וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

המתיחות בהר הבית: הקהילה הבינלאומית מזדעקת - והיא חייבת לפעול

אחמד ב?ו?ראכ?

28.7.2017 / 10:00

מסגד אל-אקצא הוא חלק ממזרח ירושלים, אזור המוגדר לפי דיני המשפט הבינלאומי כשטח כבוש. לא מדובר בסוגייה פוליטית, אלא בעניין משפטי בינלאומי ברור. טור מיוחד של פרקליט המדינה הפלסטיני

מהומות בהר הבית 27 ביולי 2017. רויטרס
הר הבית, אתמול/רויטרס

סעיף 18 בהכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות אדם מדגישה את זכותו של כל אדם לחופש מחשבה, מצפון ודת, ואת זכותו לקיים את פולחנו. הכרזה זו עסקה בנושא חופש דת בתקופות שלום, ואמנות אחרות הבהירו את מעמדם של מקומות קדושים –דוגמת מסגד אל-אקצא – בתקופות של סכסוך אלים או בתקופות של כיבוש צבאי.

לגבי מקומות קדושים הנמצאים בשטח של מאבק מזוין, ניתן לראות כי האמנות הבינלאומיות, החל מאמנת האג ב-1907, הדגישו את האיסור לפגוע במקומות קדושים, או בחופש הפולחן, וייחסו כל הגבלה על תפילה כחלק מהפרה של דיני מלחמה. הדברים קיבלו משנה תוקף באמנת ז'נבה שנחתמה בשנת 1949ובאמנת האג להגנת נכסי תרבות בעת עימות מזוין (1954). זאת ועוד, בשל אי מימוש של חלק מהסעיפים הללו, קבעה ועדת האו"ם לענייני משפט בינלאומי ב-1980 מסמרות בעניין זה כשפסקה שאסור ולא ניתן לאפשר למדינה להתכחש לתקנות המעניקות הגנה של הקהילה הבינלאומית למקומות הקדושים בזמן סכסוך מזוין.

עוד בנושא:
עימותים בין כוחות הביטחון למתפללים בהר הבית; דיווח: יותר ממאה נעצרו
החשש של צה"ל התגשם: חרף ההבנות בהר הבית - השטח ממשיך לבעור
ביטן תוקף את השב"כ: "פחדנים, הם רק רוצים לחזור הביתה בשלום"

הר הבית 27 ביולי 2017. רויטרס
הר הבית, אתמול/רויטרס

גם לגבי מקומות קדושים הנמצאים תחת כיבוש צבאי, נדמה שהאמנות הבינלאומיות היו ברורות ועם השנים הפכו ברורות עוד יותר לגבי חשיבות ההגנה עליהם. אמנת האג משנת 1907 קבעה בין היתר כי מקומות פולחן יהיו מוגנים גם אם ייתפסו על ידי מדינת אויב. הדברים קיבלו משנה תוקף באמנת ז'נבה בסוף שנות ה-34 וכן בנספחיה, שנכתבו מאוחר יותר. במילים אחרות, המשפט הבינלאומי חזר וקבע כי יש לגנות כל פגיעה במקומות קדושים – הכולל הרס, ביזה או מניעה של תפילה במקומות פולחן – במהלך תקופת הכיבוש הצבאי. הדין הבינלאומי אף קבע שחובה על הכוח הכובש שטח מסוים לכבד את הזכויות הדתיות של האוכלוסייה החי בו, ולא לפגוע במקומות הפולחן כלל.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

פריצות הדרך, הטיפולים ומה צופן העתיד? כל מה שצריך לדעת על סוכרת

בשיתוף סאנופי

ישראל והמקומות הקדושים

מבחינת הריבונות, חשוב להדגיש כי הזכות היהודית על האגן הקדוש לא הוכרה, גם לא על ידי ממשלת המנדט. כך לדוגמה קבעה בשנת 1931 ועדת חקירה בריטית מלכותית את עניין הבעלות על המקום, לרבות הכותל המערבי כשפסקה ש"הבעלות על הכותל המערבי הינה של המוסלמים באופן בלעדי, וזאת משום שהכותל הוא חלק בלתי נפרד מאל-חרם א-שריף – מתחם הר הבית. עם זאת, המוסלמים מחויבים לא להקים כל מבנה באזור שכונת המוגרבים הצמודה לכותל, כדי שלא להפריע ליהודים בדרכם אל הכותל לצרכי תפילה".

