נושאים חמים

על כוונת משרד המשפטים: הגבלת ריאיונות בתקשורת של בכירי צבא לשעבר

לפי ההערכות, צוות מיוחד ימליץ לשרת המשפטים שקד להטיל מגבלות על ריאיונות של בעלי תפקידים רגישים במערכת הביטחון. עוד על הפרק: בחינה מחדש של אמות המידה להסדרי ניגוד עניינים, עקב פרשת הצוללות

עריכת וידאו: רן צימט

(בווידאו: אהוד ברק בריאיון לאולפן וואלה! TALK בחודש ינואר)

תכנית העבודה של משרד המשפטים לשנה הקרובה חושפת כי בחודשים הקרובים יוגשו לשרת המשפטים איילת שקד המלצות של צוות מיוחד שמונה לבחינת נושא העברת מידע ביטחוני לסופרי צללים ולעיתונאים. "הצוות לטיוב השמירה על סודות מדינה", הוקם לפי החלטת היועץ המשפטי לממשלה, במטרה לבחון דרכים שיקדמו שמירה אפקטיבית על מידע סודי ורגיש מבחינה ביטחונית, בין היתר במהלך כתיבת ספרים או ראיונות של בכירים ובכירים לשעבר במערכות הביטחוניות של ישראל.

במצב הנוכחי יכולים בכירים לשעבר במערכת הביטחון להתראיין בחופשיות, אולם הריאיונות איתם צריכים בין כה וכה לקבל את אישור הצנזורה לפני פרסומם, ועל כן לא ברור מדוע הוקם צוות מיוחד למטרה זו. בראש הצוות עומדת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה וחברים בו נציגים מגופי הביטחון, הצנזורית הצבאית הראשית ונציגים מפרקליטות המדינה וממחלקת ייעוץ וחקיקה.


עוד בוואלה! NEWS:
רבע מכתבי האישום בגין הסתה בגל הטרור הנוכחי – נגד יהודים
הסדר בין "שוברים שתיקה" למדינה: מסר חומרים, פרטים מזהים נותרו חסויים
היועמ"ש נגד הממשלה: "לא אגן על המדינה בבג"ץ חוק ההסדרה"

אהוד ברק, 23 במרץ 2016 (ראובן קסטרו)
יצטרך להסתפק בטוויטר? אהוד ברק (צילום: ראובן קסטרו)

עבודת הצוות כללה גם עדויות של נציגים בכירים מהתקשורת ומהאקדמיה ובכירים בגופי הביטחון בהווה ובעבר. בתכנית העבודה נכתב כי "בפעולתו שם הצוות דגש רב על היבטי חופש הביטוי, חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת כעקרונות יסוד, שיש חשיבות עליונה בהגנה עליהם, לצד הבטחת השמירה של ליבת הסוד הביטחוני".

עוד נקודה שעולה מתכנית העבודה היא יצירת תכנית משפטית אסטרטגית, התקפית והגנתית, להתמודדות עם אתגרי ה-BDS. זאת, בין היתר באמצעות השלמת גיבוש נקודות משפטיות ושימוש במשרדי עורכי דין בחו"ל כדי להתגונן מפני התנועה הקוראת לחרם על ישראל.

שרת המשפטים אילת שקד, ישיבת ממשלה, 22 בינואר 2017 (מערכת וואלה! NEWS , פול צלמים
צילום: אלכס קולומויסקי)
השרה שקד (צילום: אלכס קולומויסקי)

כמו כן, נבחנות מחדש אמות המידה לעריכת הסדרי ניגוד עניינים, על מנת לשקול אם יש מקום לשנות את האופן שבו נערכים כיום הסדרים מסוג זה לנבחרי ציבור ולעובדים בשירות הציבורי. בתום הבחינה תוגש ליועץ המשפטי לממשלה המלצה בנוגע לצורך בשינוי אמות המידה שלפיהן נערכים כיום הסדרים למניעת ניגוד עניינים, זאת בין היתר בעקבות פרשת הצוללות שחשפה את האפשרות לניגוד העניינים של עורכי הדין יצחק מולכו ודוד שימרון.

בנוסף תעוגן עבירת העינויים בחוק העונשין, בהתאם להמלצות דוח צ'חנובר ליישום המלצות ועדת טירקל לבחינת אירועי המשט לעזה. העבירה המוצעת אוסרת על "גרימה בכוונה של כאב או סבל חמורים, גופניים או נפשיים, על ידי עובד ציבור במטרה להוציא מאדם מידע או הודאה, להענישו, להפחידו או לכפות עליו לעשות מעשה או להימנע מלעשותו מתוך מניע של גזענות או של עוינות כלפי ציבור". בקרוב תועבר טיוטת תיקון לחוק העונשין ללשכת השרה שקד לשם הנחה בפני ועדת שרים לענייני לחקיקה, וכן תימשך העבודה להשוואת החקיקה בין ישראל ושטחי יהודה ושומרון.