הפסיקה האחרונה של רובינשטיין טומנת בחובה מסר חתרני למערכת המשפט

שופט העליון פסק לטובת האגודה לזכויות האזרח כי יש להעניק לאסירים שטח מחייה מינימלי של 4 מ"ר. אך לא מדובר בסוגיה טכנית, אלא בקריאה למשטרה ולפרקליטות להפחתת השימוש במעצרים ולצמצום עונשי מאסר בצל הצפיפות בבתי הכלא

צילום: רוני כנפו, עריכה: ניר חן

פסק הדין שנתן אתמול (שלישי) שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין והקריא בפרישתו נראה אולי כמו סוגיה פעוטה, אך הוא בעצם טומן בחובו דרמה של ממש. רובינשטיין קיבל את העתירה של האגודה לזכויות האזרח שטענה כי לכלוא אדם מבלי לתת לו שטח מחייה מינימלי של ארבעה מטרים רבועים, לא כולל מקלחת ושירותים, מפרה את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

לכאורה, מדובר בעתירה טכנית מול שירות בתי הסוהר. אך למעשה, פסיקתו של רובינשטיין עמוקה וחתרנית יותר והיא מכוונת בעיקר לרשויות האכיפה – המשטרה והפרקליטות – אך גם לבתי המשפט עצמם. הפסיקה בעצם קוראת כמעט לשינוי השיטה הפלילית בישראל – להפחתת השימוש במעצרים ולצמצום עונשי מאסר.

על פי תקנות סדר הדין הפלילי, השטח הממוצע לאסיר בתא לא יפחת מארבעה מטרים רבועים (מ"ר) וחצי. אולם בישראל עומד הממוצע על 3.16 מ"ר, ויותר מ-40% מהאסירים שוהים בחללים שגודלם נאמד בפחות משלושה מ"ר. לפי פסק הדין, בתוך תשעה חודשים יעמוד שטח המחייה של כל אסיר על לפחות שלושה מ"ר, ובתוך שנה וחצי הוא יגדל ל-4.5 מ"ר. הראשונים שירוויחו מפסק הדין יהיו האסירים הביטחוניים, שבבתי הכלא שבהם הם שוהים מצב הצפיפות הוא החמור ביותר. אלה צפויים בתוך כמה חודשים הם צפויים לקבל שיפור בתנאים.

לקריאה נוספת:
המשנה לנשיאת העליון נדהם: איך אין אסלות בתאי מעצר של גברים?
השרה שקד: המשנה לנשיאת ביהמ"ש העליון תומך בהגבלת כהונת שופטים
"לא להחזיר לכלוב": בג"ץ הקפיא הליך להשבת אישה לעגינותה

עוד בוואלה! NEWS

הפעילויות הכי כיפיות/מעניינות/מקוריות לבילוי קיץ מושלם עם הנכדים

בשיתוף בית בלב
לכתבה המלאה
רובינשטיין נפרד, אתמול (צילום: נועם מושקוביץ)

אלא ששטחי בתי הכלא בישראל לא מספיקים לכל האסירים בארץ, ובשב"ס מודעים לבעיה שנוצרה. אין מנוס, כפי שמנסח רובינשטיין בבהירות, משינוי דרך החשיבה שפתרונה כעת הוא בניית מתקני כליאה נוספים, שבצדם נטל משמעותי על אוצר המדינה. בנקודה זו מגיע רובינשטיין לעיקר ובתור התחלה הוא מותח ביקורת על חוק המעצרים, על היקפם בישראל ועל נטיית הפרקליטות והמשטרה להשתמש רבות בכלי של מעצר עד תום ההליכים.

"כמות המעצרים לא זו בלבד שלא פחתה, אלא אף גדלה באופן ניכר", ציטט מפסיקתו והסביר כי מדובר בחלק מתכנית "מפנה" של המשטרה, שלפיה יחידות המשטרה נמדדות בכמויות המעצרים עד תום ההליכים שהן משיגות. "הטמעת מסר המחוקק שלפיו מעצר הוא המוצא האחרון בשרשרת האפשרויות העומדות לרשות מערכת האכיפה יכולה לסייע בהקטנת מספר העצורים ובהגדלת מרחב המחיה הנותר לאלה שאין מנוס אלא לעצרם", כתב.

בית המשפט העליון, אתמול (צילום: נועם מושקוביץ)

אך זה לא מספיק. רובינשטיין מציע רעיונות נוספים שנבחנו במהלך השנים כדי להפחית את מספר הכלואים בישראל. כך למשל, הוא מעוניין לקבוע כי האפשרות לבצע עבודות שירות במקום מאסר בפועל תורחב עד תשעה חודשי מאסר בפועל ולא חצי שנה כפי שנהוג כיום. הוא גם הביע רצון להעלות את גובה הקנסות בעבירות הכלכליות ובמקרים המתאימים לשקול הרחבת השחרורים המוקדמים תוך יצירת מערכי פיקוח הולמים מחוץ לחומות הכלא.

כל אלה לתפיסתו, שמגובה גם במחקרים ובדוחות הסנגוריה הציבורית, יסייעו בהפחתת הפשיעה ויעלו פחות כסף למדינה, אך יאלצו את רשויות האכיפה לשנות לחלוטין את דרך חשיבתן. "בית המשפט אומר לנו: 'אל תלכו על כליאה, תמצאו פתרונות אחרים'", מסבירה המשנה לסנגור הארצי חגית לרנאו שכתבה ספר על הכליאה בישראל. "הדברים של בית המשפט העליון לא מכוונים לשב"ס אלא יותר לפרקליטות ולבית המשפט". לדבריה, "שב"ס קולט את מי ששולחים אליו. האמירה העמוקה היא שצריך להרגיל את עצמנו להשתמש פחות בכליאה ויותר בפתרונות חברתיים אחרים שוועדת דורנר אמרה לנו שלא רק שהם זולים יותר, הם גם יעילים יותר".

(עדכון ראשון: 22:10)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully