פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      רבע מכתבי האישום בגין הסתה בגל הטרור הנוכחי – נגד יהודים

      מספטמבר 2015 ועד סוף השנה שעברה, נחקרו 474 בני אדם בחשד להסתה לטרור, לגזענות או לאלימות. ב-60 מהתיקים הוגשו כתבי אישום לבסוף, כשהרוב המכריע של הנאשמים מגיעים מהמגזר הלא היהודי, בעיקר ערבים ישראלים

      רבע מכתבי האישום בגין הסתה בגל הטרור הנוכחי – נגד יהודים
      באדיבות חדשות 2

      כרבע מהתיקים הפליליים שהגיעו לכתבי אישום בגל הטרור האחרון בגין עבירת הסתה נוהלו נגד יהודים, והיתר נגד ערבים - כך עולה מנתונים של הפרקליטות והמשטרה שנמסרו לבקשת וואלה! NEWS. הנתונים מתייחסים לתקופה שהחלה ב-13 בספטמבר 2015 – הפיגוע בו נרצח אלכסנדר לבלוביץ' מיידוי אבנים בירושלים ושבו מקובל לראות את תחילת גל הטרור, ועד לסוף שנת 2016.

      הנתונים מלמדים על פערים נרחבים בשימוש בסעיף ההסתה נגד יהודים וערבים. לפי נתוני הפרקליטות, בתקופה המדוברת הוגשו בסך הכול 60 כתבי אישום בגין עבירת ההסתה. 474 בני אדם נחקרו באותה תקופה בחשד כי הסיתו לטרור, גזענות או אלימות. מרבית כתבי האישום הוגשו בתיקים שנוהלו נגד פלסטינים או ערבים ישראלים ורק כ-23% מהם נגד יהודים.

      חתונת השנאה (צילום מסך)
      229 יהודים נחקרו בגין חשד לעבירות הסתה. "חתונת השנאה" (באדיבות חדשות 2)

      31 פלסטינים נעצרו בתקופה המדוברת על ידי המשטרה בחשד לביצוע עבירות הסתה, ונגד 25 מהם הוגשו כתבי אישום. מדובר באחוז גבוה ביחס למספר כתבי האישום שהוגשו נגד אזרחים ישראלים, יהודים וערבים. במקרים רבים, ההסתה המדוברת בוצעה ברשתות החברתיות.

      לשם השוואה, בתקופה זו נחקרו 229 יהודים בגין חשד לעבירות הסתה. 137 מהם נעצרו, וב-32 מהתיקים שנפתחו נגדם הוגש כתב אישום. אחד מכתבי האישום שזכו לפרסום בהקשר זה הוא כתב האישום שהוגש בחתונת השנאה נגד 13 נאשמים, ושעדויות הנאשמים בו פורסמו לאחרונה בוואלה! NEWS.

      דוגמאות של פוסטים המסיתים לביצוע פיגועים שהועלו בפייסבוק מתוך מסמך של המשטרה (סריקה)
      הסתה בפייסבוק, בגל הטרור

      בתקופה שבין תחילת גל הטרור ועד לסוף שנת 2016 נחקרו 245 לא יהודים - פלסטינים וערבים ישראלים - בגין חשד להסתה. במשטרה הסבירו כי הפילוח במערכת המחשוב המשטרתי יכול להבחין בין יהודים ללא יהודים ובין פלסטינים ללא פלסטינים.

      מתוך אותם 245 חשודים לא יהודים, נעצרו 219 בני אדם, וב-102 מהתיקים הוגשו כתבי אישום. בניכוי הפלסטינים שאינם אזרחי המדינה, נגד ערבים ישראלים הוגשו ב-72 מהתיקים כתבי אישום בגין עבירת הסתה. בסך הכול אחוז התיקים שבהם הוגש כתב אישום בנוגע לערבים ישראלים גבוה בהרבה מאחוז התיקים שבהם הוגשו כתבי האישום נגד פלסטינים. היחס בין מספר החשודים לבין מספר כתבי האישום בנוגע למגזר הערבי ישראלי, גבוה מזה שבמגזר היהודי.

      תמונות של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם חבל תלייה, מסדרונות אוניברסיטת בצלאל הר הצופים ירושלים. דצמבר 2016 (מערכת וואלה! NEWS)
      לא ניתן להגיש כתב אישום ללא אישור היועמ"ש

      עבירת ההסתה מופיעה בסעיף 144 לחוק העונשין, והיא כוללת הסתה לגזענות, לאלימות ולביצוע מעשי טרור וכן החזקת פרסום המסית לאלימות או גזענות. העונש המקסימלי עליה הוא חמש שנות מאסר, ולפי החוק לא ניתן להגיש כתב אישום בגין עבירה זו ללא אישור של היועץ המשפטי לממשלה.

      אכיפת העבירה והפרשנות שניתנת לה נחשבות מורכבות, בגלל המתח המובנה שבין הצורך למנוע הסתה לאלימות לבין החשש מפגיעה מחופש הביטוי. פרשת הסטודנטית מבצלאל שהתיק בעניינה נסגר היא רק דוגמה לכך.

      הנתונים מלמדים גם על מספר נמוך של כתבי אישום שהוגשו בסופו של דבר, ביחס למספר התיקים שנפתחו במשטרה בנוגע לעבירת ההסתה. 60 כתבי אישום הוגשו בגין עבירת ההסתה מאז 13 בספטמבר 2015 ועד לסוף שנת 2016, מתוך594 תיקים שנפתחו בגין עבירת ההסתה. במסגרת התיקים האלה, נעצרו 356 בני אדם.