"חשבתי שאמות": הילל ואלכס חולצו מהסופה ביוסטון - והצילו חיים

את הלילה הזה אלכס גניק, תושב שכונת מאיירלנד ביוסטון, לא יישכח בחיים. "חשבתי שאני הולך למות", סיפר בשיחה עם וואלה! NEWS על רגעי האימה שבהם נלכד עם רכבו בזרם המים עד שנאלץ לצאת מן המכונית ונאחז בעץ. ההצפות החריגות ברחבי טקסס בעקבות הוריקן "הארווי" הוציאו לרחובות הערים תושבים רבים שבבעלותם סירות וכלי שיט אחרים, בניסיון לסייע לשכניהם. למזלו של גניק, חברו הטוב הילל תייר הגיע למקום על גבי קאנו והצליח לחלץ אותו. תייר, ישראלי לשעבר, נחלץ לסייע לשכניו, בהם גם משפחתו של גניק, הנשוי לישראלית. השניים הוסיפו לשייט בעירם ולחלץ תושבים נוספים שנקלעו למצוקה.

הערב דווקא התחיל בצורה די רגועה עבור גניק, כשהג עם רכבו לבית החולים כדי להסיע לשם שכנה שלא חשה בטוב. כשהיה בדרך חזור, בשעת לילה מאוחרת, העניינים התחילו להסתבך. "נהגתי הביתה, והמים התחילו לעלות", הוא משחזר. "חשבתי לעצמי שאחכה במקום הכי גבוה שם, והכל יהיה בסדר, כי יש לי מספיק דלק ועדיף שאשאר בפנים, במזגן".

לקריאה נוספת:
"חסר תקדים, מעבר לכל מה שחווינו": הסופה "הארווי" זורעת הרס ביוסטון
תושבים לכודים בבתים, רחובות מוצפים: יוסטון שוקעת אחרי "הארווי"

כך חלפו שעות ארוכות, ואת הלילה העביר גניק בתוך הרכב, בזמן שאשתו והבנות נמצאות בבית בו החל לעלות מפלס המים. השעות שחלפו לא גרמו למפלס המים לרדת אלא רק לעלות, ובשעות הבוקר הוא כבר מצא את עצמו במצוקה של ממש. "פתאום אתה מרגיש כאילו אתה באמצע הכנרת. זה רק עלה ועלה, עד שלא ראיתי את האדמה יותר, זה היה מאוד מפחיד", סיפר. אחרי שהמים כיסו את הגלגלים, הוא חש שהמכונית מתחילה להיסחף עם הזרם והחליט לנטוש אותה, ואחרי שנסחף כמה מאות מטרים, נאחז בעץ.

בשלב הזה החליט להתקשר לחברו הטוב, הילל תייר, שבאותו הזמן עסק בחילוץ של אשתו ובנותיו של גניק מן הבית. תייר, שייט חובב, לקח את הקאנו מביתו ויצא לחלץ אותו מן הזרם הסוחף של המים. "אחרי 20 דקות שמעתי אותו צועק לעברי. הוא היה מלאך אמיתי", סיפר גניק.

הוא סיפר שהתרשם במיוחד מקור הרוח של חברו. "אני אמריקני, אני נשוי לישראלית", הסביר גניק, שהיה בעברו תלמיד ישיבה בעברית רהוטה. "שירתי במרינס, אני בחור גדול ממדים. אבל הילל ששירת בגולני הראה לי שהאיכות שלכם בצבא שם, זה מעבר לכל דמיון. הוא היה בפוקוס, הוא הרגיע אותי, הוא אמר שהכול יהיה בסדר. הוא הצליח לשוט בזרם מטורף ולהגיע לחלץ אותי. אם הייתי נסחף אל תעלת הביוב הסמוכה, המים היו לוקחים אותי. זה כמו להיקלע לנהר".

