פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חודש לבחירות בגרמניה: "האם הגדולה" של אירופה מנווטת לכהונה נוספת

      סוד ההצלחה של הקנצלרית אנגלה מרקל ברור - יציבות ואחיזה איתנה במושכות. למרות שלרגע נראה היה שיש לה תחליף, יתרונה בסקרים יציב וגדול כבר חודשים. אם תיבחר מחדש, תצטרך להתמודד עם סוגיית ההגירה שנזנחה ועם איחוי הפרויקט האירופי

      חודש לבחירות בגרמניה: "האם הגדולה" של אירופה מנווטת לכהונה נוספת
      צילום: רויטרס, עריכה: ניב מעוז

      השנה, בעיצומה של מערכת הבחירות שלמעשה כמעט לא מתקיימת, יצאה קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל כהרגלה לחופשה השנתית. לא מדובר בחופשה נוצצת עם מסלולי גולף וחופים אקזוטיים, אלא באותו מלון שבאותו הכפר בצפון איטליה, אליו היא נוסעת מדי שנה עם בעלה ומבלה עמו בטיולים רגליים. את מירב תשומת הלב תפסה העובדה שבצילומי החופשות מתברר שמרקל אורזת את אותה חליפה בדיוק, מהמבחר הגדול של חליפות סולידיות שברשותה, לכל אחת מהחופשות.

      אם היא הייתה, נניח, קייט מידלטון או מלניה טראמפ, מדובר היה בגילוי מביך – ובתרחיש שכנראה לא היה מתממש במציאות. אך את מרקל – שמכונה "מוטי", כינוי חיבה לאימא בגרמנית – זה משרת נפלא. למרות שהיא כבר בגיל של סבתא, ושאין לה ילדים משלה, היא האם הגדולה של אירופה. זו שתחת הנהגתה חווה היבשת יציבות, שגשוג ותחושה של יד שאוחזת בבטחה בהגה.

      לרגע נראה היה שיש לאם הזו תחליף. המפלגה הסוציאל דמוקרטית, מפלגת השמאל המתון שהיא גם שותפה ב"קואליציה הגדולה" עם השמרנים של מרקל וגם המתחרה שלה בבחירות הקרובות, ערכה הפיכה פנימית, מאד מסודרת, בניסיון להציג פנים חדשות שגם משרות אמון. שר החוץ פרנק וולטר שטיינמאייר הפך למועמדה לנשיאות, שר הכלכלה סיגמר גבריאל לתיק החוץ ונשיא הפרלמנט האירופי מרטין שולץ נועד להנהיג את המפלגה.

      עוד בנושא:
      גרמניה: מאות ניאו-נאצים צעדו בברלין לזכרו של סגנו של היטלר
      כבר לא "חברה": היחס החדש של מרקל לארה"ב בהנהגת טראמפ
      לקראת הבחירות: גרמניה אישרה נישואי להט"ב - מרקל הצביעה נגד

      קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל בעצרת תמיכה בעיר קובלנץ. 16 באוגוסט 2017 (GettyImages)
      אף אחד לא זוכר את גלי הפליטים. מרקל בכנס תומכים בקובלנץ, גרמניה (צילום: Gettyimages)

      בימים הראשונים אכן היה אפקט אבי גבאי – הסקרים הראו לרגע שוויון בין הסוציאליסטים לשמרנים, ואם תוסיפו לסוציאליסטים את בעלי בריתם הטבעיים, מפלגת הירוקים ומפלגת השמאל די לינקה, שאותתה פעם ראשונה שאולי תיכנס לממשלה בהינתן התנאים המתאימים, הכותרות כבר כמעט בישרו על מהפך. אך ארבעת החודשים שחלפו מאז עברו במהירות, וכעת היתרון של מרקל על שולץ עומד על 15% יציבים.

      איש כמעט אינו זוכר את תקופת גלי הפליטים לגרמניה, לפני שנתיים בלבד, אז נראה היה ששלטונה של מרקל נעשה רעוע עקב מיליון המהגרים שהחליטה לקבל. אפילו הפיגועים שנעשו בידי פליטים – החמור שבהם בדריסה שאירעה בשוק חג המולד בברלין בדצמבר האחרון - לא מביאים לירידה בכוחה. התחזיות שדיברו על העלייה הבלתי נמנעת של הפופוליסטים בעולם כולו, אחרי משאל העם בבריטניה והבחירות בארצות הברית, לא התממשו. בגרמניה, בהולנד ובצרפת, שבה אפשר לטעון כי פופוליסט שהגיע מחוץ למערכת הפוליטית דווקא ניצח, הימין הקיצוני נמצא בנסיגה.

