פרסומה של "חתונת השנאה" הגיעה בתזמון גרוע מבחינתם של פעילי ימין רבים: בדיוק בעיצומו של קמפיין מחאה מוצלח למדי נגד שיטות החקירה שהפעיל שב"כ נגד עצורי פרשת דומא. הטענות לעינויים במרתפים הוחלפו בתמונות של משתתפי החתונה כשהם דוקרים את תמונתו של הפעוט שנרצח, עלי דוואבשה.
החשד שדבק בחוקרי הרצח שבו הואשם עמירם בן אוליאל נשכח לרגע לטובת הזעזוע הציבורי העמוק מהתמונות של השמחה לאיד המשפחה הפלסטינית. הפרקליטות לא הסתפקה בחשיפת הנעשה בחתונה בערוץ 10, וביצעה גל מעצרים בקרב משתתפי החתונה שזוהו בסרטון, שהתגלגל בתורו לכתב אישום נגד 13 מהמשתתפים, חלקם קטינים בני 17-14.
הנאשמים לא זומנו לחקירה אלא נעצרו כולם במפתיע על ידי המשטרה, בחלק מהמקרים בשעת לילה מאוחרת. בחקירותיהם במשטרה, הנחשפות כעת לראשונה בוואלה! NEWS, ניתן ללמוד כיצד הפך הפרסום המקורי של חתונת בני הזוג יקיר אשבל ורוני גולדברג לכתב אישום.
"אני מוזיקאי, אין לי כל קשר לאלימות או להסתות. את השיר המדובר אני שר כבר 20 שנה בכל חתונה שאני משתתף בה, ולא עברתי על החוק. לדעתי זו חקירה פוליטית ומכאן ואילך אני שומר על זכות השתיקה".
את הדברים האלה אמר סיני תור, הזמר ששר בחתונה. תור, זמר פופ חסידי מוכר היטב בציונות הדתית, המתגורר כיום ברמת השרון, הוא אחד מזקני הנאשמים בן 38. כמעט לאורך כל חקירתו שמר על זכות השתיקה, כשהוא מסרב להשיב לשאלות חוקרי מפלג הפשיעה הלאומנית בימ"ר ש"י. החוקרים, בתורם, הטיחו בו כי הוא "הנהיג" את המשתתפים במהלך החתונה.
חוקר: "נראה לך שזהו תפקידו של מוזיקאי לשלהב ולהלהיב אנשים למילות השיר ששרת נגד פלסטין והערבים, ובכלל שירים הקוראים לנקמה ורצח של ערבים? אתה מבין שאתה הנהגת וניצחת על אנשים שעשו מעשי זוועה, שרפו תמונות של תינוק ערבי שנרצח, דקרו, הניפו נשקים ותמונות נקמה, וכל זאת בהנחיה שלך ולקול מילים שאתה שרת?".
תור שמר על זכות השתיקה, אך מהערת חוקר אחת ניתן ללמוד על האווירה ששררה בחדר החקירות.
חוקר: "אני מקריא לך את תמלול השירים ששרת. תגיד לי מדוע עשית זאת?"
הערת חוקר: "אני מקריא והחשוד מתגלגל מצחוק".
תמות נפשי עם הפלסטינים
הסיבה שתור "התגלגל מצחוק" קשורה, בין היתר, לעובדה שחלק משירי ההסתה המתוארים בכתב האישום הם שירים מוכרים בעולם הדתי לאומי. רובם פסוקים שנלקחו מהתנ"ך ושונו כדי להתאים לאקטואליה הישראלית ולהשקפת עולמם של השרים אותם.
המוכר שבהם הוא ללא ספק "זכרני נא": מילותיו האחרונות של שמשון המופיעות בספר שופטים, כשהוא מבקש מהאל לעזור לו להיפרע מפלישתים. ב"עיבוד" המושמע בעשרות השנים האחרונות, בעיקר בקרב חלק מהנוער הדתי לאומי, מוחלפת המילה פלישתים בפלסטין. המשמעות היא נקמה בפלסטינים בני ימינו, ולא רק בפלישתים שאיימו על ממלכת ישראל.
