(בווידאו: הפשיטה על משרדי הוצאת ידיעות אחרונות)
ייתכן שהפשיטה על הוצאת ידיעות אחרונות, שנערכה כחלק מחקירת המסמכים המסווגים של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, לא הייתה מתרחשת ללא שנוא נפשו אהוד ברק: מעשים דומים של ברק לפני כשנתיים הובילו להקמת "הצוות לטיוב השמירה על סודות מדינה", הבוחן את נושא העברת מידע ביטחוני לסופרי צללים ולכלי התקשורת.
קלטות של ברק, המתבטא בחופשיות על שלל נושאים ביטחוניים בראיון למחברי הספר "מלחמות חיי" אילן כפיר ולדניאל דור, שודרו בחדשות ערוץ 2 לפני כשנתיים. הפרסום חולל סערה, והביא את היועץ המשפטי לממשלה להורות על הקמת הצוות. לולא תשומת הלב שניתנה לנושא, לא היו מחליטים בפרקליטות להפוך לבדיקה משטרתית את המידע בנוגע לאולמרט שהגיע מהמלמ"ב.
הצוות נועד לבחון דרכים לשמירה אפקטיבית על מידע סודי ורגיש מבחינה ביטחונית, בין היתר במהלך כתיבת ספרים או מתן ראיונות על ידי דמויות בכירות לשעבר במערכות הביטחוניות של ישראל. בראשו עומדת עו"ד דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, וחברים בו נציגים מגופי הביטחון, הצנזורית הצבאית הראשית, נציגים מפרקליטות המדינה וממחלקת ייעוץ וחקיקה, ודמויות נוספות בעלות נגיעה לכלי תקשורת.
כיום יכולים בכירים לשעבר במערכת הביטחון להתראיין בחופשיות, אולם הריאיונות איתם צריכים ממילא לקבל את אישור הצנזורה לפני פרסומם. הבעייתיות, כפי שאמר היום (ראשון) עו"ד רם כספי בדיון בעניינו של אולמרט בוועדת השחרורים, היא ב"שרשרת" בדרך לפרסום הספרים והראיונות: העורכים, ההוצאות ובעלי תפקידים נוספים כמו צוותי ההקלדה כל אלה נחשפים למידע גולמי בדרגת סודיות גבוהה.
בפני הצוות הופיעו נציגים בכירים מכלי התקשורת ומהאקדמיה, ובכירים בגופי הביטחון בהווה ובעבר. בתכנית העבודה של הצוות נכתב כי ישנו "דגש רב על היבטי חופש הביטוי, חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת כעקרונות יסוד, שיש חשיבות עליונה בהגנה עליהם, לצד הבטחת השמירה של ליבת הסוד הביטחוני". אחד הרעיונות שהוצעו הוא העברת הספר להוצאת משרד הביטחון, או הכפפתו לנציג ממשרד הביטחון עד להוצאתו לאור.
צוות הבדיקה היה אמור להגיש לאחרונה את המלצותיו לשרת המשפטים איילת שקד אך טרם עשה זאת. עובדה זו עשויה לשחק לטובתו של אולמרט: אם מסקנותיה היו מוגשות, כלל לא הייתה התלבטות אם להפוך את הבדיקה לחקירה.
במשרד המשפטים מעניקים חשיבות גם להיותו של אולמרט על תקן "לשעבר", בשאלת הסמכות שהייתה לו להשתמש בחומרים: גם הרמטכ"ל, למשל, מתדרך את כלי התקשורת מספר פעמים בשנה וחושף בפני כתבים חומרים שלא יאושרו בצנזורה ולא יוכלו להתפרסם, אך בהיותו נושא תפקיד רשמי הוא מחזיק גם בסמכות להפעיל שיקול דעת.