בפריימריז המלוכלכים אי פעם – כל האמצעים כשרים להשגת המומנטום

מומנטום. זו אחת המילים המושמעות ביותר בימים אלה במפלגת העבודה, ימים ספורים בלבד לפני הבחירות המקדימות לראשות המפלגה. בפיזיקה, המונח מומנטום מתאר משחק בין כיוון ועצמת התנועה של גוף במרחב, ובהשאלה לעולם הפוליטי – כיוון ועצמת התמיכה של הציבור במועמד או במפלגה. בישורת האחרונה של המרוץ עמוס המתמודדים כולם מנסים לנכס לעצמם תנועה ועוצמה, ומשתמשים בכל האמצעים כדי להשיגן. סקרים, גימיקים, גיוסי תמיכה מפעילים בולטים במפלגה, שמועות על חבירות והכפשות, הכול כשר בסופה של מה שבכירים במפלגה מגדירים כאחת ממערכות הבחירות המלוכלכות אי פעם, אם לא המלוכלכת שבהן.

שמונה מועמדים נותרו במרוץ בשלב זה, אך במוקד הקרב המתוח – המאבק על שני המקומות הראשונים. לפי ההערכה הרווחת, אף אחד מהמועמדים לא יזכה ליותר מ-40% מהקולות, ולכן המאבק מתמקד בעלייה לסיבוב השני, שייערך כשבוע לאחר הסיבוב הראשון. אז מי מוביל? קשה לדעת וטיפשי לחזות. בחודשים האחרונים, ובשבועות האחרונים ביתר שאת, הסתובבו במפלגה אינספור סקרים פנימיים שהורצו על ידי המועמדים. כל מועמד טרח כמובן לנסח את השאלות בצורה כזו שמלמדת שהוא המועמד המועדף. ובכלל, מהימנותם של סקרי פריימריז מוטלת בספק, כך שהמטרה העיקרית בביצועם ובהפצתם היא בקביעת מומנטום. כדי לשכנע את ציבור הבוחרים – קרוב ל-50 אלף מתפקדי העבודה – אך במיוחד את הבוחרים החופשיים, אלה שאינם משויכים לקבוצות מאורגנות ועדיין מתלבטים – שכדאי לתת למועמד מסוים את הקול, כי זה הקול שינצח.

עוד בוואלה! NEWS:
לבני לא תסתפק במפלגת העבודה: "צריך גוש ופריימריז פתוחים"
עמירם לוין פורש מהמרוץ לראשות העבודה, הביע תמיכה באבי גבאי
חולדאי הודיע: תומך בהרצוג לראשות מפלגת העבודה

עוד מבחן רציני הוא רשימות התומכים: כל המועמדים מתחרים ביניהם על ח"כים בעבר ובהווה, בכירים במערכת הביטחון ואנשי ציבור בולטים, ומנסים לגייסם עבור הודעות תמיכה ציבוריות. עמיר פרץ, שמגיע בעקביות למקומות הראשונים ברוב הסקרים הפנימיים, גם כאלה שאינם שלו, מוביל גם במצעד התומכים. פרץ הצליח לגייס חמישה חברי כנסת שיתייצבו מאחוריו, ובשבוע החולף גייס את תמיכתם של 20 בכירים לשעבר במפלגה, כולל עמרם מצנע, חגי מירום, ניסים זווילי, רענן כהן ויעל דיין. לפי ההערכה הרווחת במפלגה, פרץ מסומן כמי שכרטיס העלייה שלו לסיבוב השני די מובטח, ובמטה שלו אומרים אפילו שהתמיכה בו עד כדי כך חזקה שהוא עשוי להצליח לקחת כבר את הסיבוב הראשון. יריביו, כמצופה, מבטלים את ההנחה הזו מכל וכל, אך מודים כי הקרב העיקרי שמתנהל הוא על הכרטיס השני לסיבוב השני ולהתמודדות ראש בראש מול פרץ.

זה המאבק היצרי באמת, והוא מתנהל בעיקר בין יו"ר העבודה הנוכחי, יצחק הרצוג, לפנים החדשות של המרוץ, השר לשעבר אבי גבאי. גם חברי הכנסת אראל מרגלית ועמר בר-לב מתחרים בנחישות על כרטיס העלייה הנכסף וסבורים כי הם יכולים להפתיע ולעקוף את חבריהם. הרצוג, שמגן על כסאו ומקווה לעשות היסטוריה ולהיות המנהיג הראשון של מפלגת העבודה שלא מודח אחרי קדנציה, התחיל את המרוץ בעמדת האנדרדוג אך בשבועות האחרונים נהנה ממגע הזהב של המומנטום. הוא גייס בשבוע שעבר תמיכה מראש עיריית תל אביב רון חולדאי, ראש עיריית חולון מוטי ששון ובכירים בתנועת המושבים והקיבוצים.

