וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מהפכת המזונות: המשמעויות מאחורי פסיקת הגירושים של העליון

19.7.2017 / 15:23

פסק הדין שקבע כי בין הגילים שש עד 15 יהיו חייבים שני ההורים במזונות עבור ילדיהם באופן שווה נחשב למהפכני בתחום המשפחה. מה הן המשמעויות של הפסיקה וכיצד יושפעו ממנה אבות ואימהות גרושים? התשובות

צילום: ארכיון וואלה, עריכה: ניב מעוז

פסיקת בית המשפט העליון היום (רביעי) שקבעה היום את הכללים לתשלום מזונות עבור ילדים המצויים במשמורת של שני ההורים הגרושים נחשבת למהפכנית בתחום המשפחה. לפי הקביעה, בין הגילים שש עד 15 יהיו חייבים שני ההורים במזונות עבור ילדיהם שווה בשווה. עורכת הדין קרוליין עידן, מומחית לדיני משפחה, הסבירה בשיחה עם וואלה! NEWS מה הן המשמעויות של הפסיקה ואיך היא תשפיע על אבות ואימהות גרושים.

לקריאה נוספת:
שני ההורים ישלמו מזונות במשמורת משותפת: "צעד לשינוי מיוחל"
העליון קבע: גם גרושות ישלמו דמי מזונות במשמורת משותפת

מה הייתה המציאות בתשלום מזונות במשמורת משותפת עד היום?

עד כה היה נהוג להפחית 25% מדמי המזונות שמשלם האב במקרה של משמורת משותפת עם האם. כלומר אם אב משלם 3,000 שקלים לילד, היו מפחיתים 750 שקלים מהסכום שעליו לשלם. פסק הדין מכיל שוני מהותי, שלפיו האב לא יהיה חייב במזונות כלל כששני ההורים מרוויחים אותה משכורת, חולקים זמן שווה עם הילד. במצב כזה, האב לא ישלם כלל.

מה קובעת הפסיקה החדשה?

פסק הדין חל רק לגבי הורים המתחלקים שווה בזמני השהות עם הילדים בני 15-6. כלומר בסיטואציה שההורים חולקים שווה בשווה את השהות של הילדים איתם וההכנסה שלהם דומה או זהה, הרי שלא ישולמו מזונות מהאב לידי האם. מתחת לגיל 6 האב עדיין מחויב במזונות בהתאם לדין העברי. במצב כזה לא חל שינוי בעקבות הפסיקה.

אילוסטרציה גרושים 19 ביולי 2017. שאטרסטוק, מערכת וואלה! NEWS
מתחת לגיל שש לא חל שינוי/מערכת וואלה! NEWS, שאטרסטוק

האם כל אישה גרושה תחויב בתשלום מזונות?

בהחלט לא. הפסיקה מדברת על פרמטרים מסוימים, כשהילדים מעל גיל 6 ועד גיל 15 ובסיטואציות מסוימות, שלפיהם האב והאם חולקים זמני שהות שווים עם הילדים, ומשתכרים במשכורות זהות או דומות.

איך נקבע גובה תשלום המזונות?

דמי המזונות המינימליים עומדים על 1,400 שקלים. בנוסף לאלה על ההורה לשלם השתתפות בתשלום דמי המדור (שכירות ומשכנתא) ילד אחד - 30% השתתפות, שני ילדים - 40% השתתפות, שלושה ילדים ויותר - 50% השתתפות. כמו גם השתתפות במחצית מהוצאות החינוך ובהוצאות הבריאות של הילד.

האם פסיקת העליון טעונה חקיקה בכנסת ומתי תיכנס לתוקפה ההחלטה?

הפסיקה התקדימית של בית המשפט העליון נכנסה לתוקף כבר מהיום, 19 ביולי 2017, אך היא תישקל בכל מקרה שיוגש לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה. בפסק הדין צוין כי "על בית משפט לענייני משפחה להפעיל שיקול דעתו בנסיבות כל מקרה ומקרה", ולכן ההלכה אינה גורפת לכל המקרים. לדברי עו"ד עידן, "המחוקק עובד כל העת לשנות ולהתאים את החוקים למציאות חיינו המשתנה".

בשנים האחרונות הונחו על שולחן הכנסת כמה הצעות חוק שמטרתן לקבוע כי המזונות ייקבעו על פי הכנסת ההורים – ללא קשר למגדר. הבולטת שבהן הייתה של ח"כ יואב קיש (הליכוד) ומירב בן ארי (כולנו) שהייתה אמורה לעלות להצבעה בוועדת שרים לחקיקה, אך לא זכתה לקידום. שרת המשפטים איילת שקד הודיעה בחודש דצמבר האחרון כי תקדם הצעה ממשלתית ברוח דומה, אך זו טרם קודמה.

"הגיע הזמן לאזן את תשלומי המזונות בין הגבר לאישה ולהתחשב במבחן ההכנסה של כל אחד מהצדדים אך במקביל יש לבחון גם את זמן השהות של הילד עם כל אחד מההורים", אמרה ביטון. "בנוסף, כפי שהציעה הצעת החוק אשר אומצה בפסק הדין, ימונה הורה אחראי שינהל את ההוצאות שבהן יישאו ההורים במשותף"

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully