פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אחרי 50 שנה: הדרוזים בגולן קיבלו זכות הצבעה בבחירות המקומיות

      היסטוריה ברמת הגולן: יובל מאז שעברו לחיות תחת השלטון הישראלי, יוכלו תושבי ארבעת הכפרים הדרוזיים בצפון הרמה לבחור בעצמם את ראשי המועצות שלהם – גם מבלי לקבל על עצמם אזרחות ישראלית. במשך שנים מינה משרד הפנים את חברי המועצה מטעמו

      נכבדי הכפר מג'דל שמס צופים בצעירים פלסטינים מנסים לפרוץ את גדר הגבול מסוריה לישראל, במסגרת אירועי "יום הנכסה". (AP)
      שש עתירות הוגשו לבג"ץ נגד מינוי בחרי המועצות בחצי השנה האחרונה. נכבדי הכפר מג'דל שמס (צילום: אי-פי)

      50 שנה מאז שעברו לחיות תחת השלטון הישראלי, תושבי ארבעת הכפרים הדרוזיים בצפון רמת הגולן קיבלו לראשונה זכות הצבעה בבחירות מוניציפליות. את ההודעה על ההחלטה ההיסטורית שיגר השבוע שר הפנים אריה דרעי לראשי המועצות מג'דל שמס, בוקעתא, מסעדה ועין קיניה, והודיע להם כי בבחירות שיתקיימו ברחבי הארץ באוקטובר 2018 ישתתפו לראשונה גם ארבעת הכפרים.

      מאז 1967 ועד 1974 כיהן מוכתר בכל אחד מחמשת הכפרים שנכבשו מסוריה במלחמת ששת הימים: ארבעת הכפרים הדרוזיים בצפון הרמה והכפר העלאווי רג'ר. ב-1974 הקימה ממשלת ישראל מועצות מקומיות בחמשת הכפרים. בתחילה מינה משרד הפנים את חברי המועצה מטעמו והם היו אלו שבחרו מתוכם ראש מועצה.

      עם החלת הריבונות הישראלית על רמת הגולן ב-1981, תושבי הכפר רג'ר, שהסכימו לקבל אזרחות ישראלית, החלו לקיים בחירות לראשות המועצה. מרבית תושבי הכפרים הדרוזיים לעומתם סירבו לקבל אזרחות ישראלית כהפגנת נאמנות לאומה הסורית, ומאז ועד היום, מינו ממשלות ישראל לדורותיהן באמצעות משרד הפנים את חברי המועצות המקומיות בעצמן.

      עוד בוואלה! NEWS:
      נהג פלסטיני טיפל בקצין שנהרג מפליטת כדור: "מצטערים שלא הצלחנו"
      "סכנה לרוחצים": עקב זיהום מעזה - לפחות שני חופים בדרום נסגרו
      "סכנה מיידית למטופלים": בית האבות בו מת קשיש מהתעללות ייסגר

      דגלי סוריה ואירן מונפים בהפגנה של דרוזים בכפר מג'דל שמס ברמת הגולן לציון 31 שנה לסיפוח הגולן, 14 בפברואר 2012 (רויטרס)
      "המכשול נעוץ בהפגנת נאמנות פומבית לממשל הסורי". הפגנת תמיכה בסוריה במג'דל שמס (צילום: רויטרס)

      "בשנה וחצי האחרונות הוגשו שש עתירות לבג"ץ נגד אופן המינוי של חברי המועצות וראשיהן, שדרשו לקיים גם אצלנו בחירות מוניציפליות", סיפר לוואלה! NEWS עו"ד פאהד ספדי ממסעדה, שהיה שותף בעצמו לארבע עתירות. "במקביל שיגרנו הרבה מכתבים למשרד הפנים והפעלנו לחץ מאוד כבד כדי שיאפשר לנו לממש את זכות הבחירה שלנו".

      "לא ברור למה המציאות הזאת נמשכה ככה עד היום. בבחירות לכנסת רק מי שמחזיק באזרחות ישראלית יכול לבחור ולהיבחר. אולם בשונה מהבחירות לכנסת, החוק מאפשר לכל תושב לבחור בבחירות המוניציפליות לרשויות המקומיות. רק המועמד לראשות המועצה או לחברות בה צריך להיות בעל אזרחות ישראלית", הוסיף סלים ספדי, שכיהן כראש המועצה הממונה של מסעדה בין השנים 1998-2003.