אבל גם גבאי, שספג מכה לא קלה בתקרית המביכה בעימות באולפן וואלה! NEWS, הצליח בשבועות האחרונים להתאושש. בשבוע שעבר, הוא הפך למועמד היחיד שהצליח לגייס לצדו מועמד אחר, כשאלוף במיל' עמירם לוין הודיע על פרישתו מהמרוץ ועל תמיכתו בגבאי. בימים האחרונים הוא אף זכה לתמיכה משמעותית נוספת מיאיא פינק, אחד הפעילים הבולטים של המפלגה, שמזוהה עם שלי יחימוביץ'. בר-לב לעומת זאת, שהלך חזק מאוד על התיוג הביטחוני, מתהדר ברשימה ארוכה של בכירים במערכת הביטחון לשעבר שהודיעו כי הם סומכים עליו בביטחון בהנהגה, כולל ראשי המוסד לשעבר תמיר פרדו ושבתאי שבית והאלופים במיל' גיורא איילנד ויורם יאיר, ואילו מרגלית קיבל השבוע בוסט מיו"ר סיעת העבודה, פיני קבלו, שקרא להצביע עבורו. הוא בוודאי ישמח כשהמומנטום שלו יגדל עוד יותר בעקבות העדות שלו במשטרה בנוגע לפרשת הצוללות, שתזמונה, לכל הפחות, מעניין.

מרבית חברי הכנסת במפלגה הצהירו על תמיכתם במועמד כזה או אחר. דווקא שלי יחימוביץ' ואיתן כבל, שניהם בעלי כוח מאורגן נכבד, נשארו באופן רשמי על הגדר בסיבוב הראשון, ואפשרו לפעיליהם להתחלק בין המועמדים. גם סתיו שפיר ומרב מיכאלי העדיפו שלא להיכנס למרוץ בשלב הזה, אך שתיהן מחוזרות עדיין על ידי המועמדים. ואולם, בעוד לבורסת השמות המרשימה שנכנסה לתוך המרוץ יש משמעות מבחינת המומנטום, היא לא בהכרח תשפיע על התוצאות ביום שלישי בקלפי. לכן, את מאמצי הימים האחרונים משקיעים המועמדים בחוגי בית, בכנסים, בטלפונים מהמטה ובהמרצת בוחרים. השאלה היחידה והעיקרית שתקבע, אומרים בכירים במפלגה, היא שאלת הנעת הבוחרים, שם פרץ והרצוג, משופשפים ומיומנים במנגנון המפלגתי, נהנים מיתרון עצום לעומת המועמדים האחרים, שצריכים להניע את הבוחרים החופשיים לקלפיות.

מאחורי הקלעים בקרב על המומנטום יש גם שני שחקנים נוספים, שלא מתמודדים במרוץ, אך פעולותיהם עשויות להיות מכריעות עבור כל מי שיזכה בסופו של דבר בגביע ההנהגה הנכסף. יו"ר המפלגה לשעבר אהוד ברק, יצא לאחרונה מגבולות הטוויטר, החל להגביר את הופעותיו הפומביות, ובשבוע האחרון קיים כמעט מדי ערב חוג בית או כנס בוחרים, כאילו היה אחד מהמתמודדים בעצמו. השבוע, בכנס בקיבוץ עין המפרץ שבצפון, ביקר בחריפות את תופעת "עריפת הראשים" של מפלגתו, במה שהתפרש בעיני רבים כאיתות תמיכה בהרצוג. "זה חולי שאנחנו לא מצליחים להתגבר עליו. לא מצליחים לגלות לויאליות לקבוצה ולא מצליחים לקבל מרות של אף אחד", אמר ברק, שמבלי להצהיר באופן רשמי על קאמבק, מנהל קמפיין ערני, נפגש עם פעילים, משוחח עם בכירים, מנסה לייצר בריתות וחזיתות - וממתין להכרעת המפלגה כדי לראות מה יעלה בגורלן.

בין היתר, ברק נפגש גם עם ציפי לבני, שגם היא ורעיון הגוש הדמוקרטי שהיא מקדמת להחלפת השלטון צוברים תאוצה. לבני מתכוונת לרכב על המומנטום ולהשיק קמפיין בשבועות הקרובים לקידום רעיון הגוש והפריימריז הפתוחים לראשותו. בראיון לוואלה! NEWS לבני סירבה להביע תמיכה במועמד מסוים אך הזכירה את הרצוג, שותפה למחנה הציוני, כמועמד שמקדם את הרעיון בצורה הבולטת ביותר. כל מועמד אחר שייבחר – עשוי לעצור את המומנטום שלה.

מה שברור בשלב הזה הוא שהקרב על ראשות העבודה רחוק מלהיות אידיאולוגי והתנהל בזירה תקשורתית חדשה ואולי אף מסוכנת: למרות אינספור עימותים שנערכו בין המועמדים, העימות האמתי לא התנהל בזירת הרעיונות, אלא בזירת הגימיקים, הספאם, וה"פייק ניוז". במרוצת כל הקמפיין התלוננו פעילים על מבול של הודעות מייל וטקסט, חלקן נשלחו ממשתמשים לא מוכרים, חלקן מזויפות, חלקן כוללות מידע לא מדויק ואפילו שקרי. ואחרי שייגמרו קרבות הבוץ ושליפות הסכינים, המטרה העיקרית של מי שייבחר למנהיג העבודה, תהיה להחזיר את המומנטום למפלגה עצמה.


(עדכון ראשון: 20:51)