ההצגה הטובה בעיר: המחאה מול הר הבית סיפקה בעיקר מחזה תיאטרלי

כמה דקות לפני השעה 12:30 בצהריים אתמול (ראשון), השעה שבה התחייבה ישראל לפתוח מחדש את הר הבית לכניסת מתפללים מוסלמים, הגיעה ל"שער השבטים" קבוצת אנשי דת מהווקף, האמונים על ניהול הר הבית מצדו המוסלמי. זהו השער הסמוך לשער האריות, שלפני 17 שנים, כשרק החלה אינתיפאדת אל-אקצא, ידע את העימותים הקשים ביותר בין כוחות הביטחון הישראליים ובין המתפללים הפלסטיניים.

במקום נערכו משעות הבוקר כוחות משטרה שפרסו מבעוד מועד כמה שערים אלקטרוניים עם מגנומטרים שאמורים לאתר כלי נשק חמים וקרים אצל מתפללים הנכנסים למתחם ההר. זאת, כלקח ישיר מהפיגוע שאירע ביום שישי האחרון בידי שלושה אזרחים ישראלים שבו נהרגו שני שוטרים, כמיל שאנן והאיל סתאוי.

עוד בוואלה! NEWS:
"יוצא למשמרת, תזכרי שאני אוהב אותך": המסרון האחרון של כמיל
הר הבית נפתח תחת אבטחה כבדה – אנשי הווקף מסרבים להיכנס
"משלמים מחיר בגלל הקיצוניים": אום אל-פחם ריקה ממבלים אחרי הפיגוע

על הפתיחה החגיגית מחדש של ההר ביקש לנצח מפקד מחוז ירושלים ניצב יורם הלוי. הוא נעמד מהצד השני של השערים החדשים והמתין בסבלנות להגעת משלחת הווקף כדי שיפתחו יחדיו את שערי האתר הקדוש. אנשי הווקף ידעו מראש מן הסתם כי במקום הוצבו שערי בדיקה חדשים, לאחר שהדבר פורסם בכל כלי התקשורת. בכל זאת, הם הגיעו בשעה המיועדת למעין הצגה, שידעו כי תועבר בשידור חי לכל העולם, דרך עשרות העיתונאים שהיו במקום.

מנהל מסגד אל-אקצא, השייח עומר אל-קיסוואני, וממלא מקום ראש בתי הדין השרעיים השייח' וואסף אל-בכרי, התקרבו יחד אל השערים. המשטרה ביקשה לאפשר להם כניסה ללא בדיקה במגנומטרים אך אז, במהלך תיאטרלי מרשים, הם נעצרו ובקולי קולות הביעו את מחאתם על "הפגיעה במסגד אל-אקצא", "ההפרה של הסטטוס קוו שלא נסכים לה, ונקבל את אל-אקצא רק לאחר שיחזור המצב לקדמותו", ועוד שלל פנינים. מיד החלו קריאות אללה ואכבר במקום. כל הפמליה שמנתה עשרות רבות של בני אדם נעה מעט אחורה ואז החלה מיד בתפילת הצהרים, מחוץ למתחם ההר. כלומר, מה שאמור היה להיות פתיחה מעט חגיגית, הפך לצעד מחאתי על הצבת גלאי המתכות במקום.

המחזה הכמעט קולנועי הועבר באותה השעה לכלי תקשורת רבים – בעיקר דוברי הערבית. אל-קיסוואני, שניכר כי נהנה מהמעמד המיוחד, המשיך להתראיין ולמעשה הנחה את המתפללים שביקשו לעלות להתפלל בהר, שלא להיכנס למסגד אל-אקצא, לפחות כל עוד השערים נמצאים שם. אל-קיסוואני אף ידע שרק ערב לפני כן שוחח ראש ממשלת ישראל עם מלך ירדן עבדאללה, שמשלם את משכורותו, בין היתר על הפתיחה של ההר. ובכל זאת, הוא עשה את שעשה משיקוליו שלו.

אלא שזו הייתה רק תחילת הפארסה. אל-קיסוואני לא ידע שממש באותו הזמן, מי שאחראי עליו במשרד הווקף, השייח' עזאם אל-ח'טיב, נכנס דרך "באב אל מג'לס", שער המועצה, הסמוך למשרדי הווקף. גם אליו התלוו עשרות מתפללים שנכנסו להר. כלומר בעוד בצד אחד ההצגה בשיאה, בצד השני, הבוס של אל-קיסוואני, לא רק מאפשר למתפללים להיכנס אלא הוא עצמו מוביל אותם.