שיר מוכר אחר הוא "הכפירים שואגים לטרף", שהולחן על ידי סיני תור עצמו, המתבסס על הפסוק מספר תהלים "הכפירים שואגים לטרף ולבקש מאל אכלם". במקורו, הפרק עוסק בשבח לאל הדואג למזון לכל ברואיו, ובהם גם האריות. בניגוד ל"זכרני נא", פסוק זה מושמע כלשונו גם בלחן העכשווי, ואינו כולל התייחסות אקטואלית עכשווית מפורשת. בדרך כלל, הוא מושמע כשיר של דבקות באל, המתאים גם לאוריינטציה החסידית של תור ורבים ממשתתפי חתונת השנאה.
"בסרטון רואים אותך רוקד עם כלי נשק בידיים מול תמונה של התינוק עלי דוואבשה שנשרף ונרצח בפיגוע בדומא, ולקול שיר 'הכפירים שואגים'. מדוע עשית כך ואיזה טרף אתה רוצה לטרוף?", נשאל אחד הנאשמים בתיק חתונת השנאה, קטין, על ידי חוקריו. הקטין שמר בחקירתו על זכות השתיקה, אולם נראה שדווקא שאלת החוקר מלמדת על הפער שבין ההקשר התרבותי שבו מושמע הפסוק, לבין הפרשנות שניתנה לו במסגרת השמעתו בחתונת השנאה.
"ידעתי שיש שוטרים סמויים. זה נתן לי שקט"
רבים ממשתתפי חתונת השנאה שמרו על שתיקה בחקירותיהם, ורק ציינו כי היו שתויים ולא שמו לב למעשים שבוצעו בה. אחדים מהם הביעו חרטה על דקירת תמונת הפעוט, אולם איש מהם לא הסכים לראות במעשים שנעשו בחתונה משום "הסתה".
"לא ידעתי שפעלתי בניגוד לחוק", אמר אחד מהם בחקירתו. "לא ידעתי שאסור לשרוף תמונות. לא ידעתי שמדובר בתינוק ערבי", הוסיף. "שב"כניק השקה אותי", אמר אחד מהם, קטין, שטען כי היה שיכור לאורך האירוע וכי אינו זוכר כלום.
מרבית הנאשמים בתיק לא זומנו לחקירה בטרם נעצרו בהפתעה על ידי שוטרי המפלג לפשיעה לאומנית בימ"ר ש"י. במזכרי החקירה הוסבר כי המשטרה קיבלה אישור לביצוע המעצרים לאחר שהבהירה לשופטים כי נשקפת מהחשודים "סכנה לביטחון הציבור". חלקם, קטינים, נעצרו בבית הוריהם. אחד מאותם קטינים אף פרץ בבכי במהלך החקירה שהתנהלה כחקירתו של פשע הסתה חמור ביותר. אחר תיאר "עגמת נפש רבה" שנגרמה לו בעקבות המעצר, שבוצע בשעת בוקר בנוכחות אנשים. לדבריו, "גם האחים הקטנים שלי התעוררו וראו את המעצר. המשטרה הייתה צריכה לשלוח לי זימון לחקירה".
תיק החקירה מלמד גם כי השב"כ והמשטרה ידעו מראש על קיום החתונה, שנערכה בהשתתפות פעילי ימין מוכרים, ואף ניסו למנוע מחלקם להגיע אליה. בדיון שנערך בעניינם של חלק מהנאשמים בתיק, עוד לפני החתונה, הם ביקשו להגיע לאירוע ללא מפקחים, וזאת למרות צווי הרחקה שהוצאו להם. באחד המקרים סירבה המשטרה לבקשה, בטענה כי "מדובר באירוע שבו ייטלו חלק פעילים רבים הנמנים על התשתית האידיאולוגית של המשיב" עמדה שנתמכה על ידי השב"כ.
זהבה בוסתן, שופטת בית המשפט המחוזי מרכז לוד, קבעה בהחלטתה כי "חשש המשטרה מפני התקהלות של רבים בעלי אידיאולוגיה זהה, מובנת, במיוחד לאור אירועי הזמן האחרון", בהתייחסה לרצח בדומא, ודחתה את הבקשה.
מתיק החקירה עולה כי הפרקליטה המלווה את התיק, עו"ד יפעת פנחסי נבו מפרקליטות מחוז ירושלים, אף ניסתה לברר האם היו סוכנים "סמויים" באירוע ונענתה בשלילה. אולם אחד המעורבים בארגון החתונה טען בחקירתו כי דווקא היו שוטרים במקום. "במהלך האירוע קיבלתי דיווח מחברת האבטחה שיש שוטרים סמויים בכניסה לאולם, וששוטרים נוספים מסתובבים באולם", הוא סיפר בחקירתו, "זה נתן לי שקט שהאירוע תחת מעקב ושליטה".
החוקרים אף ניסו להתחקות אחרי מקורות המידע של רועי שרון, כתב ערוץ 10 שחשף את סרטוני החתונה, ולהבין מאיפה קיבל אותו. שרון, שזומן למסור עדות, סירב למסור להם את מקורותיו. בתוך קלסרי החקירה ניתן למצוא גם את המחברת שבה נרשמו המתנת שהביאו האורחים לבני הזוג, שנתפסה במהלך חיפוש בביתם. בנוסף, מופיעים בהם גם תמלולי השירים, שהושמעו בחתונה ושעמם עומתו הנחקרים.
"שאלות מוסר אינן מעניינה של המשטרה"
מרבית הנאשמים שמרו על זכות השתיקה וסירבו להשיב לשאלות החוקרים. אך תמלילי חקירתו של אחד מהם, שניהל שיח ער עם חוקריו, מאפשרת אולי ללמוד על אופיה הייחודי של החקירה. דב מורל, תושב טלמון בן 22, הואשם כי החזיק בתמונתו של דוואבשה בשעה שאחרים דקרו אותה ולאחר מכן מסר אותה למשתתפים אחרים, ששרפו אותה. חקירתו נראית יותר כמו דיון עקרוני בשאלות של פרשנות ומשפט פלילי, ופחות כחקירה נוקבת של חשודים בהסתה.
עדות לאווירה שהייתה בחדר החקירות ניתן למצוא באחת מתשובותיו של מורל, שהתבקש לזהות את עצמו בתמונות שהופקו מתוך סרטון המתעד את החתונה. כשנשאל האם הוא מזהה את עצמו, השיב מורל: "כן, חמוד אני".
מורל הודה בפני חוקריו בהפרת צו הרחקה שאסר עליו להגיע לחתונה, ואף הביע חרטה על כך. "יקיר חבר טוב שלי ולא יכולתי שלא להגיע", הסביר, אך סירב להודות כי השתתפותו באירוע הייתה משום הסתה לטרור נגד פלסטינים. "רקדתי בחתונה של חבר שלי. היו שם עשרות אנשים שרקדו ולא ראיתי מה כל אחד עושה. יכול להיות שהיו שם אנשים שעשו כל מיני דברים. אני לא יכול להבין איך אפשר לקרוא לחתונה 'התקהלות בלתי חוקית'", ולא חושב שלרקוד עם סכין זו הסתה לטרור, למרות שאפשר להתנגד למעשה ולחשוב שהוא פסול".
חוקר: "לדעתך זה בסדר ונכון לרקוד בחתונה עם סכינים בידיים עם תמונה של תינוק שנשרף ונרצח?"
מורל: "אני חושב שזה לא רלוונטי לחקירה. השאלה האם נעשתה כאן עבירה פלילית או לא. שאלות בענייני מוסר אינן מעניינה של המשטרה, ואין מקומן בחקירה פלילית".
חוקר: "אני אומר לך שאתה רקדת עם תמונתו של התינוק הפלסטיני בחתונה".
מורל: "מה שאמרת לא הגיוני מפני ש-א', אין 'פלסטינים'. ב', אין בכך עבירה פלילית".
כנשאל האם הוא לא סבור שאופי הריקודים בחתונה עשוי להסית אחרים לביצוע פעולות טרור, השיב מורל: "כמו שאמרתי לך, לא מדובר בהסתה. אם משהו יכול להזיק ולעורר אנשים לעשות מעשי טרור זה הפרסום בתקשורת והתהודה שניתנה על ידי המשטרה שפתחה בחקירה מנופחת ומוגזמת".
הדיון בין מורל לחוקריו נמשך. חוקרי המפלג לפשיעה לאומנית טענו בפניו כי המעשים שבוצעו בחתונה, חלקם על ידיו, עשויים להשפיע על צעירים שיבצעו פעולות נקם בפלסטינים. השיחה התגלגלה לשאלה האם ציטוט פסוקים מהתנ"ך, או שירה שלהם, יכולים להוות עבירת הסתה.
חוקר: "אתה לא חושב שיכול להיות ילד קטן בחתונה או סתם בחור שלא גיבש דעה עצמאית ושיכולים להסיק ממה שראו שזה לגיטימי לרצוח ערבי רק משום שהוא ערבי?".
