פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הדחת מג"ד קרקל: אם היחסים היו בהסכמה – אין צורך בחקירה

      סא"ל אלעד כהן הודח בעקבות חשד כי ניהל מערכת יחסים עם קצינה ששירתה תחתיו בגדוד. אבל גם אם אין כאן עבירה של ניצול יחסי מרות, חשוב להעביר את המסר - לרומנטיקה יש מקום אחר, שאינו בין מפקד לפקודתו

      מפקד גדוד קרקל, סגן-אלוף אלעד כהן, הודח הבוקר (רביעי)מתפקידו על ידי מפקד פיקוד דרום, אלוף אייל זמיר, בעקבות חשד כי ניהל מערכת יחסים עם קצינה ששירתה תחת פיקודו בגדוד.

      על פי הפרסומים בנושא, נראה כי מדובר במערכת יחסים שהייתה לרצונם של שני הצדדים, ומכאן נשאלת השאלה אם ראוי להחמיר במקום בו מדובר בקשר רומנטי אמיתי שנוצר בין שני אנשים בוגרים המשרתים יחד, ומוצאים עצמם לפתע נמשכים זה לזו. האם חקירה והדחה נחוצים במקרה כזה?

      עוד בוואלה! NEWS:
      תיעוד מתרגיל חיל הים: לוחמי השייטת משחררים בני ערובה בלב ים
      בצל הגניבות: בצה"ל יאבטחו נשקיות בטכנולוגיות מתקדמות
      תכנית "צה"ל נקי מעישון": תופסק מכירת סיגריות בבסיסים

      סגן אלוף אלעד כהן, מג''ד קרקל (דובר צה"ל)
      האם ראוי להחמיר במקום בו מדובר בקשר רומנטי אמיתי? כהן (צילום: דובר צה"ל)

      פקודות הצבא אוסרות על קיום מערכת יחסים אינטימית בשעה שקיימת כפיפות פיקודית בין המעורבים. שני טעמים עיקריים יש לאיסור המוחלט על קיום יחסים כאלה. האחד קשור לחשש שמא ההסכמה אינה מלאה ואמיתית, ונובעת מכך שמי שכפוף למפקדו עלול להימנע מלהשמיע את קול ההתנגדות בשל פחד מתגובת המפקד. הטעם האחר קשור למסר העובר לשאר המשרתים ביחידה גם כשהיחסים מבוססים על הסכמה, לחשש מהעדפה פסולה של מי שמקורב מאוד למפקד, או לפחות לתחושות קשות של אפליה אצל יתר המשרתים ביחידה, שאינם נהנים מאותה קרבה למפקד.

      קיומה של מרות פיקודית לא מוביל בהכרח למסקנה שבבסיס הקשר קיים ניצול של יחסי המרות. ניצול יחסי מרות קיים כאשר ההסכמה נובעת מיחסי המרות ולא מתשוקה, התאהבות או רצון חופשי. כאשר הקשר מבוסס על הסכמה אמיתית אין ניצול יחסי מרות, גם אם יש מרות בין הצדדים. אלא שגם אם אין ניצול של יחסי המרות, המפקד ייתפס כמי שעבר עבירה של התנהגות שאינה הולמת, נוכח האיסור החד משמעי לקיים מערכת יחסים אינטימית עם פקוד.

      תא"ל אופק בוכריס במתן גזר הדין שלו בבית הדין הצבאי בקריה, 2 בפברואר 2017 (מגד גוזני)
      קו פיקודי תקיף. סא"ל בוכריס (צילום: מגד גוזני)

      הדחת מג"ד מתפקידו היא צעד פיקודי מחמיר, ללא ספק. הרמטכ"ל התווה קו פיקודי תקיף הן בפרשת בוכריס, עוד כשהחקירה הייתה בראשיתה, והן באירועים נוספים שעירבו סוגיות פיקודיות ומשפטיות כמו תאונות אימונים והתרשלות באבטחת חומרים מסווגים, בהן ננקטו צעדים פיקודיים חריפים נגד קצינים בכירים. אם בעבר היו מפקדים שהעדיפו לא לנקוט עמדה פיקודית ולהמתין להחלטות המשפטנים, הרי שכיום ננקטים צעדים פיקודיים סמוך לאחר התרחשות האירועים.

      ברור שצעדים אלה משפיעים על ההחלטות המשפטיות המתקבלות במועד מאוחר יותר, לאחר קיום חקירה. ניתן בהחלט לקבל את ההחמרה הפיקודית שנועדה להציב גבולות ברורים בנושא כה רגיש, אלא שספק אם יש מקום ללוות את האפיק הפיקודי גם בחקירה פלילית, שעה שאין תלונה או ראיות אחרות המצביעות על קיום יחסים תוך ניצול יחסי מרות.


      לטעמי, כאשר מדובר ביחסים בין שני קצינים, אך לא עולה חשד לכך שמדובר בניצול יחסי מרות, אין צורך בטיפול משפטי וניתן להסתפק בטיפול פיקודי, שאין להמעיט בפגיעתו במי שננקט כנגדו צעד כזה. אולם בית הדין הצבאי התייחס בכמה פסקי דין למערכות יחסים שהתקיימו בין קצין בכיר לחיילת, והגדיר אותן ככישלון מוסרי של הקצין נוכח פער הדרגות והגילאים העצום ביניהם. בית הדין הוסיף שהצבא חייב להיתפש בציבור "כגוף בעל רמת מוסר גבוהה בכלל ובמסגרת יחסי מרות בין מפקד לפקודה בפרט" ולכן אין לקבל מערכות יחסים כאלה, אפילו בהסכמה.

      נחזור לעניינו של מפקד גדוד קרקל. אם נכונים הפרסומים לפיהם מדובר ביחסים בהסכמה שקיים הקצין הבכיר עם קצינה ששירתה תחת פיקודו בגדוד, נראה כי די בצעדים פיקודיים חריפים כדי להעביר את המסר – רומנטיקה? במקום אחר, בזמן אחר. לא בין מפקד לפקודתו.

      עו"ד אשר הלפרין הוא פרשן משפטי, והסנגור הצבאי הראשי לשעבר.