11 שנים בדיוק לאחר חטיפתו של החייל גלעד שליט באזור כרם שלום, ברור גם היום כי חטיפת חיילים על גבול עזה היא עניין של החלטה. המבצע האחרון ברצועה, מבצע "צוק איתן", הוכיח שחמאס יכול להיות יעיל ואפקטיבי גם כשכל הצבא דרוך ונמצא במצב של התקפה, לאחר חטיפתם של סגן הדר גולדין ואורון שאול. כעת עולה השאלה מה היכולת של צה"ל למנוע את החטיפה הבאה.
את השאלה הזאת יש להפנות לא רק למפקד אוגדת עזה כיום, תת-אלוף יהודה פוקס, ומפקד פיקוד הדרום אלוף אייל זמיר, אלא בעיקר לרמטכ"ל, לשר הביטחון ולראש הממשלה. הדרג האסטרטגי בישראל הוא זה שצריך לבחור בין סיכון קיים לחטיפת חיילים לבין יציאה לפעולות מנע כמו למשל פגיעה במנהרות.
אם יש משהו שמלכד את העם הפלסטיני בגדה וברצועת עזה, זה סוגיית אלפי האסירים הביטחוניים שכלואים בישראל. על כן, המוטיבציה של חמאס לחטוף חיילים היום גבוהה יותר מתמיד. שביתת האסירים האחרונה בהנהגתו של מרואן ברגותי המחישה עד כמה הנושא נפיץ ונמצא תחת קונצנזוס בחברה הפלסטינית מיו"ר הרשות אבו מאזן ועד אחרון האזרחים.
עוד בוואלה! NEWS:
הזליגה מסוריה נמשכת: נפילות בגולן; צה"ל תקף יעדים של צבא אסד
הפקודה עודכנה: חללי צה"ל יוכלו להיקבר גם בבתי קברות אזרחיים
בין ארה"ב לרוסיה: הפגזת צה"ל בסוריה הפכה למהלך דיפלומטי זהיר
לכן, כשיחוש החמאס שהחרב מונחת על צווארו או שקיימת בשטח נקודת תורפה מובהקת בהגנה על הגבול, הוא עשוי לנצל אותה. הציבור הפלסטיני בעזה זוכר היטב את ההרס שנגרם ממבצע "צוק איתן" ברצועה ולא היה מוכן לחטוף מהלומה רחבה פעם נוספת, אך היגיון לחוד ואידאולוגיה בהנהגת חמאס לחוד.
מתחת לאדמה, דרך הים או בגבול סיני: תרחישי הייחוס לפיגוע חטיפה
התרחישים הסבירים לפיגוע חטיפה לא כוללים רק את בעיית המנהרות. ייתכן מאוד שההתקפה הבאה עשויה להגיע מגבול מצרים עם ישראל, שם מתקיים קשר הדוק בין חמאס לארגון "המדינה האסלאמית" (דעאש). תרחיש אפשרי נוסף הוא הציר הימי: הקומנדו הימי של חמאס הוכיח את יעילותו בקיץ 2014 כשפשט על חוף זיקים, תקף כוח משוריין ולבסוף חוסל. מאז רכש חמאס ציוד צלילה מתקדם יותר ומפעיל אופנועי ים מהירים שיכולים לסייע לו לפשוט על מספר מוקדים בו זמנית.
השאלה המתבקשת היא אם צה"ל מסתפק באיסוף מודיעין, חיזוק ההרתעה על ידי פעולות עמומות בצללים, איומים ובניית הקיר הסלארי לבלימת חפירת המנהרות, או שהגיע הזמן לשקול ברצינות לממש את המודיעין באמצעות פעילות אקטיבית כדי לסכל את כוונות האויב. הפיקוד הבכיר יודע כי כשיוזמים, נכנסים למלחמה בתנאים טובים יותר.
חמאס לומד היטב את צה"ל, והוא הולך ומשתפר. חמאס מעדיף להניח כל שקל ראשון על התעצמות צבאית מאשר על שיקום התשתיות האזרחיות זו לא רק סיסמה צה"לית. לאורך קו הגבול הוקמו מוצבים שבחסותם הוא אוסף מודיעין בזמן אמת על כוחות צה"ל ביום ובלילה ומקיים סיורים ותצפיות באמצעות ציוד טכנולוגי שהוברח לרצועה.
גם בתחום הסייבר הוא שיפר את יכולותיו, ומעת לעת הוא חושף אותן, (עד היום לא ברור כיצד דלף סרטון התחקיר של צה"ל אודות חדירת צוללני חמאס לחוף זיקים). חמאס ינסה לאתר כוח צבאי שלא פועל בהתאם להנחיות המפקדים והנהלים בגזרה. בעודו אוסף ואוסף מידע מודיעיני בזמן אמת, בסוף הוא ידע כיצד למצוא את החרך בקיר, ולאתר את שעת הכושר.
מנגד, צה"ל שיפר את רמת הדריכות והמוכנות שלו לפיגועי חטיפה בפרט ולפיגועים בכלל גם ללא מודיעין מוקדם. הכוחות נעים אחרת על הגבול, אמצעי הלחימה ושיטות הפעולה השתנו דרמטית, השילוב בין מודיעין לאש שודרגו ללא היכר. שב"כ בעידן ראש השב"כ הנוכחי נדב ארגמן הסיר חסמים והידק את שיתוף הפעולה עם אגף המודיעין בצה"ל. ועדיין, כל מג"ד ומ"פ שחיים את השטח יודעים בהתאם להיסטוריה בגזרה שכשהיוזמה בצד של התוקף אתה עשוי להיות מופתע ברגע של חולשה. באירוע שכזה עליך לחשוב כיצד לעבור מאפס למאה, ולהביא לידי ביטוי את מה שהתאמנת עליו בשגרה כדי לסכל את החטיפה.
כבר יותר מ-17 שנה שצה"ל משקיע מאמצים בניסיון לחשוף כוונות חטיפה בצפון ובדרום, אך לא מצליח למנוע אותן באופן מוחלט. הרמטכ"ל רב-אלוף גדי איזנקוט מרבה להזכיר בשיחות עם דרג הפיקוד הזוטר בצה"ל בסדיר ובמילואים שהמלחמה היום היא בין LOW TECH ל-HIGH TECH ונקודת הפתיחה הזו לא תמיד משחקת לטובת ישראל אלא לידי האויב. ככל שחולף הזמן ותחת הנחת עבודה שכזו ברור על צה"ל לחשוב אחרת. מחוץ לקופסה.
(עדכון ראשון: 22:30)