אחרי ביקור של יממה בפריז נחת אמש (שני) ראש הממשלה בנימין נתניהו בבודפשט, בירת הונגריה, לחלק השני והארוך יותר של ביקורו באירופה. נתניהו הוא ראש הממשלה הישראלי הראשון שמבקר בהונגריה מדינה בעלת היסטוריה יהודית מפוארת, קהילה יהודית מכובדת, המצולקת מגירוש היהודים והשמדתם בשואה.
הקשר הרגיש בין העבר להווה ירחף מעל כל הביקור, שכן נתניהו מגיע למדינה על רקע חשש גובר בקהילה היהודית המונה כמאה אלף איש אחת הגדולות באירופה מהתגברות האנטישמיות תחת ממשלת הימין הלאומני של ויקטור אורבן. כדי לא לפגוע ברגשות של שני הצדדים יצטרך נתניהו לרקוד ריקוד עדין ומסובך.
בעוד מארחו האחד של נתניהו, נשיא צרפת עמנואל מקרון, נשא נאום היסטורי בנוגע לעברה של ארצו, וקיבל אחריות מלאה על חלקה של הממשלה הצרפתית בתקופת מלחמת העולם השנייה, מארחו האחר, ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן, נתפס דווקא בעיני רבים כמי שמנסה להלבין את התקופה העכורה בתולדות עמו, אז שלח המשטר ההונגרי בשיתוף פעולה עם הנאצים כחצי מיליון יהודים למחנות המוות וההשמדה.
לקריאה נוספת:
למרות מאמצי נתניהו - טראמפ ופוטין פועלים רק למען האינטרסים שלהם
נתניהו נגד הסכם המעצמות בסוריה: "ינציח נוכחות איראן מעבר לגבול"
מקרון לנתניהו: "שותף לחשש הישראלי מחיזבאללה, ננסה לצמצם את הסכנה"
בסוף החודש שעבר אורבן שיבח את שליט הונגריה באותה תקופה מיקלוש הורטי, שנחשב לבעל ברית של אדולף היטלר. הוא כינה אותו "מדינאי מצטיין", ויצר מתיחות מדינית לקראת הביקור שכן משרד החוץ בירושלים דרש הבהרות על התבטאות זו.
המתיחות התגברה בשבועות האחרונים על רקע קמפיין חוצות נרחב בעלות של מיליוני אירו של ממשלת הונגריה נגד המיליארדר היהודי-הונגרי ג'ורג' סורוס, שתומך ומקדם קליטה של מהגרים במדינה בניגוד לעמדת ומדיניות הממשלה. הקמפיין עורר זעם גדול וגינויים אצל הקהילה היהודית במדינה, שראתה בקמפיין מוטיבים אנטישמיים, ושגריר ישראל בהונגריה, יוסי עמרני, אף הוציא הודעת גינוי.
עם זאת, כדי לא לחבל בביקור ראש הממשלה הנחה את משרד החוץ להוציא הודעת הבהרה חלופית, שאמנם גינתה את האנטישמיות, אך גם ביקרה בחריפות את סורוס, שמממן שורה של ארגוני זכויות אדם וארגוני חברה אזרחית לא רק בהונגריה, אלא גם בישראל. בעוד בהונגריה סורוס הואשם ב"סכנה לביטחון המדינה", הודעת משרד החוץ תקפה אותו כמי ש"חותר תחת הממשלות הנבחרות בישראל על ידי מימון ארגונים שמוציאים את דיבת המדינה רעה".
בדרך מנמל התעופה למרכז בודפשט, אפשר היה לראות כי השלטים נגד סורוס עדיין ניצבים ועומדים, זאת למרות הודעה של הממשלה כי תסירם, אך בשלב כלשהו בנסיעה השלטים השנויים במחלוקת הוחלפו בדגלי הונגריה וישראל שנתלו ברחבי העיר.
השנאה לסורוס, שאמנם מעוררת חשש אצל היהודים, דווקא מאחדת בין נתניהו לאורבן, שבדומה לממשלת ישראל קידם גם הוא באחרונה חקיקה שמגבילה את השפעתם של ארגוני זכויות אדם וחברה אזרחית המבקרים את השלטון. כמו כן, אורבן, ששולט בהונגריה מאז 2010 עם קו לאומני ימני תקיף, אנטי מוסלמי ונגד מהגרים, צפוי למצוא שפה אידיאולוגית ומדינית משותפת עם ראש הממשלה, ואולי אף לטהר באמצעותו את עננת האנטישמיות המרחפת מעל ממשלתו.
ראש הממשלה, שיפתח את ביקורו מחר ברצף פגישות וארוחות עם מארחו אורבן והנשיא ההונגרי יאנוש אדר, ייפגש ביום רביעי בערב עם הקהילה היהודית ויבקר בבית הכנסת העתיק בבודפשט. הוא אמר אתמול לכתבים המלווים אותו כי הוא מתכוון להעלות את החששות מהתגברות האנטישמיות בפגישותיו.
נתניהו התעלם מקריאות של בכירים במערכת הפוליטית לבטל את ביקורו לנוכח האירועים האחרונים כי מבחינתו מטרת הביקור הוא דווקא הרחבת השפה המשותפת לנושאים כמו חדשנות ועסקים, וחיזוק היחסים הבילטרליים. במה שהפך לנוהג בביקוריו האחרונים של נתניהו בנכר, במסגרת הביקור ייערך גם פורום כלכלי מיוחד עם נציגי עשרות חברות ישראליות והונגריות מתחומי סייבר, הייטק, חקלאות ועוד, כדי לחזק את שיתוף הפעולה הכלכלי והטכנולוגי בין המדינות.
אחרי יום עמוס בפגישות עם ההנהגה ההונגרית, ביום רביעי נתניהו גם ישתתף לראשונה בוועידת בוועידת ה-V4, ועידת הווישיגראד, גוש מזרח-אירופי מתגבש שהולך וצובר כוח בתוך האיחוד האירופי המייצג את פולין, הונגריה, צ'כיה וסלובקיה. נתניהו ייפגש עם מנהיגי ארבעת המדינות ראש ממשלת צ'כיה בוהוסלב סובוטקה, ראש ממשלת פולין ביאטה שידלו וראש ממשלת סלובקיה רוברט פיצו לפגישת פסגה משותפת.
ראש הממשלה ייוועד גם עם כל אחד לחוד, והמטרה העיקרית של המפגשים היא שיפור היחסים עם כל מדינה ומדינה במישורים הבילטרליים של כלכלה וחדשנות, לצד בקשת תמיכתן בפורומים הבינלאומיים השונים שבהם ישראל סובלת מנחיתות כחלק ממדיניות חוץ הולכת ומתרחבת של ישראל בזירה הבינלאומית.
תמיכתן של ארבע המדינות המזרח-אירופיות, שגם כך החלו להנהיג מדיניות פרו-ישראלית באו"ם ובארגונים בינלאומיים אחרים, משמעותית ומכריעה במיוחד באיחוד האירופי. מדובר באחת הזירות העוינות ביותר עבור ישראל, שכן כדי לקבל החלטות על מדיניות חוץ באיחוד האירופי נדרש קונצנזוס של כל החברות; מספיק שאחת תתנגד וההחלטה תסוכל.