ראש ממשלה תחת חקירה

בלי סודות? החשאיות של מנדלבליט קידמה את חקירות ראש הממשלה

היו מי שטענו כי היועץ המשפטי לממשלה רק מנסה להגן על נתניהו, כשבחר לא לפרסם את תמלילי השיחות עם מו"ל ידיעות אחרונות. המציאות הוכיחה כי דווקא ההתנהלות החשאית, שלעתים התפרשה כאיטיות מכוונת, חיזקה את התיקים והובילה לפריצת הדרך בדמות ההסכם עם הרו. פרשנות

צילום: רוני כנפו

(בווידאו: מפגינים מול ביתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בעקבות חקירות נתניהו)

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט סופג לאחרונה ביקורת רבה בנוגע להתנהלותו בעניין חקירות ראש הממשלה. כשגיא פלג, כתב חדשות 2, פרסם קטעים מתמלילי השיחות בין נתניהו למו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס, היו מי שטענו כי מנדלבליט אינו מפרסם אותם משום שהוא מנסה לגונן על ראש הממשלה – טענה חמורה מאוד כלפי מי שאמון על אכיפת החוק במדינת ישראל. אלא שכבר אז היה ברור לכל מי שמבין דבר או שניים בחקירות שפרסום כזה רק ישבש את החקירה ויסייע לנחקרים – שיגיעו למשרדי להב 433 ערוכים. בשל כך, הדרישה לפרסום החומרים הייתה בלתי אחראית ומופרכת.

למעשה, לו היה היועץ מנדלבליט מאשר לפרסם את התמלילים, הוא עצמו היה משבש את החקירה. הטענות כלפיו הפכו לקמפיין, ובאו לידי ביטוי בהפגנות שנערכו סמוך לביתו, ובלא פחות מארבע עתירות לבג"ץ שהוגשו בעניין טיפולו בתיקים הנוגעים לראש הממשלה. העותרים טענו לסחבת מכוונת בטיפול בחקירות – טענה שמשמעותה לא פחות מחוסר ניקיון כפיים של מקבלי ההחלטות במערכת אכיפת החוק.

העותרים ביקשו גם למנוע ממנדלבליט לטפל בתיק 2000, שבמרכזו עומדות השיחות שניהל ראש הממשלה עם נוני מוזס. הנימוק היה שמנדלבליט שימש בתפקיד מזכיר הממשלה בזמן שהתקיימו אותן שיחות. העובדה שהוא הבהיר כי כלל לא היה מודע בעת ההיא לקיומן נדחקה הצידה, שהרי מדוע נקלקל סיפור טוב עם עובדות? העתירות נדחו, והשופטים אף מתחו ביקורת על הניסיונות לפגוע ביושרתם של מקבלי ההחלטות ובהאשמתם במשוא פנים. "אנו סבורים כי אין לתת יד לדה-לגיטימציה של מערך האכיפה", כתבו השופטים.

לקריאה נוספת:
מנדלבליט רוצה להאיץ החקירות - ספק אם עדות הרו תפתח עוד פרשות
האסטרטגיה של נתניהו מול החקירות - לשדר "עסקים כרגיל"
הרו למקורביו: "אני לא שולה זקן, לא מחפש להפיל את נתניהו"

עוד באותו נושא

אחרי הפוסט של יאיר נתניהו: "פרקליט המשפחה נשלח לסכל תביעת דיבה"

לכתבה המלאה
טענות נגד מנדלבליט בעניין הטיפול בחקירות רה"מ (צילום: פול צלמים, עמית שאבי)

החתימה על הסכם עד מדינה עם ארי הרו הביאה אותי לחשוב מה היה קורה אילו היועץ המשפטי לממשלה היה פועל בהתאם לרצונם של העותרים, ומזדרז בקבלת ההחלטות בפרשיות בהן מעורבים ראש הממשלה ומקורביו כשהתיקים עדיין בוסריים, בזמן שניתן להמתין וללקט ראיות חשובות נוספות טרם הכרעה בהם. ארי הרו היה כנראה עומד מזמן לדין. אחרי הכול, חקירתו נפתחה כבר בדצמבר 2015, ומדוע להשתהות בהחלטה לגביו זמן רב כל כך? מובן שעם קבלת החלטה על העמדתו לדין הסיכוי להגיע עמו להסכם עד מדינה היה מתאייד.

