מאבקי ההישרדות של דאעש בעיראק ובסוריה מעלים את המתיחות בגבול הצפון

(תיעוד תקיפת צה"ל באזור קונטרה נגד עמדות צבא סוריה, אתמול)

שורת ההתפתחויות האחרונות במלחמה בין המשטר הסורי והאופוזיציה, מעידות על כך שמרחב הנוחות היחסי שהיה לישראל בזירה הצפונית הולך ומצטמצם. או במילים אחרות, דווקא תבוסתו של ארגון "המדינה האסלאמית" (דאעש), עלולה לבשר על הסלמה אפשרית בצפון בין ישראל לבין משטר אסד וכמובן חיזבאללה.

בשנים האחרונות מלחמת האזרחים הקשה שהתחוללה בסוריה גרמה לכך שחיזבאללה היה מוגבל בהקצאת המשאבים והאנרגיה שלו לעימות מול ישראל - וכך גם צבא סוריה הסדיר. חיזבאללה איבד קרוב ל-2,000 לוחמים ועוד כ-6,000 שנפצעו, כלומר כשליש מהכוח הלוחם הסדיר של הארגון. צבא סוריה נראה מותש, מפורק כמעט, עד לכניסתה למערכה של רוסיה שהצילה את "הטוראי בשאר".

לקריאה נוספת:
בין ארה"ב לרוסיה: הפגזת צה"ל בסוריה הפכה למהלך דיפלומטי זהיר
תיעוד: צה"ל תוקף מהאוויר טנקים ועמדות של משטר אסד
"ארה"ב ורוסיה סיכמו על אזור חיץ בסוריה להרחקת איראן מגבול ירדן"

בשבועות האחרונים נראה שהמגמה משתנה והכף נוטה שוב לטובתם של חיילי בשאר אל-אסד, חיזבאללה וכמובן המליציות השיעיות שפועלות בזירה בשליחות איראן. הקרבות במוסול שבעיראק לקראת סיום, וברור שהבאה בתור תהיה א-רקה, בירת דאעש בסוריה.

גם בגזרות אחרות הצבא הסורי הסדיר רושם הצלחות לא מבוטלות, כמו באזור דיר א-זור בצפון מזרח המדינה, שם הגיעו חיילי צבא אסד יחד עם אנשי המיליציות השיעיות לאזור אל-בוכמאל, שעל הגבול עם עיראק. באזור דיר א-זור פועלים כוחות כורדיים ואחרים שזוכים לסיוע אמריקני הדוק ומכאן גם החיכוכים שנרשמו לאחרונה בין הצבא האמריקני לבין הכוחות הסוריים והסתיימו בהפלת המל"ט הסורי.

המיליציות הצבאיות השונות, אלה התומכות באסד ואלה המתנגדות לו, רבות כעת על השאריות שנותרו מסוריה באזורים שמהם נסוג דאעש. מטבע הדברים הגזרה שמדאיגה את ישראל יותר מכל וכך גם את שכנתינו ממזרח, ירדן, היא דרעא. שם החלה מלחמת האזרחים ב-2011 וייתכן שיהיה זה בעתיד המעוז האחרון של האופוזיציה המתונה בסוריה. הקרבות שמתנהלים באזור הזה וכן ברמת הגולן הסורית, מייצרים מדי פעם ריקושטים שעפים לצד הישראלי. אין כאן ירי סורי מכוון ולכן החשש הישראלי המרכזי אינו מזליגה של פצצת מרגמה כזו או אחרת.

האיום המשמעותי יותר מקורו בהתקרבות של המיליציות השיעיות שמלוות את משטרו של אסד לגבול עם ירדן - ולגבול עם ישראל. ירושלים ועמאן מתואמות ברמה כזו או אחרת בנושא זה, אך ספק אם התיאום הזה יכול למנוע ולעצור את התקרבותם של הכוחות הפרו-איראניים אל הגבול עם ישראל – בין אם אלה כוחות חיזבאללה ובין אם מוצאם בפקיסטן, עיראק או אפגניסטן. "הציר השיעי" מתקדם ודאעש אינו שם כדי להעסיקו. הגישה הישראלית הלא רשמית שאמרה כי "נאחל בהצלחה לשני הצדדים" הופכת לפחות ופחות רלוונטית לנוכח ההצלחות המשמעותיות של צד אחד.

את ההשלכות של ההצלחות הללו בסוריה ועיראק אפשר לראות ולשמוע בימים האחרונים בלבנון. בהצהרות המתלהמות של מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה שמבטיח שהמלחמה הבאה בישראל תסלול את הדרך "לאלפים, אולי למאות אלפי לוחמים מכל מדינות ערב והעולם האסלאמי", שיגיעו לפי נסראללה להשתתף בה. וכמובן גם בצעדים בשטח - העמדות של אותם "ארגוני איכות סביבה", שנבנו על הגבול עם ישראל על ידי חיזבאללה ומגבירים את המתיחות בשטח בין כוחות צה"ל לבין אנשי הארגון מהצד השני של הגבול.