פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לא תמונת אולמרט מביה"ח תשכנע את ועדת השחרורים – אלא זו הכוללת

      גם חברי הוועדה ראו את עצמותיו הבולטות ואת רזונו של ראש הממשלה לשעבר המבקש לנכות שליש ממאסרו, ויצטרכו לשקול אותו מול היחס המחמיר שמעניקה לו הפרקליטות. אך לא רדיפה אישית מניעה את הפרקליטות, כי אם מדיניות של רשות שרגילה להפעיל כוח רב מהנדרש. פרשנות

      לא תמונת אולמרט מביה"ח תשכנע את ועדת השחרורים – אלא זו הכוללת
      צילום: ערוץ 10 וצלמי וואלה!NEWS, עריכה: ניב מעוז

      (בווידאו: אולמרט פונה לבית החולים, בשבוע שעבר)

      תמונתו של אהוד אולמרט אוכל בבית החולים בו אושפז לא תשפיע על החלטת ועדת השחרורים אם לקצר את עונשו. התמונה הכוללת כבר פרושה בפני השופטים, והם אינם זקוקים לתמונה מבית החולים כדי להבין את כאבו. חברי הוועדה הביטו בפניו הכואבות של אהוד אולמרט. עצמותיו הבולטות ורזונו לא חמקו מהם כשעמד מולם, כשדיבר, כששתק, כשביקש על עצמו.

      מי שהיה מנהיג מדינה מבקש ניכוי שליש ממאסרו כאחרון האסירים. חברי הוועדה האזינו בקשב גם לנציגי המדינה, אשר התנגדו לשחרורו המוקדם בטענה שהוצאת מידע סודי אל מחוץ לכותלי הכלא מנוגדת לחוק ועלולה לפגוע בביטחון המדינה. לא מדובר רק בעניין משמעתי, הבהירו נציגי המדינה, אלא בחשד למעשה פלילי חמור, שלגביו נפתחה בדיקה, שאולי תהפוך לחקירה פלילית.

      עוד בוואלה! NEWS:
      אחרי שבוע: אהוד אולמרט שוחרר מבית החולים
      אולמרט חש ברע בכלא - ופונה לבית חולים: "התלונן על כאבים במשך שבוע"
      בעקבות דליפת תמונת אולמרט: תחקיר לצוות וחידוד נהלים בשיבא

      אהוד אולמרט, בית משפט השלום ירושלים. 10 בפברואר 2016 (נועם מושקוביץ)
      אולמרט. האם ינוכה שליש מעונשו? (צילום ארכיון: נועם מושקוביץ)

      מחר (חמישי) ניווכח אם התמונה הרחבה תשכנע את חברי הוועדה שיש לנהוג באולמרט במידת הרחמים. איני סבור שנכון להעניש את אולמרט ולמנוע ממנו את קיצור השליש בגלל מעשה שלא רק שעדיין לא הורשע בגינו, אלא שעדיין לא הוחלט אפילו האם הוא מצדיק חקירה פלילית. אעריך, שאפילו תיפתח חקירה, ואפילו יימצא שנעברה עבירה, היא בכל מקרה לא תסתיים בכליאה ולכן מניעת קיצור השליש נראית בעיניי לא מידתית, גם אם הוא חרג מנהלי הכלא.

      מדוע, אם כן, מחמירה הפרקליטות בגישתה כלפי אולמרט, במקום בו נכון להקל? תשובתי פשוטה. התביעה מחמירה כי דרכה להחמיר במקרים כאלה. איני מסכים לטענת הקולות הטוענים כי התנגדות התביעה לקיצור העונש כמו גם החיפוש ב"ידיעות ספרים", נבעו מרדיפה אישית.

      גם הטיעון הקונספירטיבי לפיו מדובר בהתנכלות המונעת מחשש שבספר יהיו גילויים שיעלבו באנשי התביעה שטיפלו בעניינו אינו מקובל. האם עיכוב של מספר חודשים בפרסום הספר ימנע את אותם גילויים שאיני בטוח לגבי קיומם? אני מודה שהטיעון מוזר, כנראה כי אין בו דבר. אשתף בסיפור המדגים את ההחמרה בה נוקטת התביעה. הקשר לענייננו יתברר בסופו.

