השבוע נערך דיון בוועדה למעמד האישה בכנסת בנושא פוליגמיה סוגיה שאמורה להיות מוסדרת בישראל בחוק העונשין. סעיף 176 לחוק קובע כי נאסר על נישואים ליותר מאישה או גבר אחד בלבד. אולם, פרצה בחוק בישראל מאפשרת לגבר שנשוי לאישה אחת לנהל במקביל לנישואיו מספר בלתי מוגבל של מערכות יחסים מקבילות, ואף להביא עמן ילדים לעולם.
אותה אישה המנהלת מערכת יחסים עם גבר נשוי ומקיימת עמו "חיים כפולים", יכולה להיחשב כידועה בציבור שלו. זאת גם אם הוא נשוי לאישה אחרת באותו המועד. במקרה של פרידה היא תחלוק עמו את רכושו, יחד עם אשתו כחוק, בהתקיים תנאים מסוימים המוסדרים בפסיקת בתי המשפט לענייני משפחה.
מדובר בתופעה הנפוצה בעיקר במגזר הבדואי, שבו טקסי הנישואים נערכים באופן פרטי ואינם מדווחים לרשויות. כך, נוצר קושי להתחקות אחריהם ומצב שבו סוגיית הפוליגמיה נמצאת "מתחת לאף" של רבים מאיתנו, מבלי שאנו מודעים אליה.
עוד בוואלה! NEWS:
פרסום ראשון: הממשלה שוקלת ענישה נגד נשים המעורבות בפוליגמיה
בלימת תופעת הפוליגמיה - ארגוני הנשים טוענים שהפתרון המוצע יפגע דווקא בנשים
השבט אמר את דברו - מגמת התחזקות לריבוי הנשים בעדה הבדואית
חשוב לציין, כי זכויות הידועה בציבור בהיבט הרכוש, עולות על זכויות האישה הנשואה. בעוד על אישה נשואה שהתחתנה לאחר שנת 1974 חל חוק יחסי ממון, שקובע צבירת נכסים משותפים החל מיום הנישואין בלבד, על הידועה בציבור חל חוק של הלכת השיתוף, שבמסגרתו היא זכאית לחלוק עם בן זוגה גם נכסים שנצברו על ידו עוד בטרם תחילת הקשר ביניהם.
כמו כן , ילדים שנולדים לגבר נשוי מקשר עם אישה שאינה נשואה לו, הם בעלי זכויות שוות לילדים הנולדים מקשר נישואין המוכר על פי החוק. אולם על פי היהדות ילדים שנולדים לאישה נשואה שלא מבעלה יחשבו כממזרים, על כן יוכלו להינשא בעתיד כדת משה וישראל אך ורק לממזרים אחרים וכך גם הדור אחריהם. על פי חוק הירושה, ידועים בציבור יקבלו את החלק המוגדר בחוק לבן זוג רק אם הוא או בן זוגם לא היה נשוי לאחר במועד הפטירה.
יוצא אפוא כי פרצת הידועים בציבור מאפשרת "פולגימיה בחסות החוק". כמו בסוגיות אפורות רבות, רק הסדר חקיקתי יכול למנוע את תופעת הפוליגמיה בישראל.
עו"ד אודליה חן היא יו"ר פורום דיני משפחה ובתי דין רבניים בלשכת עורכי הדין בישראל.