הדרישה של ישראל לבצע בידוק ביטחוני למתפללים המוסלמים הנכנסים להר הבית נשמעת הגיונית וצודקת לנוכח התוצאות הקשות של הפיגוע ביום שישי שעבר. גם מתפללים יהודים עוברים בידוק מלא בכניסה למקום הקדוש. עם זאת, האמרה המפורסמת "אל תהיה צודק, תהיה חכם", תקפה שבעתיים כשמדובר בהר הבית או במסגד אל-אקצא. החיפוש אחר "צדק" או "הגיון", אינם תקפים במקום הזה שיוצר קונצנזוס נדיר בזירה הפלסטינית, הערבית והמוסלמית.
ישראל אינה מבקשת לשנות סטטוס קוו או לקבוע עובדות בהר הבית, אלא רק למנוע הישנות של פיגועים. ניתן לטעון שגם בכעבה בסעודיה המתפללים עוברים בדיקות ביטחוניות ושהר הבית הוא תחת ריבונות ישראלית. אולם, בשלב הזה הצרכים הביטחוניים האובייקטיביים כבר אינם מעניינים אף מוסלמי.
עוד בוואלה! NEWS:
בדלתיים סגורות, נתניהו הכריז על ישראל כשליחת אירופה למזרח התיכון
קורבן המורה שתקף מינית אותו ואת אחיו נחשף: "הפך אותי מחי למת"
בכירים בארה"ב: טראמפ החליט לבטל את התמיכה במורדים בסוריה
בזירה הפלסטינית והערבית, הצבתם של שערי הבידוק האלקטרוניים נתפסת כניסיון בוטה של ישראל לשנות סטטוס קוו ואפילו "להשתלט על אל-אקצא". לכן, נראה שכדי להימנע מהסלמה רבתי, עימותים נרחבים והתדרדרות של היחסים בין ירדן וישראל, על מקבלי ההחלטות בירושלים להיפרד ולו זמנית מהבידוק באמצעות השערים האלקטרוניים. כן, יהיה זה ניצחון של הקיצוניים, של הקולות המאיימים, של כל אלה שמנסים כעת לכופף את ידה של ישראל. אולם צריך להודות, התועלת הביטחונית שתופק מהשערים הללו אינה משמעותית כל כך, ויכולה וצריכה להיות מושגת גם באמצעים אחרים.
בסופו של דבר, אם מוסלמי יבקש לעשות פיגוע בהר הבית הוא כנראה יצליח לחמוק מהבידוק של השערים הללו. חזרה לאירועי מנהרת הכותל של 1996 לא תעשה טוב לאף אחד, אפילו לא לממשלת נתניהו. לכן, אולי עדיף לישראל לנקוט הפעם בחוכמה ולאו דווקא להתעקש על להיות צודקת.
יתכן שהדבר הזה כבר קורה. עוד ועוד מקורות, ישראלים ופלסטינים, טוענים כי מגעים אינטנסיביים בין לשכת נתניהו וארמון המלוכה בירדן, בסיוע אמריקני, הביאו למציאת נוסחה שתהיה מקובלת על כל הצדדים. הנוסחה הזו אומרת ששערי הבידוק יוסרו ובמקומם תתבצע בדיקה סלקטיבית של הנכנסים להר, כלומר של חשודים בלבד, ובאמצעות גלאי מתכות ידניים כמו אלה שישנם בידי השומרים בכניסות לקניונים בישראל. כך, המתפללים לא ירגישו שישראל מנסה לייצר שינוי בסטטוס קוו ושגרת תפילתם כמעט ולא תשתנה.
ההתעקשות המוסלמית על הסרת השערים נתפסת בישראל כדרישה הזויה, כמעט מופרכת. אולם בישראל נוטים כמובן שלא לראות את הזווית הפלסטינית-ערבית-מוסלמית ואולי אפילו את המשמעות של הצבת השערים מבחינה ביטחונית. אם לרגע אחד מנסים להבין את משמעות הצבתם של שערי בידוק שכאלה באורח קבע בכל אחת מהכניסות להר הבית, מבינים כי ההשלכות על משטרת מחוז ירושלים יהיו דרמטיות. כל שער שכזה יזדקק לאבטחה כדי שפלסטינים לא יפגעו בו במהלך הלילה. כלומר, לא עוד סגירה של שערי הכניסה להר, שתאפשר מנוחה לשוטרים, אלא אבטחה לאורך כל שעות היממה רק על שערי הבידוק האלקטרוניים עצמם.
ומה המשמעות מבחינת המתפללים המוסלמים? כיצד תתנהל בדיקה שכזו בימי שישי כשלמקום יזרמו עשרות אלפי אנשים וברמדאן מאות אלפים? מה יעשו שוטרי מחוז ירושלים כעת במהלך הלוויות של מוסלמים? נהוג אצל המוסלמים בירושלים להביא את הגופה למסגד אל-אקצא, לפני קבורתה. האם אז יבדקו השוטרים את הגופה? את מלווי המנוח בדרכו האחרונה? והאם כשהתקבלה ההחלטה על הצבת השערים הללו היה מי שחשב במשטרה ובמשרד לביטחון הפנים עד הסוף על משמעותה?