בחזרה לשער האריות. במשך כמה שעות הרוחות במקום לוהטות. גם בשל החום הכבד, וגם בשל העימותים הקשים בין כוחות הביטחון והמתפללים המוחים. מדי פעם מנסה מתפלל להיכנס להר ומיד נשמעות קריאות לעברו שלא לעשות זאת, אולם טפטוף המתפללים לתוך המתחם נמשך. גם מכאן, שער השבטים, וגם משער המג'לס.

בשעה 14:00 נמצאים לפי הערכות המשטרה כבר כ-600 מתפללים מוסלמים על ההר. השייח' עזאם אל-ח'טיב הסביר באותה השעה לכלי התקשורת ששוחחו עמו כי ביקש שלא להותיר את אל-אקצא לבדו. בשער השבטים מתגודדים כמה עשרות אנשים בסך הכל, לא מספר מרשים במיוחד, רבים מהן נשים. כמה מהן אף בוכות על אל-אקצא.

"אל תבכי, למה את בוכה", שואל אחד המבוגרים אישה היושבת סמוך לאחד המחסומים. "תזכרי מה עבר על הנביא, מה עבר על חבריו. האסלאם ינצח, בתי, אל תדאגי". דברי ההרגעה שלו לא נושאים פרי והיא ממשיכה לבכות. למקום מגיע נאסר קוס, אחד מראשי תנזים פתח בעיר שהיה מהבולטים בקרב מנהיגי אינתיפאדת אל-אקצא בירושלים ב-2000. גם הוא מריח את אבק השריפה שבאוויר.

ובכל זאת צריך לומר, על אף ההצגה של הווקף, הנוכחות המרשימה של כלי התקשורת ואפילו של שחקנים מאותה אינתיפאדה של אז, אין הרבה צופים במחזה. במקום בסך הכל כמה עשרות מתפללים ומספר דומה של עיתונאים.

הרוחות מתלהטות שוב כאשר יהודי חרדי, ככל הנראה עיתונאי, מגיע למקום ומתחיל לצלם. המתפללים המוסלמים מתקשים כנראה להכיל את המראה "היהודי" של אותו חרדי ומתקרבים אליו בצעדים מאיימים. לתוך הבלגן הזה צועדים שני ישראלים צעירים שמקליטים משהו בטלפון הנייד של אחד מהם. הדברים משום מה מלהיטים את הרוחות מהצד הפלסטיני ואחד הצעירים המוסלמים צועק לעברם ומתחיל להתווכח איתם. בירור קצר מעלה שמדובר במתן פלג, מנכ"ל תנועת "אם תרצו", וחברו תום ניסני, רכז הפעילים של הארגון. פלג והצעיר הפלסטיני מחליפים דברים ופלסטינים נוספים מתקרבים אליו בתנועות מאיימות. השוטרים מוציאים את פלג ואת ניסני מהמקום, לא לפני שפלג עוד מספיק לצעוק – "עם ישראל לא מפחד".

ועדיין לא ברור לגמרי מדוע הווקף, שאנשיו נחשבים לפקידים ירדנים לכל דבר, מתנהל בצורה זו. ייתכן שההתנהלות של ירדן בפרשה שגם היא כמו כולם, מבקשת לייצר פרובוקציות, נותנת להם השראה. רק היום הקריא יו"ר הפרלמנט הירדני הודעת הספד ל"שהידים של פלסטין ולבני משפחת ג'בארין". הוא כינה את הפיגוע מעשה גבורה, לא פחות. זאת, פחות מחצי יממה לאחר שעבדאללה מלך ירדן שוחח בטלפון עם ראש הממשלה בנימין נתניהו והשניים סיכמו על פתיחת ההר מחדש.

נראה שעכשיו השאלה היא מי ימצמץ ראשון: כל עוד מישהו בממלכה ההאשמית לא מתערב כדי לעשות סדר, או מישהו בממשלת ישראל מתקפל, ספק אם נראה רגיעה במצב סביב ההצגה הגרועה הכי טובה במזרח התיכון.

(עדכון ראשון: 21:15)