      עו"ד פאהד ספדי מסביר כי המכשול לקיום בחירות היה נעוץ בהתנגדות התושבים לשתף פעולה עם הממסד הציוני, בשל הפגנת נאמנות פומבית לממשל הסורי. "העמדה של המדינה הייתה שרוב התושבים מסרבים ליטול חלק בבחירות. נציגי הממשלה הציעו לשיח'ים הפרו-סורים של הכפרים לקיים בחירות והם השיבו שהם לא רוצים שהמדינה תערוך בחירות בכפרים", אמר עו"ד ספדי.

      "הצד של חיזבאללה ירוק יותר": הכפר העלווי שחצוי בין ישראל ללבנון (ספק 500)
      תושבי רג'ר קיבלו על עצמם אזרחות - ועדיין לא הוכרזו בסוריה כבוגדים

      "אבל לאורך השנים שבו התושבים והעלו את השאלה המתבקשת: המשטר הסורי התייחס לכפר רג'ר כחלק בלתי נפרד מסוריה, למרות שכל התושבים קיבלו אזרחות ישראלית כבר ב-81' עם החלת חוק הגולן. הם משתתפים בבחירות הכלליות לכנסת ומקיימים מערכות בחירות מוניציפליות. במקביל, המשטר הסורי קיבל את הילדים שלהם ללימודים אקדמאיים באוניברסיטה של דמשק. סוריה מעולם לא הכריזה על תושבי הכפר רג'ר כבוגדים. אז למה מה שחל עליהם, לא יחול גם עלינו?".

      לדבריו, מי שהתעקש לאחרונה על הסוגיה היה צעירי הכפרים הדרוזיים בגולן. "מאז קבלת הבשורה הם חוגגים את האפשרות לממש את זכותם לבחור בעצמם", סיפר. "אין לי ספק שגם למלחמת האזרחים בסוריה יש השפעה על ההחלטה ליטול חלק בבחירה של גוף שהוא כל כך חשוב וכל כך משפיע על חייהם".

      רק כ-10% מהתושבים יוכלו להתמודד בבחירות

      ולמרות החגיגות השמחה בכפרים, יש גם מי שמעלה את שאלת חוסר השוויון. למרות התהליכים החברתיים שהתחוללו בכפרים הדרוזיים והצביעו על מגמה של התקרבות לממסד הישראלי, עדיין מרבית התושבים אינם מחזיקים באזרחות ישראלית. מכאן, שמעט מאוד תושבים יוכלו להציג את מועמדותם לראשות המועצות או לחברות בהן.

      "אני לא בטוח שההחלטה הזאת תעבור את מבחן בג"ץ במידה ויוגשו עתירות. עיקרון מאוד חשוב בדמוקרטיה הוא עיקרון השוויון. ראש מועצה חייב להיות אזרח ישראלי, אבל רק כ-10% מהדרוזים בגולן הם בעלי אזרחות ישראלית", אמר לוואלה! NEWS גורם המעורה במהלך.

      תושבי הכפרים הדרוזים חוגגים את עצמאות סוריה בכפר בוקעתא ברמת הגולן (רויטרס)
      "עיקרון מאוד חשוב בדמוקרטיה הוא עיקרון השוויון". בוקעתא (צילום: רויטרס)

      המציאות החדשה שנוצרה תאלץ את ראשי המועצות הממונות בארבעת הכפרים הדרוזיים להתפטר מתפקידם כבר באוקטובר השנה. במהלך שנת הבחירות, על משרד הפנים למנות וועדה קרואה שתמסור את השלטון המקומי לראשי המועצות המקומיות הנבחרים.

      "בעבר מונתה במסעדה ועדה קרואה שבראשה עמד איש ש"ס חובש כיפה. הכהונה הייתה אמורה להיות זמנית ולהימשך חצי שנה בלבד, אבל היא נמשכה שש שנים תמימות", אמר גורם הבקיא בנושא, ותיאר את המאבקים הפוליטיים לקיום הבחירות. "ש כאלה שחוששים שגם הפעם, המינוי הזמני של הוועדות הקרואות יהפוך לקבוע ושבמהלך שנת כהונתה הבחירות המוניציפליות יבוטלו מסיבה זו או אחרת. אנחנו מקווים שנתבדה ושסוף כל סוף, אחרי 50 שנה, התושבים יבחרו בעצמם את המועמד הראוי שלהם".