איני יודע להעריך האם בתיק 1000 היה מוגש כתב אישום נגד ראש הממשלה בשל קבלת מתנות מאנשי עסקים לאורך שנים. אם כן, היה מתרגש ויכוח ציבורי עז אם כתב אישום בעבירות כאלה מצדיק הדחת ראש ממשלה, והמתנגדים היו מצביעים גם על סיכויי ההרשעה הלא גבוהים, לדעתם. ויכוח כזה יתקיים כמובן בכל מקרה של החלטה על כתב אישום נגד ראש ממשלה מכהן, אך רצוי שהוא ייעשה כשהקרקע הראייתית יציבה ככל האפשר.

ההמתנה הובילה להסכם עם הרו

תיק 2000 היה להערכתי נסגר בהיעדר הסכם עד מדינה עם הרו. היחסים בין עורכי עיתונים לפוליטיקאים הם נושא סבוך ומורכב, ורק ראיות חזקות מאוד להפרת אמונים או לשוחד ישכנעו פרקליט להעביר אותם מהמישור הציבורי לזה המשפטי. בהחלט ייתכן שדווקא ההמתנה הסבלנית לכך שארי הרו יבין את חומרת מצבו המשפטי בהסתבכותו, ויהיה מוכן לחתום על הסכם עד מדינה שמחיריו כבדים מאוד עבורו, היא שבסופו של יום תביא לכך שאותו הרו, יהפוך את הקלטות נתניהו-מוזס משיחות שהאוזן לא רוצה לשמוע לשיחות שייצבעו בצבעים פליליים.

תיקי 1000 ו-2000, ועוד יותר מהם פרשת בזק ופרשת הצוללות, בה נחקר חשד למעשי שחיתות בנושאים שאין חשובים מהם לביטחון המדינה, רק מחזקים את החשיבות שבמערכת אכיפת חוק עצמאית, חזקה וחסרת פניות, הנהנית מאמון הציבור. דומני שהתנהלות רשויות אכיפת החוק בפרשיות אלה מתאפיינת בעבודה מעמיקה, שקטה, תוך "ציפוף שורות" ואף תוך הפתעת הנחקרים במקרים מסוימים. הניסיונות להכתים את המערכת המשפטית ולהטיל צל על העומדים בראשה, אולי כחלק מהפעלת לחצים פוליטיים, פוגעים פגיעה קשה בכולנו, וצובעים אותנו בצבעי רפובליקת בננות, שלא בצדק.

ההמתנה הובילה להסכם עד המדינה. ארי הרו (צילום: ניב אהרונסון)

להכרעות משפטיות בתיקים בהם החשוד הוא ראש הממשלה יהיו מטבע הדברים השלכות דרמטיות ברמה הפוליטית, השלכות על חיי כולנו. זהירות אינה מילה גסה כשמדובר בהחלטות משפטיות בכלל, ובתיקים מעין אלו בפרט. הזהירות ושיקול הדעת שאפיינו את התנהלות רשויות אכיפת החוק עד כאן הוכחו כחכמות ותרמו מאוד ליכולת להגיע לחקר האמת.

כמי שמכיר היטב את היועץ המשפטי לממשלה משירות משותף ארוך שנים בפרקליטות הצבאית, ברור לי שכל פעולותיו נעשות מתוך חתירה להגיע לחקר האמת. הניסיונות לייצר מניפולציות ולהפעיל עליו ועל אנשיו לחץ רק יגברו ככל שמועד קבלת ההחלטות בתיקים יתקרב. הלחצים יהדפו בחומות העוטפות את בניין משרד המשפטים ברחוב צלאח א-דין ולא יחדרו פנימה. בכל מקרה, כל החלטה שיקבל מנדלבליט תעמוד לביקורת שיפוטית. אם יוחלט לסגור את התיקים – יוגש בג"ץ כנגד ההחלטה. לעומת זאת, אם יוגשו כתבי אישום, יתנהל משפט פלילי וגם שם תיבחן החלטתו מנדלבליט. מי שחושש מהחלטות שיתקבלו במחשכים יכול להפסיק לדאוג.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully