(בווידאו: ההתייחסות הטורקית למשבר קטאר, בשבוע שעבר)
שר החוץ של איחוד האמירויות הערביות אנואר קרקאש תקף בצהריים (שישי) את חשיפת מסמך דרישות המדינות הערביות מקטאר, והתריע כי "ההדלפה רק תחריף המשבר". לדברי קרקאש, המהלך ממחיש את עומק המשבר, שהפתרון אליו "אינו נעוץ בטהראן, בביירות, בבירות מדינות המערב או בכלי התקשורת".
הבוקר פורסמה רשימת 13 הדרישות של המדינות - ובראשן ערב הסעודית, מצרים, איחוד האמירויות ובחריין, שהועבר לקטארים באמצעות כווית, המשמשת מתווך מוסכם על שני הצדדים. בין הדרישות, נקראה דוחא לסגור את רשת החדשות אל-ג'זירה, לצמצם את הקשרים הדיפלומטיים עם איראן ולסגור את בסיס הצבא הטורקי שבשטחה.
הקטארים נדרשו לנתק את הקשרים עם ארגונים אסלאמיסטיים קיצוניים, ובהם חיזבאללה, האחים המוסלמים ואל-קאעידה - ולהשיב למסמך תוך עשרה ימים. קרקאש האשים כי "קטאר דוחה פעם נוספת הזדמנות להתייחס לחששות על תמיכתה בטרור ובקיצוניות".
קטאר נקראה גם לא לאפשר התאזרחות של אזרחי אותן מדינות בתחומה, ולגרש את אלו השוהים במדינה בעת הזו. המדינות המחרימות הסבירו דרישה זו, בכוונה למנוע התערבות של דוחא בענייני הפנים שלהן. עוד נדרש מקטאר במסמך הדרישות להסגיר חשודים המבוקשים על ידי ארבע המדינות המחרימות, להפסיק את מימון הגופים המוגדרים על ידי ארצות הברית כארגוני טרור ולספק מידע על גורמי אופוזיציה בערב הסעודית שזכו לתמיכתה הכספית של קטאר.
מוקדם יותר השבוע, מתחה מחלקת המדינה של ארצות הברית ביקורת על החרמה והטילה ספק במניעים לחרם. בהודעה מוושינגטון נאמר כי ככל שהזמן חולף, "כך גובר הספק לגבי הפעולות שננקטו על ידי ערב הסעודית ואיחוד האמירויות. נותרנו עם שאלה אחת פשוטה: אם הפעולות האלו נוגעות באמת ובתמים לחשש מהתמיכה לכאורה של קטאר בטרור או שהן קשורות למתיחות הארוכה בין מדינות המפרץ".
מנגד, טורקיה שלחה אתמול ספינת סיוע ראשונה לקטאר וכוח קטן של חיילים, במקביל לניסיון של הנשיא רג'פ טייפ ארדואן לתווך במציאת פתרון למשבר. "יש הסכמה על הגברת המאמצים לסיים את המתיחות באזור הקשורה לקטאר", מסרו גורמים בלשכתו של ארדואן. כמו כן, אנקרה דחתה את הדרישה לסגירת בסיסה בקטאר ואמרה כי אין לה כוונות לסגור אותו.