      כש"פרשת הרפז" טרם כילתה את ימיה בקול ענות חלושה, אמר היועץ המשפטי לממשלה דאז, יהודה וינשטיין, שאין צורך להתרגש מהאישור שנתן לחקור עיתונאים במסגרת הפרשה. "כוחות השלטון הינם מכשיר שראוי לאחוז בו, כאמרתו של המשורר נתן אלתרמן, 'חזק אבל חלש'. קל וחומר שכך הוא הדבר, כשהכתוב מדבר בחופש העיתונות" אמר והבהיר שזכויות הפרט יקרות לו.

      דברים יפים, אמרתי לעצמי. ראוי להיאחז בדברים אלה כדי לשפר את מצבם של כל אותם חיילים שפרטיותם נפגעת כל אימת שהם נלקחים לחקירת מצ"ח ומבוצע חיפוש במכשירי הטלפון שלהם במהלך החקירה. באותם ימים, ב-2014, חיפשו חוקרי המשטרה הצבאית ראיות בלא פחות מאלפיים מכשירי טלפון של חיילים בשנה. כנגד רוב החיילים לא נמצאו ראיות ולא ננקטו הליכים משפטיים לאחר החקירה.

      הסנגוריה הצבאית, בראשה עמדתי אז, פנתה ליועמ"ש. הזכרנו לו את הצורך להפעיל את כוחות השלטון במתינות. איך ייתכן שזכותם הבסיסית של חיילים לפרטיות נפגעת כשהמשטרה מבצעת חיפושים בטלפונים רק בחקירות פשעים חמורים? תהינו, וביקשנו להפסיק את אפליית החיילים. וינשטיין לא השיב, אך העביר את הפנייה לפרקליט המדינה, שי ניצן.

      האחרון הנחה לערוך שינויים בפקודה, שהביאו בתורם להפחתה מסוימת במספר החיפושים המבוצעים מדי שנה, אך ביושר אומר שלא נחלנו הצלחה מזהירה, וכוחותיו של השלטון המשיכו לאחוז במכשירי הטלפון של החיילים הנחקרים, איך נאמר, הרבה יותר חזק מאשר חלש.

      הפרקליטות רגילה להפעיל כוח גם במקום שבו נכון להתנהל בעדינות

      ומה הקשר לענייננו? גם כשהגיעו חוקרי משטרת ישראל להוצאת ידיעות ספרים ובידם צו שופט המאפשר להם לחדור לחומרי מחשב שרתה עליהם אותה הרוח, "יותר חזק מחלש", ובמקום לערוך בדיקה עם אנשי ההוצאה לאור ולהחרים רק מה שהכרחי הם תפסו לא רק את המסמכים הקשורים לאולמרט אלא חומר רב, אלפי מיילים שתפיסתם חדרה לפרטיותם של צדדים נוספים.

      לא פגיעה מתוכננת בחופש העיתונות הייתה כאן, ואף לא פעולה חריגה שנבעה מכך שמדובר באהוד אולמרט, אלא פשוט התנהלות של רשות אכיפת דין שרגילה להפעיל כוח רב, גם במקום שבו נכון להתנהל בעדינות יתר נוכח זכויות הפרט שעלולות להירמס בקלות.

      אולי כעת, כשנשיאת בית המשפט העליון השופטת מרים נאור התבטאה ואמרה שחדירה לטלפון החכם כמוה כחדירה לנשמה ישתכנעו הרשויות, כי יש מקרים בהם נכון לפעול "חלש" תוך מתן משקל לזכות לפרטיות. גם בעניינו של אולמרט ניתן להפעיל את מידת הרחמים. הדין כבר נעשה.

      עו"ד אשר הלפרין הוא פרשן משפטי, והסנגור הצבאי הראשי לשעבר