להבדיל ממצב זה, ביוני 1967, עת כבשה ישראל את מזרח ירושלים, אחת ההחלטות הראשונות שלה היו להרוס ולפגוע במתחם המקודש. כמה ימים לאחר כיבוש המקום, וכדי לייצר את רחבת הכותל, החליטה ישראל להרוס כליל את שכונת המוגרבים, ובמהלך הריסתה נפגע קשות קבר השייח ומסגד אל-בוראק. זאת ועוד, ב-1969 התרחש אירוע נוסף של פגיעה במקום, כשחלק ממסגד אל-אקצא הוצת. מאז התרחשו עוד ועוד הפרות באגן הקדוש בירושלים, והקהילה הבינלאומית – לרבות העצרת הכללית של האו"ם, מועצת הביטחון, אונסק"ו ואחרים – קראו פעם אחר פעם להגן על המקומות הקדושים, לאפשר את חופש הפולחן, ולכל הפחות לשמור על הסטטוס קוו בעניינם.

האם ישראל מפרה את הדין הבינלאומי?

השאלה שמתעוררת לאחר הצגה זו של הסכמים בינלאומיים, החלטות של ארגונים בינלאומיים, והפרות חוזרות ונשנות של קדושת המקומות הקדושים, לרבות הגבלת תפילה ומניעת תפילה, היא האם מעשי ישראל מהווים עבירה על החוק הבינלאומי. ועל שאלה זו ניתן להשיב בפשטות – כן.
על סמך כל האמור לעיל, על סמך האמנות, ההכרזות הבינלאומיות והחשיבות הגוברת של שמירה על מקומות קדושים וחופש הפולחן, לא ניתן להתעלם מהפגיעה הישראלית במתחם הקדוש שבמרכזו מסגד אל-אקצא. אי לכך, ואל מול המשבר הנוכחי, וגם כדי למנוע משברים נוספים במקום, אין לנו אלא להסיק שתי מסקנות חשובות. ראשית, שיש חשיבות קריטית להתחייבות מצד מדינות ערב, ביחד עם חברות נוספות מהקהילה הבינלאומית, לעמוד כתף אל כתף במאבק לשמירה על המקומות הקדושים. התחייבות זו תכלול הבטחה של חופש הפולחן ללא הגבלה.

שנית, חשוב להדגיש שההפרות הישראליות בהר הבית מתקיימות בשטח שנכבש במלחמת 1967, ולפיכך הן נמצאות בתחום השיפוט של הקהילה הבינלאומיות ושל הארגונים הבינלאומיים. מסגד אל-אקצא הוא חלק ממזרח ירושלים, שהיא חלק מהגדה המערבית, אזור המוגדר לפי כל דיני המשפט הבינלאומי כשטח כבוש. לפיכך, הקהילה הבינלאומית היא זו שצריכה להתערב ולוודא כי חופש הפולחן בשטח הכבוש לא ייפגע. פעולות ישראל באו"ם, או הצעדים החד-צדדיים שהיא מקדמת בירושלים, לא משנים כהוא זה את הסטטוס של המקומות הקדושים, ובראשם אל-אקצא. הם היו ונותרו בשטח כבוש. ומכאן שהם היו ונותרו סוגיה שרק הקהילה הבינלאומית צריכה ויכולה לערוב לה ולנהל אותה.

הר הבית 27 ביולי 2017. רויטרס
הר הבית 27 ביולי 2017/רויטרס

ד"ר אחמד ב?ו?ראכ? הוא פרקליט המדינה הפלסטיני. המאמר המלא התפרסם בעיתון הפלסטיני "אל-קודס". המאמר תורגם לעברית כחלק ממיזם משותף למכון ון ליר ולמרכז אעלאם, שבמסגרתו מתורגמים מאמרי דעה נבחרים מהעיתונות הערבית לאתר וואלה! NEWS. מערבית: צאלח עלי סואעד

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully