אליקים רובינשטיין, המשנה לנשיאת בית המשפט העליון שכיהן בעליון במשך 13 שנה ולפני כן כיועץ המשפטי לממשלה ומזכיר הממשלה, פרש היום (שלישי) לגמלאות. "ראיתי את עצמי כיהודי, ישראלי ושופט לאומי ציוני וליברלי", אמר בנאום הפרידה שנשא. "לאומי - כי בעולם היהדות ישראל וקיום העם היהודי שלובים זה בזה, ואהבת העם והארץ עמוקה בלבי. ליברלי, כי אין סתירה בין אהבת אדם, זכויות אדם, ויחס מכבד ומקדם לזולת לבין היותך יהודי לאומי. אפשר להיות יהודי המאמין בציונות ובתקומת ישראל בארצו ועם זאת שוחר שלום בתוכנו וסביבנו ושוחר זכויות אדם לרבות שוויון למיעוטים בישראל בתוך מדינה יהודית ודמוקרטית מורכבת".
כחלק מטקס פרישתו, מסר רובינשטיין פסקי דין בשתי עתירות העוסקות בזכויות אדם. העתירה הראשונה שהוגשה על ידי האגודה לזכויות האזרח והמרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן עוסקת בצפיפות הקשה בבתי הסוהר בישראל. העותרים דורשים לקבוע סטנדרט מינימלי של ארבעה מ"ר לאסיר בתא, לא כולל שטח השירותים והמקלחת. כיום שטח המחיה המוקצה לרוב האסירים והעצורים בישראל נמוך משלושה מ"ר לאסיר, כולל שטח המיטה, השירותים והמקלחת.
העתירה השנייה הוגשה על ידי מבקשי מקלט שמוחזקים במתקן חולות, המוקד לפליטים ומהגרים והאגודה לזכויות האזרח. העותרים מבקשים לבטל את האיסור להכניס ציוד למתקן חולות. כיום השב"ס אוסר על המוחזקים בחולות להכניס למתקן סבון, שמפו, מוצרי היגיינה, חומרי ניקוי, מכשירי חשמל ומוצרים נוספים. רובינשטיין קיבל את שתי העתירות וקבע כי שטח המחיה לאסיר יעמוד על 4.5 מ"ר לא כולל שירותים ומקלחת תוך 18 חודשים, כן קבע כי מספר השוהים בחדר אחד במתקן חולות לא יעלה על שש נפשות, וכי תיערך חשיבה מחדש לגבי הכנסת המוצרים - שכן אמנם הם נמצאים בישראל בדרך שאינה חוקית אולם אינם עבריינים.
האגודה לזכויות האזרח ברכו על ההחלטה: "מדובר בבשורה גדולה לזכויות אסירים ועצורים. זכויות האדם לא נעצרות בשערי הכלא, ועל המדינה לדאוג לכבוד האדם גם של האסורים והעצורים. המצב הקיים פוגע בבריאות האסירים, מגביר את האלימות, ופוגע בסיכוי האסירים להשתקם".
כיועץ משפטי לממשלה זכה רובינשטיין ללא מעט ביקורת, לאחר שבין היתר סגר את תיק החקירה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בפרשת עמדי, הביא להדחת ראש אגף החקירות משה מזרחי במסגרת בדיקת ההאזנות שנעשו לאביגדור ליברמן והמליץ להעמיד לדין את הפרקליטה ליאורה גלאט ברקוביץ', שהדליפה את דבר החשדות נגד ראש הממשלה דאז אריאל שרון בפרשת סיריל קרן. רובינשטיין מונה ליועץ משפטי לאחר משבר בר?און חברון, שבמסגרתו מונה רוני בר?און ליועץ המשפטי של ממשלת נתניהו הראשונה בחסות עסקה שנרקמה לכאורה לחילוץ אריה דרעי מכתב אישום. בר?און כיהן בתפקיד שלושה ימים ורובינשטיין, ששימש אז כשופט בית המשפט המחוזי בירושלים, נקרא להחליפו.