תייר סיפר גם הוא על רגעי האימה. "הייתי לבד ברחוב, צעקתי במשך זמן רב בשמו, הייתה זרימה מטורפת, במהירות מאוד מאוד גבוהה. ניסיתי לעמוד במקום, והמים סוחפים אותי. הצלחתי איכשהו להגיע אליו. ניסינו להיתפס בסורגים, בכל מה שיכולנו, כדי לא להיסחף". בסופו של דבר הצליחו השניים להגיע לגינות של בתים פרטיים מהם הצליחו להתקדם באופן רגלי, והמשיכו לעזור יחד לחלץ אנשים אחרים. השניים מתפללים בבית הכנסת תורה וחסד בעיר, והגיעו כדי לסייע גם שם.

"קפצנו לבית כנסת, עזרנו להרים את הסידורים, שלא יהיו על הרצפה. היו מקומות שהיו צריכים עזרה אבל לא ניתן היה להגיע", סיפרו. השניים הוסיפו כי הבחינו בשלט "עזרה" על אחד הבתים, וכאשר נכנסו פנימה מצאו משפחה במצוקה. גבר בן 35 המרותק לכיסא גלגלים היה צריך עזרה להגיע אל הקומה השנייה בביתו המוצף, אך הוריו הקשישים המתגוררים עמו לא יכלו להרים אותו. "נכנסנו אני ואלכס, הרמנו אותו לקומה השנייה. שיהיה שם בטוח עד שיגיעו המסוקים", סיפר תייר. "הוא אמר לנו 'אני לא רוצה למות ככה', סיפר גניק על הרגע הקשה. לדברי תייר, "עזרנו גם לאנשים עם כלבים, לשים אותם במקום גבוה כדי שיוכלו להמתין לחילוץ".

הרב אברהם יגוביאן, רב בית הכנסת שבו מתפללים השניים, סיפר לוואלה! NEWS כי הוא מתגורר בארצות הברית זה 17 שנה, וזו הפעם הראשונה שביתו הוצף. "זאת סערה שלא הייתה כמוה מאז שאנחנו גרים פה", אמר. "אנשים אומרים שהם לא זוכרים דבר כזה. לא היינו צריכים לעזוב את הבית כי יש לנו קומה שנייה, אבל יש אנשים מסכנים שכבר הוצף להם הבית בפעם הרביעית בשנים האחרונות. זה לא רק נזק, זה גם זמן, אלה מים שמתערבבים עם ביוב, זה לא בריא, זה בלגן. אלה בגדים, ספרים, דברים בעלי ערך סנטימנטלי, גניזה גדולה שצריך לעשות. מקבלים מושג מה היה במבול של נוח. לא היה דבר כזה".

לדבריו, בקהילה היהודית ביוסטון ישנם כ-60 אלף יהודים, כשליש מהם הושפעו ישירות מן ההצפות. "אבל כולם מושפעים מזה שהמקום מושבת, וגם אי אפשר לעזור, כי המכונית לא יכולה לנסוע". במהלך השיחה, סיפר יאגוביאן כי חברי קהילת בית הכנסת, אשר מונה בימי שבת כ-120 מתפללים, דאגו האחד לשני בהודעות בווטסאפ, בפייסבוק ובהודעות SMS.

"ברוך השם, אנשים עזרו אחד לשני" הוסיף יגוביאן. "יש גם לצערנו משפחות בבית כנסת האשכנזי, שבקהילה עצמה סבלו מהצפות כבר פעם רביעית. הם כבר מיומנים, הם צוחקים על זה, אבל אלה חודשים שהם לא יוכלו לגור שם ויצטרכו לגור אצל ההורים, אצל החברים. זה נזק". כשנשאל איך הוא נערך לסופה והאם יש ברשותו מספיק מזון, סיפר כי "כולם אוגרים מזון לפני, אבל אף אחד לא חשב שזה הולך להיות עד כדי כך. כי אף פעם לא היה משהו כזה. אלה שעברו את זה כבר התכוננו, אבל אלה שלא עברו את זה לא התכוננו כל כך. יש אנשים שיש להם חשמל ושיש כאלה שאין להם. תודה לאל, יש לנו חשמל".