בנאט"ו נושמים לרווחה אחרי טראומת טראמפ, ומושיטים יד לישראל

(בווידאו: טראמפ הודף את ראש ממשלת מונטנגרו במהלך ועידת נאט"ו, לפני כשבועיים)

ביום שישי האחרון נשמעה אנחת רווחה בבריסל כשנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הוציא מפיו את המילים שכל מנהיגי המערב חיכו לשמוע שבועיים קודם לכן, בכינוס 28 המדינות החברות בברית נאט"ו בסוף החודש שעבר. במסיבת עיתונאים לצד נשיא רומניה בוושינגטון הצהיר טראמפ על מחויבותו המפורשת לסעיף 5 באמנת נאט"ו – הנדבך המרכזי בברית, הדורש שכל המדינות יתייצבו להגן זו על זו במקרה שאחת מהן תותקף. אבל ההצהרה הזו לא תספיק בהכרח כדי להחזיר את הביטחון העצמי לברית ההגנה הצפון אטלנטית – אחד הארגונים הצבאיים החשובים בעולם, שמוצא עצמו, כמו רבות ממדינות העולם בימים אלה, כשהוא נדרש לחשב מסלול מחדש.

בבירת בלגיה גלגלו בחודש שעבר את השטיח האדום לכבוד טראמפ, שהיה ביקורתי כלפי נאט"ו "המיושנת" במהלך קמפיין הבחירות שלו, וקיוו לשקם את היחסים עם וושינגטון. במהלך ביקור הנשיא נחנך באופן רשמי הבניין החדש שאמור לאכלס את אלפי העובדים והשליחים הדיפלומטים המשרתים במשרדי הברית. מדובר במבנה זכוכית מפואר ורחב ידיים, מצוחצח ומשופשף – עבודת אמנות ארכיטקטונית המשתרעת על שטח של יותר מ-250 אלף מטר רבוע, שנבנתה בהשקעה של יותר ממיליארד אירו. באתר נאט"ו הצהירו כי המבנה "יספק לבעלות הברית את כל המרחב שהן צריכות לשנים הבאות", אבל אף אחד לא יודע להגיד בדיוק הוא יאוכלס.

עוד בוואלה! NEWS:
ארה"ב: שר המשפטים יעיד בפני הסנאט על חקירת קשרי טראמפ-רוסיה
"התוצאה מאכזבת": ביקורת קשה על מיי; יועציה הבכירים התפטרו
תאילנד: העליב את המלך בפייסבוק - ונשלח ל-35 שנות מאסר

אי הוודאות בנוגע למעבר לבניין החדש היא משל לבלבול ולמבוכה הכלליים במסדרונות נאט"ו אחרי המפגש הראשון והטראומטי עם הנשיא האמריקני החדש. על המטה החדש היו לו רק מילים טובות לומר: הוא הדגיש כי "מעולם" לא שאל מה עלותו והוסיף כי "הוא יפהפה", אבל הדברים האחרים – כאלה שאמר, או לא אמר, הותירו אחריהם ים של ספקות.

נאט"ו הוקמה בשנת 1949 על ידי ארצות הברית, קנדה, ומספר מדינות ממערב אירופה, כדי לייצר שיתוף פעולה צבאי וביטחוני עם הפנים מזרחה – במטרה להתמודד עם האיום הסובייטי. מאז תום המלחמה הקרה ונפילת מסך הברזל, הצטרפו לברית מספר מכובד של מדינות ממזרח אירופה, כמו פולין, הונגריה, צ'כיה, המדינות הבלטיות ומדינות הבלקן.

בשבוע שעבר הפכה מונטנגרו לחברה ה-29 בברית, וגם בטקס המכובד הזה ריחף "אפקט טראמפ". ראש הממשלה בפודגוריצה מילו ג'וקאנוביץ' הפך לכוכב רשת אחרי שבביקור בבריסל קיבל מהנשיא האמריקני דחיפה לא אלגנטית. בכיר בברית ניסה "להחליק" את התקרית, וטען בשיחה עם וואלה! NEWS כי הקטע נערך במגמתיות וכי "זה לא היה כל כך נורא", או בשפתו של טראמפ – "פייק ניוז".

למרות זאת, קשה לטשטש את העובדה שבשונה מההצלחות הברורות בתחנותיו הראשונות של הנשיא במסעו הראשון מעבר לים – ערב הסעודית וישראל – את מנהיגי מדינות נאט"ו הוא הותיר פעורי פה ומוכי תדהמה, ולא רק אותם. שבועיים לפני מסיבת העיתונאים שבה הצהיר כי ארצות הברית תישאר מחויבת לסעיף 5 נשא טראמפ בבריסל נאום תוקפני שבו לא הזכיר את הסעיף כלל.