      למרות תחזיות קודרות - מרקל משייטת בהצלחה בין המשברים

      מה סוד ההצלחה של מרקל? התשובה בגוף השאלה – הצלחה. סודה הוא הצלחתה במילוי תפקידה. האינפלציה בגרמניה אפסית, האבטלה עומדת על פחות משישה אחוזים, וממשיכה לרדת – הנתון הנמוך ביותר מאז איחוד גרמניה לפני דור. ברלין נהנית מעודף תקציבי, מנהיגה בצורה בלתי מעורערת את אירופה, ומרקל מצליחה לנווט בהצלחה בין המשברים. לא שהכול מושלם, כמובן – נושא ההגירה נותר בלתי פתור, והוא קשור לדמוגרפיה באופן כללי.

      כבר בשנת 1980 כתב הסופר הגרמני הגדול גינתר גראס ספר שנקרא "לידת ראש" או "הגרמנים גוועים". הוא תיאר בו מסע של זוג נשוי ללא ילדים, מורים בבית ספר, שבסופו הם חוזרים לביתם, לגרמניה, לאזור המלא כולו ילדים קטנים צוחקים. אלא שכל הילדים שסובבים אותם הם טורקים, אסיאתים ואפריקנים, וזוג המורים מנסה לתקשר איתם בגרמנית ללא הצלחה.

      קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל בעצרת תמיכה בעיר קובלנץ. 16 באוגוסט 2017 (GettyImages)
      זוכה ליתרון גדול וברור באחוזי התמיכה. תומכי מרקל בקובלנץ, גרמניה (צילום: Gettyimages)

      אם נשים בצד את האלמנט הגזעני שבתחזית הזו, מדובר בבעיה הקשה ביותר בגרמניה ובאירופה כולה בטווח הקצר והארוך. ב-30 השנים הבאות אוכלוסיית גרמניה תצטמק בכשבעה מיליון בני אדם, ומחצית מהאוכלוסייה תהיה מעל גיל 60. כמות המתים עולה על כמות הלידות כבר 40 שנה ברציפות, והבעיה חמורה יותר במזרח המדינה, שממנו בורחים הצעירים אל מרכזי התעשייה שבמערב. קיים מחסור קשה בעובדים, והפתרון המובן מאליו הוא הגירה. במשך שנים רבות הגיעו פולנים לגרמניה, אך גם פולין עצמה מזדקנת ובשנת 2050 תהיה אוכלוסייתה מבוגרת מזו הגרמנית.

      גם מהדרום, בארצות הים התיכון מוכות האבטלה, לא תבוא הישועה – שכן התחזיות הדמוגרפיות חוזות גם לספרד, פורטוגל, יוון ואיטליה ילודה נמוכה מאשר בגרמניה, שבה יולדת אישה בממוצע 1.5 ילדים. התשובה לשאלה מהיכן יגיעו מהגרים ברורה – ובעייתית. פוליטיקאים רבים מנסים לעקוף את השאלה הזו, למעט מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" ותנועת פגידה המפגינה נגד הגירה מוסלמית. למרות זאת, שתיהן מאבדות מכוחן.

      כוחות הביטחון מתעמתים עם מהגרים בגבול גרמניה ודנמרק, ספטמבר 2015 (AP)
      בעיית ההגירה נותרה מרכזית באתגריה של מרקל. פליטים בגבול דנמרק וגרמניה (צילום: AP)

      האם משהו יכול לאיים על בחירתה של מרקל? להערכתי גם פיגוע טרור גדול לא ימנע את בחירתה. היא חזרה בה מקבלת פליטים ומהגרים בכמות עצומה, וממילא הסוציאליסטים והשמרנים מדברים בקול אחד בנושא זה, וגם באחרים. גרמניה היא המדינה אולי האחרונה באירופה שבה המערכת הפוליטית כמעט לא השתנתה - היא עדיין נשלטת בידי שתי המפלגות הגדולות, השמרנים והסוציאליסטים, שההבדלים ביניהן בכל תחום למעשה מיקרוסקופיים. מרקל אף העניקה חופש בחירה למפלגתה, השמרנית כזכור, בסוגיה הטעונה של נישואים של זוגות חד-מיניים. היא עצמה, בתו של כומר פרוטסטנטי, הצביעה נגד - והחוק עבר. היא אדם ערכי, מוכנה שגרמניה ואירופה יפסידו כסף רב בסנקציות על רוסיה, היא נאבקת בניאו-נאצים, ואומרת – אמנם בנימוס – את דעתה על טראמפ, וכמובן על פוטין.

