תנאי חובה לקבלת תעודת בגרות. התלמידים נדרשים להתנדב במהלך שנות כיתה י' ו-י"א ולערוך פרויקט אישי או קבוצתי במהלך כיתה י"ב. המחקר, שבחן את יישומה של התכנית בשנתה השנייה, נערך ביותר מ-200 בתי ספר והשתתפו בו רכזי התכנית, מנהלי בתי ספר ולמעלה מ-2,600 תלמידים. החוקרים מצביעים על הכשל העיקרי של התכנית ב"מימוש מרכיב העיבוד והרפלקציה שלה, שנתפס לוקה בחסר כמעט בכל בתי הספר, ובכללם בתי הספר המצוינים".
"מילת המפתח היא רפלקציה", מסבירים מחברי המחקר. "הרפלקציה אמורה להיות ההבדל בין ההתנסות, העשייה עצמה, לבין מה שאפשר להפיק ממנה באמצעות התייחסות מילולית אליה, בעל פה או בכתב. אנשי הצוות בבתי הספר והגורמים המנחים אותם שותפים רובם להנחה שבלי עיבוד התרומה של פעילות התלמיד, התרומה שלה עבורו מצומצמת למדי, אבל אין הם מסוגלים להביא לידי מימושו של עיבוד בהיקף ובעומק הנדרשים בעיניהם".
מהמחקר עולה כי רק 45% מרכזי התכנית במגזר היהודי ו-37% במגזר הערבי מרגישים שלמחנכים יש מוטיבציה להעביר פעילויות ותכנים בנושא. המחקר מציין כי ביחס לשנה הקודמת שנבדקה "ההתקדמות המסוימת שנמצאה בעיבוד ההתנסויות התאפשרה בעיקר בזכות מעורבות גדולה יותר של מחנכים, שמעורבים חלקית בנושא אך לא מקבלים עליהם אחריות מלאה עליו".
ההמלצה הראשונה של מחברי המחקר היא כי "מעורבות המחנכים בהפעלת התכנית חשובה מאוד להצלחתה. כיום רבים מהמחנכים 'יושבים על הגדר' ואינם מעורבים בה מעורבות של ממש. מומלץ לבחון כיצד אפשר לגייסם למעורבות רבה יותר בתכנית". עוד נאמר כי "המרכיב העוסק בעיבוד ההתנסות ובביצוע הרפלקציה ממשיך להיות עקב אכילס של התכנית. בתי הספר מתקשים בביצוע מטלה זו מכיוון שהיא מסתמכת על רצונם הטוב של המחנכים וגם בשל הקושי הנובע מהיעדר הכשרה וידע לביצוע המשימה".
אחד הרכזים שרואיינו למחקר הסביר: "למחנך יש שעת חינוך אחת בשבוע, ויש לו הרבה נושאים. אז יש מגבלה של זמן ברמה הפורמאלית". לדברי אחד המנהלים: "חלק מהמחנכים מתקשים למרות שקבלו הדרכה ואחרים טוענים שאין זמן. זה נושא שצריך לראות איך מתמודדים אתו". רכזת פדגוגית אמרה כי "הבעיה עם המחנכים היא אמיתית, כי אפילו אם כל המחנכים יעשו רפלקציה ויהיו מיומנים, יש בכיתה 35 תלמידים. זה לא באמת רציני בתנאים כאלה. אני יושבת עם היועצים ודוחפת אותם להוציא את המחנכים מהקופסה שיהיו יצירתיים, שילכו עם זה, שישוחחו עם התלמידים על החוויה, על מה שהם עברו, על התרומה ועל מה זה עושה להם. אבל זה קשה. אני חושבת שזה אוסף של דברים, גם זמן, גם תגמול, גם מיומנות וביטחון, ויש כאלה שבמפורש לא רואים בזה חלק מהתפקיד שלהם".
במסקנות המחקר נאמר כי "עקב האכילס של התכנית בעיני מבצעיה הוא עיבוד ההתנסויות, משום שהמחנכים שאמורים לעשות זאת עדיין יושבים בעיקרם על הגדר. ההתקדמות המועטה שחלה אצלם בעניין זה יכולה להיות בסיס לתחזית אופטימית ולפיה העניין הולך ונפתר, גם אם בקצב אטי מן הדרוש".
החוקרים אף מגדילים ומותחים ביקורת מרומזת על המחנכים שאינם מוכנים לעבוד ללא שכר ועל משרד החינוך שאינו עומד מולם בעניין בנחישות: "או שיש בה להעיד על בעיה מהותית יותר, שנכונותם המוגבלת של המחנכים להתנדב ללא תגמול נאות, ומנגד נכונותם של בתי הספר והמערכת להפגין מולם נחישות בתחום זה, היא רק קצה הקרחון שלה".
"הוכחה נוספת לכשלונה של מערכת החינוך"
המחקר מגלה כי כמחצית מהתלמידים דיווחו כי הם שבעי רצון מהתכנית וכי בעקבותיה חשוב להם לתרום לקהילה; בעקבות התכנית הם גילו כי תרומה לחברה מקדמת אותם וכי תרומה זו גרמה להם לפתח יכולות אישיות כגון יזמות, עבודת צוות וכדומה. עם זאת, שיעור גבוה יחסית של תלמידים מדווחים שבלתי אפשרי להתנדב במקביל ללימודים ולבחינות הבגרות - כשליש מהתלמידים בבתי ספר דוברי עברית ויותר ממחצית בבתי ספר דוברי ערבית. קצת פחות משליש מהתלמידים בבתי ספר דוברי עברית וכרבע מעמיתיהם בבתי ספר דוברי ערבית דיווחו שהתכנית היא "עומס שהיו רוצים להסיר מעליהם".
"הדוח הוא הוכחה נוספת לכישלונה של מערכת החינוך בהערכת עובדי ההוראה שלה. מי שמשלם שכר מינימום לעובדיו שלא יצפה מהם להתנדב בשעות בהם הם נדרשים להשלים הכנסה", אומר אייל נמר, מורה וממקימי ארגון "יציגים". הוא הוסיף ואמר כי "ארגון יציגים מברך את עובדי ההוראה בישראל על סירובם להיות הפראיירים התורנים בשביל שפוליטיקאי כזה או אחר יסמנו וי בזמן שהם עצמם זורקים אותנו אל מתחת לקו העוני. מצער שיש תוכנית שבה עובדי הוראה נדרשים להתנדב. אין חולק כי התוכנית חשובה, רלוונטית ובהחלט עשויה לחולל מהפך אזרחי ואישי בקרב בני הנוער תלמידי התיכון ביחסם לקהילת בית הספר ולקהילה המקיפה אותם. הגיע הזמן שמשרד החינוך ידע כי לכל תוכנית יש מחיר. עד לאחרונה במשרד היו רגילים שעובדי ההוראה שותקים, לשמחתנו המצב השתנה ומעתה המשוואה פשוטה - ישלמו יקבלו, לא ישלמו לא יקבלו".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "המשרד גאה בתכנית המעורבות החברתית וההתפתחות האישית, שבמסגרתה לקחו חלק 99 אלף תלמידים, ומתוכם 23 אלף סיימו בהצטיינות ו-45 אלף נוספים עשו מעל ומעבר לנדרש מהם. זה לא מובן מאליו. הנתונים בכתבה לחלוטין אינם משקפים את המציאות, הם נדגמו בתום השנה השנייה ולא בתום השנה השלישית. אנו מזמינים את מערכת וואלה! NEWS לשוחח עם התלמידים עצמם ולהיווכח בעובדות ממקור ראשון".