השרה שקד: "הצליח לתפוס בקצות החבלים"
שרת המשפטים איילת שקד נשאה נאום ואף דמעה בסופו כאשר הזכירה את מות בתו של רובינשטיין בשנה האחרונה. "שירותו הציבורי של השופט רובינשטיין מבוסס היה על תפיסת העולם לפיה מדינת ישראל, הנס הגדול של תקופתנו, מוכרחה להיות מופת של מוסר בקרב אומות העולם. השופט רובינשטיין מעולם לא ראה סתירה בין היותו יהודי-דתי, המשכים ומעריב לבית המדרש, לבין היותו ציוני בכל נימי נפשו. עומק מחשבתו ותפיסת עולמו העשירה אפשרו לו לאחוז בקצות חבלים שהיו לא פעם רחוקים מאוד האחד מן השני.
"לשיטתו, השימוש במשפט העברי לא נעשה כמליצה או כקישוט לפסק הדין, אלא כחלק ממקורות ההשראה ההשוואתיים המרכזיים של השופט הישראלי. בכך, פעל השופט רובינשטיין לאיחוד הקצוות בין המשפט הישראלי המתחדש לבין המשפט העברי. היבט נוסף הנוגע ליכולתו המופלאה של השופט רובינשטיין להכיל ערכים הנתפסים כמנוגדים, הוא האופן המיוחד שבו בן הציונות הדתית שגדל על המקף שבין 'ציוני' ל'דתי', דאג לשמור גם על המקף הכלל ישראלי שכולנו חלק מהדרמה שהוא מייצר, המקף המחבר יום יום ושעה שעה בין 'היהודית' לבין 'הדמוקרטית'".
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט אמר בנאום הפרידה שנשא: "השופט רובינשטיין הוא אוהב אדם. הדבר ניכר בפועלו הייעוצי והשיפוטי שהתאפיין בדאגה אמיתית לפרט; לעגונה שבעלה האלים הותיר אותה בעגינותה לאחר ליל כלולותיהם; לניצולי השואה; לאזרח הקטן והמוחלש. אהבת האדם שבו ניכרה בכל תחנות חייו עת הצטיין בהפגנת אנושיות ורגישות נדירות לכל סובביו, ביחס החם ובאהבה שהשפיע על סביבותיו ושפעה אליו חזרה, בתפילות שנשא לטובת בני משפחה של עובדיו, בגמילות החסדים בה עסק, בהיותו 'לב שומע' ענק. במיוחד זכורה אצילות הנפש בה סעד את השגריר המנוח שלמה ארגוב עד יומו האחרון.
"הבחירה להקריא במועד פרישתו שני פסקי דין שעוסקים באוכלוסייה של אסירים ומבקשי מקלט ובמטריה מובהקת של זכויות אדם היא ביטוי אותנטי, בלתי מפתיע לחלוטין, של תפיסתו הכוללת ופועלו משך כל השנים, עת התמיד לבקר בבתי הכלא ושם את הדאגה לאסירים ולעצורים בראש מעייניו, כביטוי לכבוד האדם הגרעיני. אוכלוסייה שאין מי שידבר בשמה, וכחלק מהאחריות שחש 'אם אני התובע הראשי שלחתי אותם לשם, לפחות שאדע איך זה נראה שם'. החל בחדרי השירותים שבמרתף המעצר בבית המשפט העליון וכלה בפסיקתו מהיום על הצפיפות בבתי הכלא. בפסיקותיו נתן רובינשטיין ביטוי גם ליהדות במובנה מאיר הפנים ונוטה החסד לגר, לתושב, לדל, כי גרים היינו בארץ מצרים ושפר מזלנו לחיות במדינה ריבונית, עצמאית, חזקה ועלינו מוטלת החובה לכונן בה חברת מופת".