      לצד זאת, ישנו מעין ג'וקר שמנסה לטרוף את הקלפים – נשיא טורקיה רג'פ טייפ ארדואן, המתעב את מרקל ואת גרמניה. הוא דורש – ולא מקבל – את הסגרתם של אלפי טורקים החיים בגרמניה ולדעתו השתתפו בניסיון ההפיכה נגדו. הוא שונא את הטפות המוסר של מרקל ואירופה, ובצעד באמת חסר תקדים קרא ליותר ממיליון הטורקים החיים בגרמניה ובעלי זכות בחירה להצביע נגד מרקל ובעד טורקיה – לא שיש בדיוק מפלגה כזו. לא ברור עד כמה, אם בכלל, זה ישנה.

      הבעיה האמיתית למחרת הבחירות: הרכבת הקואליציה

      הבעיה של מרקל אולי תתחיל לא ביום הבחירות אלא למחרת, כשתתחיל להרכיב קואליציה. על פי הסקרים כרגע היא תשיג כ-40% מהקולות והמושבים בבונדסטאג. הסוציאליסטים כ-25%, ויש ארבע מפלגות שצפויות להשיג כל אחת כ-8%-9% - די לינקה השמאלנית, הירוקים, הליברלים ו"אלטרנטיבה לגרמניה" הימנית. מרקל ודאי תעדיף את הליברלים, אבל כלל לא בטוח שלא תיאלץ למצוא מפלגה נוספת, מאחר שהליברלים כמעט נמחקו משום שהיו שותפים זוטרים של השמרנים בקואליציה – בדיוק כפי שקרה לליברלים בבריטניה.

      לא סביר שמרקל תפנה ל"אלטרנטיבה לגרמניה" המתנגדת לאיחוד האירופי, ומה שנותר לה הוא הקואליציה הקיימת עם הסוציאליסטים. יציבו – המילה האהובה בפוליטיקה הגרמנית ואולי על גרמניה בכלל. זו מילה ערכית, אך לא קשיחה – הילרי קלינטון ניסחה זו לפי האדם שעליו ניתן לסמוך כשמצלצל הטלפון ב-3:00 לפנות בוקר. הגרמנים, במקרה זה, סומכים על "מוטי".

      קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל בעצרת תמיכה בעיר קובלנץ. 16 באוגוסט 2017 (GettyImages)
      לא סביר שתפנה לימין המתנגד לאיחוד האירופי. מרקל (צילום: Gettyimages)

      מרקל תיאלץ להעביר חקיקה לא פופולרית, כמו הגדלת תקציב ההגנה של גרמניה ואת תרומתה לברית נאט"ו. היא תצטרך להתמודד בנושא הגירה, כשמימינה נמצאת מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה", שתשפיע בעצם הימצאותה על ההתבטאויות של השמרנים. כמו בנט בישראל, כמו פרג' בבריטניה וכמו וילדרס בהולנד – המושכים את הממשלה ימינה גם אם הם מחוצה לה.

      אם תיבחר זו תהיה הכהונה הרביעית של מרקל, והיא תגיע לשנות הכהונה של קודמה הלמוט קוהל, תעבור את קונרד אדנואר המיתולוגי ותכהן שנה פחות מאוטו פון ביסמרק. מעבר לשנים בתפקיד, עוד דבר משותף לארבעת המנהיגים האלה – כולם שמרנים. שלא יהיו אי הבנות – חלקם עשו מהפכות, בניגוד גמור לשם המפלגה. ביסמרק במהפכה של מדיניות רווחה, אדנואר ששיקם את גרמניה המערבית אחרי מלחמת העולם השנייה והשלטון הנאצי, קוהל איחד את גרמניה, ומרקל משמרת את הפרויקט האירופי. בסופו של דבר, השאלה שגם שולץ מתקשה לענות עליה ולא מספק תשובה מניחה את הדעת היא פשוטה מאד - אם המדינה מתפקדת היטב, הכלכלה פורחת, בראשה עומדת מנהיגה המכובדת בעולם כולו שאף בדל שערורייה לא דבק בה, ואתה עומד בראש מפלגה הנמצאת איתה בקואליציה, אז למה בעצם לשנות?


      (עדכון ראשון: 21:35)