עמדת המדינה בפני בג"ץ שפורסמה אתמול, ולפיה זוגות חד-מיניים לא יוכלו לאמץ ילדים, עוררה סערה ציבורית גודלה, אך לא הפתיעה את הזוגות עצמם שבחרו להיות הורים, ונתקלו בקשיים רבים בתהליך מצד המדינה. למעשה, רק שלושה זוגות חד-מיניים בארץ זכו לאמץ ילד. אחד הזוגות, שאימץ תינוק בן תשעה חודשים כבר ב-2015 עדיין לא קיבל מהמדינה תעודת לידה.
בשנת 2012 החלו אלרועי שדה ובן זוגו לבדוק את האפשרויות שלהם להפוך להורים. מהר מאוד הם הבינו שפונדקאות היא בלתי אפשרית עבורם בגלל העלויות הגבוהות, והחליטו לאמץ. השניים הגישו טפסים לשירות למען הילד ומאז החלו לעבור את התהליך המתיש הכולל פגישות עם פסיכולוגים, מכוני מחקר וקורס הכנה להורות, ובסיומו נמצאו כשירים לאימוץ. אלא שגם אחרי שניתנו צווי האימוץ מטעם בית המשפט, הקשיים שהערימה המדינה על התהליך לא פסקו.
"כאשר ניגשנו למשרד הפנים הם לא היו מוכנים בהתחלה לרשום את הילד בתעודת הזהות ובדרכון. רק אחרי חודש קיבלנו את תעודת הזהות מתוקנת וגם דרכון לילד עם תמצית רישום. עד היום לא קיבלנו תעודת לידה, והתעודה המקורית גנוזה בתוך תיק האימוץ", סיפר שדה שמחכה כבר ממרץ 2016 לקבלת תעודת הלידה עבור בנו. "רק בגיל 18 הוא יוכל לראות את תעודת הלידה המקורית. אם היינו משפחה סטרייטית כבר ממזמן היינו מקבלים תעודת לידה חדשה שבה מופיעים בעצם ההורים המאמצים כהורים של הילד, אבל כאן המדינה מסרבת".
עוד בוואלה! NEWS:
המדינה לבג"ץ: לא נאפשר לזוגות חד-מיניים לאמץ ילדים
החוק להפללת לקוחות זנות אושר בוועדת השרים: "רגע היסטורי"
מקלטי חירום ושיקום גברים: אושרה תכנית למניעת רצח נשים
בימים אלה נערכת הכנת עתירה לבג"ץ בדרישה שיורה למשרד הפנים להנפיק לילדים שאומצו על ידי בני זוג חד-מיניים תעודת לידה, כפי שמונפק לילדים שאומצו על ידי בני זוג הטרוסקסואלים. "הודעת המדינה לפיה אין בכוונתה לשנות את מדיניותה, וכי זוגות חד מיניים יוכלו לאמץ ילד רק כאשר לא נמצא עבורו זוג של איש ואישה החיים יחד המוכן לאמצו, הינה עוד דוגמא ליחס המפלה של המדינה כלפי משפחות הלהט"ב ולדעות הקדומות שלה ביחס לאלה", אמרה עו"ד דניאלה יעקובי, המובילה את העתירה יחד עם עו"ד חגי קלעי.
"האפליה שבה נוקטת המדינה הביאה לכך שעד היום, על אף מאות בקשות מצד הורים חד-מיניים, רק שלושה זוגות בני אותו המין אימצו ילד. יצוין כי מדובר על ילד בוגר שהגיע מרקע רפואי או משפחתי קשה ושלא נמצא זוג הטרוסקסואלי שהיה מעוניין לאמץ אותו", המשיכה. "האפליה של המדינה לא מסתיימת בניסיון שלה למנוע אימוץ, אלא נמשכת אף לאחר הליך האימוץ עצמו. בעוד ילד שאומץ על ידי זוג הטרוסקסואלים יזכה לקבל תעודת לידה בה ירשמו שני הוריו המאמצים, הרי שמילד שאומץ על ידי בני זוג בני אותו המין, המדינה שוללת את הזכות הזו, תוך הפקרת טובתו".
ברקע הודעת המדינה, תיאר שדה את התהליך שעברו הוא ובן זוגו בדרך לאימוץ ילד בישראל. "אנחנו מיסדנו את הקשר שלנו בשנת 2011 גם על ידי הרב שמחה רוט וגם בארגון 'משפחה חדשה'. כשהבינו בשירות למען הילד שאנחנו זוג חד-מיני הם קצת נבהלו אבל למרות זאת רשמו אותנו", סיפר. ב-2012 היו לנו פגישות ראשונות. עברנו את מכון פילת, הייתה לנו שיחה עם פסיכולוג ועם פקיד הסעד ברשות למען הילד. ב-2013 עברנו קורס הכנה להורות עם עוד זוגות ואז הסבירו לנו את הקריטריונים לאימוץ".
לשניים נאמר כי זוגות חד-מיניים לא יוכלו לאמץ תינוקות אלא ילדים גדולים יותר. בנוסף הובהר לבני הזוג כי העדיפות הגבוהה ביותר היא לזוגות סטרייטים. "אם יש מאה ילדים שנמסרים לאימוץ, 50 מהם הם תינוקות והם לא רלוונטיים עבורנו כי הם בחשיבות ראשונה לזוגות סטרייטים, גם בגלל שיש מעט ילדים וגם בגלל הגיל", אמר שדה. "ברור שאנחנו סוג ב', זה הובהר לנו מההתחלה. 30 הילדים הנוספים הם מהמגזר הנוצרי והמוסלמי ו-20% מהילדים הם גדולים יותר".
"המדינה לא מסתכלת על טובת הילד"
בינואר 2014 קיבלו בני הזוג הודעה מהעובדת הסוציאלית שהם מקבלים תינוק. "לא האמנתי. נפגשנו אתה, קיבלנו את המידע על התינוק וחשבנו שאולי יש בעיות רפואיות. ידענו שגם אם יש בעיה רפואית אנחנו רוצים את הילד", סיפר שדה. "היום הילד הזה לא רק שהוא פיקח מאוד, בבדיקות לב שעשינו לו לאחרונה אמרו לנו שהוא יכול לשרת כלוחם בצבא".
היום ילדם של השניים בן שלוש, והם כבר הגישו טפסים לאימוץ ילד נוסף. "עמדת המדינה היא אפליה גסה. היא לא מסתכלת בכלל על טובת הילד. אנחנו משפחה דתית, מאז שהוא הגיע אלינו הוא גדל בבית דתי עם שני אבות", אמר שדה. "כבר מגיל צעיר הוא יודע שאימא שלו לא יכלה לגדל אותו, היא מאוד אהבה אותו, אבל היא לא יכולה, לכן אישה טובה מהרווחה חיפשה אותנו ומאז הוא אצלנו לתמיד. אנחנו אוהבים אותו, אנחנו נותנים לו את כל מה שיש לנו. אנחנו ההורים שלו".
מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה כי "תעודת לידה משקפת את המצב בעת הלידה. ניפוק תעודות לידה להורים בני אותו מין נדון בימים אלה בערכאות המשפטיות ואנו ממתינים להחלטה משפטית".
גם דניאל יונס ואורי ארמן, שנשואים שלוש שנים וחצי וחברים בארגון "חברותא" להומואים דתיים, לא הופתעו מעמדת המדינה, אך עבורם היא הציפה תחושות קשות בדבר חוסר השיוויון בפני החוק עבור זוגות להט"בים. "אימוץ מעולם לא היה אופציה, כי זה פשוט לא קיים. אבל התשובה של המדינה מעידה הרבה יותר מעבר, היא מעידה על איך שתופסים אותנו אזרחים סוג ב'", אמרו.
"הרגשנו מושפלים. זה אומר שהמדינה חושבת שאנחנו לא ראויים להיות הורים ומודה בפה מלא שאנחנו לא זכאים למה שאחרים זכאים לו", המשיכו. כעת, המוצא האחרון עבור יונס וארמן הוא הבאת ילד לעולם באמצעות פונדקאות פתרון שכרוך בהמון כסף.
אתמול פורסמה תשובת המדינה, שהוגשה לבג"ץ בשבוע שעבר, על עתירת עמותת "אבות גאים" לפרש את אחד הסעיפים בחוק האימוץ באופן שיכלול גם זוגות ידועים בציבור, וכן בני זוג בני אותו המין. לפי עמדתם של משרד העבודה והרווחה, מדובר בנושא שעליו להתברר בבית המחוקקים ועל כן על העתירה להידחות.
במשרד המשפטים הוקמה בעבר ועדה מקצועית בראשות השופט בדימוס יהושע גרוס לבחינת נושא האימוץ וזו הגישה את מסקנותיה בחודש ינואר השנה. בתשובת המשרדים צוין כי על אף שמחקרים טענו בעבר כי אין הבדל בין ילדים הגדלים במשפחות חד-מיניות למי שגדלו במשפחות אחרות, חלק מחברי ועדת גרוס טענו כי משפחות חד-מיניות נחשבות לחריגות בחברה וכי לא רצוי להעמיס "חריגות נוספת" על הילד המאומץ, כדי למנוע ממנו קשיים נוספים.
מלשכתו של שר העבודה והרווחה נמסר היום כי "אין כל כוונה למנוע או לשלול את היכולת לאמץ מקבוצה כזו או אחרת". המשרד הבהיר כי מדיניות השר לגבי אימוץ היא שיש לערוך רפורמה מקיפה בשירותי האימוץ ובמקביל, להשקיע יותר בטיפול בקהילה. "נבהיר כי הרפורמה חיונית וזאת משום שמשך הזמן בממוצע עד לאימוץ ילד בישראל (כולל אימוץ מחו"ל) עומד על יותר משבע שנים, ובכל שנה נמסרים לאימוץ מאה ילדים בלבד".