לפי דיווח באתר "פוליטיקו", אפילו הבכירים האמריקנים הקרובים ביותר לטראמפ – יועצו לביטחון לאומי הגנרל הרברט מקמאסטר, שר החוץ רקס טילרסון ושר ההגנה ג'יימס מאטיס – הופתעו מכך שטראמפ לא אשרר את הסעיף, ואף לא התייעץ איתם לפני שהשמיט את ההתייחסות לכך מנאומו. במקום זאת, הנשיא הטיף מוסר למנהיגי אירופה וקנדה, קרא לשנות את הכיוון ולהתמקד בטרור ובהגירה, ושב והתעסק בסוגיה הטעונה של מימון הברית – כשדרש שחברות נאט"ו יעמדו במחויבותן להפנות 2% מהתוצר הלאומי הגולמי שלהן לתקציבי ביטחון והגנה. "זה לא הוגן לציבור האמריקני, וחלק מהמדינות האלה חייבות סכומי כסף עצומים", אמר בנאומו.

מאחורי דלתיים סגורות, הטונים והתכנים היו דומים, וחלק לא מבוטל מראשי המדינות, כך על פי דיווחים, "הזדעזעו". הם ציפו שטראמפ ישתמש בביקורו כדי לאשרר את סעיף 5 – שהופעל פעם אחת בלבד, כשנאט"ו הצטרפה למלחמה האמריקנית באפגניסטן אחרי פיגועי 11 בספטמבר. טראמפ אכזב את מנהיגי חברות הברית, ולא נתן תחושה שיש משמעות לאמירה "כולם בשביל אחד ואחד בשביל כולם", המהווה את אחת מאבני היסוד של הברית מזה עשרות שנים. כמה ימים אחרי הנאום התייחסה קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל לדבריו וקראה לאירופה לקחת את גורלה בידיה. "עלינו להיאבק למען עתידנו לבדנו", אמרה.

שבועיים אחר כך, בביקור עיתונאים ישראלים במטה נאט"ו בהזמנת הארגון, ניכר היה הניסיון לאחות את שיירי הטראומה שהותיר טראמפ, להסתכל קדימה ולהימנע ממרירות. בברית אמרו כי שני הנושאים המרכזיים שטראמפ התייחס אליהם – הצורך לעשות יותר במאבק נגד הטרור והקריאה לחברות הברית לעמוד במחויבותן התקציבית – הם נושאים חמים ולא חדשים בסדר היום של הברית, וכי יש עליהם הסכמה רחבה. ובכל זאת, בביקורו של טראמפ כמעט ולא הוזכרה האויבת ההיסטורית הגדולה ביותר של נאט"ו – רוסיה.

בשנות ה-90 התחלף החשש מתוקפנותה של ברית המועצות בדיאלוג, והרוסים אפילו היו מעורבים בחלק מהמבצעים הצבאיים המפוארים של הברית באותו עשור, כשכוחות רוסיים פעלו תחת שרשרת הפיקוד של נאט"ו בבוסניה. אבל מאז שנת 2014 אילצו המלחמה באוקראינה וסיפוח חצי האי קרים את נאט"ו להתייצב שוב מול הדוב הגדול מהקרמלין, כשהחברות הבלטיות והמזרח-אירופיות בברית חוששות ומתריעות מפני אגרסיביות המידפקת על גבולותיהן.

בנאט"ו הסבירו שהעובדה שרוסיה לא הוזכרה בפגישה עם טראמפ מראה כי ההנחה היא שלא יהיה שינוי במדיניות שהונהגה בשנים האחרונות, של ניסיון לדיאלוג תוך חיזוק וביצור ההרתעה. "היחסים עם רוסיה הם הגרועים אי פעם, והדרך היחידה להתמודד עם מוסקבה היא להראות לה שאנחנו חזקים ונחושים", אמר פקיד בכיר בברית.

בתוך כל הבלגן הזה, דווקא בשביל ישראל מדובר בתקופה של הזדמנות. בשנה האחרונה השתדרגו יחסיה עם נאט"ו באופן דרמטי, לאחר שבמסגרת הפיוס עם טורקיה הסירה אנקרה את התנגדותה להעמקת היחסים עמה. במסגרת זו הוזמנה ישראל על ידי נאט"ו לפתוח משרדים במטה הברית, ושגריר ישראל באיחוד האירופי, רוני לשנו יער, הגיש כתב אמנה למזכ"ל הברית והפך לשגריר הישראלי הראשון בנאט"ו.

ישראל היא אחת מעשרות מדינות המוגדרות "שותפות נוספות" – היא משתפת פעולה עם נאט"ו זה שנים, אך פתיחת הנציגות הישראלית במטה מאפשרת התייעצות יומיות שוטפת על נושאי ביטחון, והשפעה על עיצוב מדיניות בנושאים כמו סייבר, תפוצת נשק להשמדה המונית ולוחמה בטרור. בנאט"ו כמעט ואין פוליטיקה ישראלית-ערבית, והסטת מוקד העניין של הברית לנושאי טרור מייצרת הזדמנויות נוספות לשיתוף פעולה ולחלוקת הידע הנרחב שצברה ישראל בנושא. בירושלים מרוצים מהקו התקיף של טראמפ בכל הנוגע לטרור, ומקווים ליהנות מהפירות – גם בנאט"ו.

הכותבת היתה אורחת נאט"ו בבריסל