גופי הביטחון השונים חלוקים בדעתם באשר לצעד "הנכון". המשטרה, שהייתה זו שהחליטה על הצבת השערים בגיבוי מלא של השר ארדן וראש הממשלה, מתנגדת כמובן להסרתם. לעומת זאת, עמדת השב"כ שנחשבת במקרה הנוכחי לאובייקטיבית ומקצועית יותר, גורסת אחרת וטוענת שאפשר להסיר את השערים. הבעיה כאן שההחלטה רחוקה מלהיות ביטחונית בלבד. כמו למוסלמים, להר הבית יש רגישות מיוחדת אצל היהודים ולכן לא בטוח כלל שההחלטה שתתקבל תושפע משיקולים אובייקטיביים בלבד: יש לא מעט אנשים ב"ליכוד" ו"בבית היהודי" שישמחו לראות את ראש הממשלה בנימין נתניהו מתקפל דווקא במקום הקדוש ביותר לעם ישראל, בבירתו הנצחית.
כאמור, הרעיון להילחם בהצבת השערים נולד על הקו שבין עמאן לירושלים. על אף השיחה שהתנהלה בין ראש הממשלה נתניהו והמלך עבדאללה ביום שבת שעבר, בצד הפלסטיני טוענים בתוקף כי ראש הממשלה לא עדכן את המלך בכוונה להציב בהר שערים אלקטרוניים. הטענה הזו נשמעת מעט מופרכת לנוכח האמירות החד משמעיות של נתניהו בנושא כולל במוצאי שבת. ייתכן שהיה כאן שילוב של אי הבנה יחד עם צעדי מחאה מצד אנשי הדת הירדנים והפלסטינים בירושלים נגד הצבת השערים, כל אחד מסיבותיו שלו.
ביום ראשון שבו נפתח ההר מחדש לתפילה תחת בידוק בשערים, מנהל מסגד אל אקצא, השייח עומר אל-קיסוואני, נמנע מכניסה להר הבית בעוד מנהלו, מי שאחראי עליו במשרד הווקף, השייח עזאם אל-ח'טיב, נכנס משער אחר "באב אל-מג'לס", שער המועצה, הסמוך למשרדי הווקף. על אף היריבויות הקיימות בתוך הווקף, ובין הווקף שמורכב כולו מפקידים ירדנים לבין אנשי הדת הפלסטינים, בראשות המופתי של ירושלים השייח מוחמד חוסיין, נרשמה הסכמה יוצאת דופן בין כולם. ביום שלישי התכנס הגוף הבכיר ביותר בנושא הנקרא "אל-מרג'עיה אל-אסלאמיה פי אלקודס", והחליט לסגור את המסגדים ברחבי ירושלים ולקרוא לכל המאמינים המוסלמים להגיע לכניסות להר הבית כדי להתפלל שם ולדרוש את סילוק השערים.
לא צריך להיות מומחה גדול כדי להבין את הנפיצות של צעד שכזה. המופתי חוסיין בסיועו של המופתי לשעבר עיכרימה א-סברי, הוביל את הטון המתלהם נגד השערים בימים האחרונים על אף שיש לישראל את היכולת החוקית להרחיקם מירושלים. שניהם לא נהנים ממעמד איתן כל כך בציבור הפלסטיני וייתכן שזו הייתה דרכם ל"תהילה". מהרגע שאיש דת כמו עומר אל-קיסוואני או חוסיין יוצאים בפומבי נגד השערים בטענה כי מדובר בפגיעה באל-אקצא, כל מי שינסה לטעון אחרת יצטייר כבוגד וכמשתף פעולה.
עד שישי בבוקר נותרה יותר מיממה, ויש לקוות שיימצא הסולם שיוריד את כל הצדדים מהעץ עליו טיפסו. ישראל היא שכנראה תצטרך לנהוג כ"מבוגר האחראי" בפרשה הזו, לנוכח העובדה שבצד הפלסטיני אין כל כך עם מי לדבר בשלב זה. אפילו יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן הודיע אתמול כי יחזור מביקורו בסין לנוכח "המשבר באל-אקצא", ואנשיו בתנזים-פתח כבר נרתמו אף הם למאמץ להלהיט את הרוחות, עד כה ללא הצלחה. בפועל המטרה שלהם היא לתת "פייט" פוליטי לחמאס ולא לאפשר לו לכבוש את הרחוב. במקרה שנתניהו יתעקש בכל זאת על השארת השערים, נכון לנו סוף שבוע לא פשוט כלל וכלל.