פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ברק חושף: "היינו מוכנים לתקוף באיראן, יעלון ושטייניץ התנגדו"

      בהקלטות שפורסמו ב"אולפן שישי" במסגרת ראיונות לביוגרפיה "ברק - מלחמות חיי" נשמע שר הביטחון לשעבר מספר על התוכניות לתקיפת מתקני הגרעין באיראן, ועל הסיבות לביטולן. לטענתו, ב-2010, היה זה הרמטכ"ל דאז אשכנזי שטען שצה"ל לא מוכן

      ברק חושף: "היינו מוכנים לתקוף באיראן, יעלון ושטייניץ התנגדו"
      צילום: מאיר וקנין, עריכה: גדי וינסטוק

      (נתניהו: איראן נחושה להשמיד את ישראל, נגן בכל דרך)

      ספר ביוגרפי חדש על חייו של ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר אהוד ברק, שכתבו אילן כפיר ודני דור, פורסם היום (שישי). בספר, "ברק - מלחמות חיי", מתוארות התוכניות הצבאיות לתקיפת מתקני גרעין באיראן ומפורטות הסיבות לכאורה מדוע הן לא יצאו לפועל. ב"אולפן שישי" שבערוץ 2 נחשפו הערב הקלטות שבהן נשמע ברק בשיחות עם מחברי הספר, שם הוא הסביר כי הוא וראש הממשלה בנימין נתניהו היו בעד התקיפה, ותיאר מי בין השאר היה נגד.

      שר הביטחון אהוד ברק בוועידת דאבוס, ינואר 2013 (רויטרס)
      תמך בתקיפת מתקני הגרעין עוד בשנת 2009. אהוד ברק (צילום: רויטרס)

      לפי הנטען בכתבה, בין 2010-2009 נתניהו, ושר הביטחון שלו ברק, החליטו שצריך לאשר במהירות תקיפה של מתקני הגרעין באיראן, זאת במטרה להורסם לפני שהאיראנים יצליחו להסתירם מתחת לאדמה - מה שהיה הופך את התקיפה לפחות רלוונטית.

      2010: צה"ל לא היה מוכן לתקיפה באיראן

      בהקלטות טען ברק שהמתנגד הבולט ביותר בשנת 2010 היה הרמטכ"ל בזמנו גבי אשכנזי. "ברגע המכריע בעצם התשובה של צה"ל הייתה, שהיכולת שהצטברה לא עוברת את הסף שהרמטכ"ל יכול להגיד 'זה מבצע'". ברק גם הסביר את החשיבות של תמיכת הרמטכ"ל וצה"ל בתקיפה: "רמטכ"ל צריך להגיד שיש יכולת מבצעית. התשובה לא הייתה חיובית, אי אפשר היה להוציא מהם את צירוף המילים הזה". לפי ההקלטה של ברק, הדרך של אשכנזי למנוע תקיפה הייתה לדווח על חוסר המוכנות של צה"ל לתקיפה.

      גבי אשכנזי (יותם רונן)
      טען שצה"ל לא מוכן מבצעית לתקיפה באיראן. גבי אשכנזי (צילום ארכיון: יותם רונן)

      2011: שטייניץ ויעלון שינו את דעתם והתנגדו לתקיפה

      בשנת 2011 כונסה פגישה במטה המוסד. נתניהו וברק חשבו שיש להם רוב, איתו יוכלו לבוא לשמינייה ולאחר מכן לממשלה. בני בגין, דן מרידור, אלי ישי התנגדו, גם ראש המוסד, הרמטכ"ל, ראש השב"כ, קהילת המודיעין ובכירים בצה"ל. למעשה, רוב הנוכחים בפגישה התנגדו לתקיפה במתקני הגרעין. בראשית הפגישה חשבו נתניהו וברק שהשר לעניינים אסטרטגיים דאז משה יעלון, ושר האוצר דאז יובל שטייניץ תמכו בתוכנית – מה שהסתבר כטעות.

      ברק הסביר על המשבר בפגישה: "באנו לשם אחרי שביבי אמר לי ולליברמן שבוגי ושטייניץ תומכים. הרמטכ"ל הציג את הדברים – הקשיים, הסיבוכים והבעיות, כולל האפשרות לאבדות – וראיתי לנגד עיני איך בוגי ושטייניץ נמסו.

      "אם בוגי ושטייניץ לא היה משנים את דעתם, זה היה יוצר מצב שיש רוב של חמישה או שישה בתוך הקבינט, ואז יכול להיות שהיינו מכניסים את הקבינט עצמו לקבל החלטה, ואז הייתה פעולה", סיכם ברק על התקיפה שבוטלה באותה השנה.

      2012: התקיפה נמנעה בגלל תרגיל עם הצבא האמריקני

      מקורות זרים פרסמו שבתחילת שנת 2012 שוב עלתה התוכנית לתקוף את מקורות הגרעין באיראן, אלא שבאותה בשנה תוכנן תרגיל משותף של צה"ל וצבא ארצות הברית. ברק שחזר: "אמרתי שאנחנו מבקשים להזיז את התרגיל, אז הם דחו אותו למועד הכי רחוק שהם יכולים. הדברים לא התרחשו בחלק הראשון של השנה והם נדחקו בסמוך לסוף השנה".

      האמריקנים הסכימו לדחות את התרגיל, אך גם המועד החדש לא היה נוח מסיבות דומות: "אתה דורש מאמריקה לכבד את ריבונותך ולקבל החלטה כשאתה רוצה לעשות את זה, גם אם אמריקה מתנגדת וזה בניגוד לאינטרסים שלה. אתה לא יכול למצוא את עצמך בכיוון ההפוך כשאתה מנסה להכריח את אמריקה להשתתף בדיוק כשהיא פה בתרגיל שנקבע מראש", אמר.