מורל: "להסתה יש גבולות, כאשר באים לדון בהיבט הפלילי שלה. לא ייתכן לומר שאסור ללמוד ספר שופטים מכיוון שמסופר שם על נקמת שמשון, או שייאסר לומר תהלים משום שיש שם פסוקים שמהללים נקמה בתינוקות. גם אם אמירת תהלים או לימוד ספר שופטים יגרמו לאנשים לנקוט בפעולות ממניע גזעני, התנ"ך עדיין יהיה ספר חוקי במדינת ישראל".
חוקר: "בסרטון שומעים שיר שאתה שר יחד עם הקהל. מה משמעות המילים 'הכפירים שואגים לטרף'?".
מורל: "אם אני זוכר נכון, זה פסוק שהפירוש שלו הוא שגורי האריות משוועים לאוכל ומבקשים מאימא שלהם את האוכל שלהם. הפירוש היותר עמוק הוא שאנחנו מבקשים מהקדוש ברוך הוא שמנהל את העולם שייתן לנו פרנסה וכל מה שאנחנו צריכים".
חוקר: "ושיהרוג את הערבים?"
מורל: "לא קשור".
כשנשאל מדוע בריקוד לא היו לחם ומים, כעדות למזון שהאל נותן לבני אדם, השיב: "אני מניח שזה בגלל שהשיר הזה בא אחרי השיר 'זכרני נא'. ובכללי, אנשים יותר חושבים על המוזיקה של השיר ופחות על המילים".
חתונת השנאה הייתה אירוע שבו נכחו פעילי ימין קיצוני, ושכלל מראות מכוערים הקשורים להצתה המחרידה בדומא. השבוע פורסמו בערוץ 10 דברים שאמרו הרב דניאל סבסקי שחיתן את בני הזוג, ובהם בירך את החשודים בהצתת הבית בדומא. גם החתן, יקיר אשבל, הקריא תפילה קצרה לשחרורם. באוקטובר האחרון הוגש כתב האישום נגד 13 מהמשתתפים בחתונה לבית משפט השלום בירושלים. הנאשמים עדיין לא השיבו לכתב האישום, אולם נראה כי הפרקליטות תצטרך לעמול כדי להפריד בין שירי פופ להסתה של ממש, ובין פרובוקציה מכוערת שבוצעה על גופתו של פעוט שנרצח, לבין פשע אמיתי.
"כתב האישום נולד בחטא מוסרי"
עו"ד איתמר בן גביר, המייצג חלק מהנאשמים בפרשה, מסר בתגובה: "מי שהגיש את כתב האישום הזה צריך לחזור דחוף ללימודי משפטים עם דגש על קורסים בתחום חופש הביטוי. גם אני לא אהבתי את כל מה שהיה בחתונה ולא יכולתי להסכים ולקבל שדוקרים תמונות של תינוק, אך יחד עם זאת יש הבדל עצום בין לא לאהוב, לא להסכים לבין כתב אישום פלילי. במקרה שלנו אין שום עבירה פלילית.
"הפרקליטות סגרה תיקים של אנשי שמאל, ערבים, סטודנטים, בהקשרים הרבה יותר חמורים. לשים חבל תליה ליד תמונת ראש הממשלה זה יותר חמור ויותר פלילי מהמקרה בחתונה, אבל דווקא במקרה שלנו החליט מי שהחליט בהחלטה אומללה לעשות משפט ראווה ולהגיש כתב אישום. אנחנו נהפוך את המשפט הזה לכתב אישום נגד הפרקליטות, על סתימת פיות ואיפה ואיפה. אם המדינה כל כך רוצה לטפל בענייני חתונות הייתי מציע להם ללכת לאום אל פאחם, רהט, שם לא דוקרים אלא יורים באש חיה וקוראים קריאות הסתה כלפי אנשים חיים".
עו"ד אביחי חג'בי, המייצג נאשמים אחרים בפרשה, מסר בתגובה: "כתב האישום נולד בחטא מוסרי. מטרתו של התיק היה להסיט את האש מהחקירות האלימות והבלתי חוקיות שנעשו בפרשת דומא. מכל מקום, ההחלטה להגיש כתב האישום מבליטה ומוכיחה כי הפרקליטות שוקלת את כל השיקולים מלבד השיקולים הרלבנטיים העניינים".