רוחות מלחמה במפרץ: הבידוד הקטארי עוד עלול לחזק דווקא את איראן

השלטון הלוחמני בסעודיה דחף למהלך האגרסיבי נגד השכנה הקטנה, אך זו מקבלת חיבוק מאיראן ומטורקיה, ששולחת כוחות אליה ושוברת את שורות הגוש הסוני. אחרי עוד מהלך שטראמפ לא חשב עליו לעומק, האזור עשוי להיגרר לעימות שלאיש אין רצון בו

11/06/2017
צילום: רויטרס, עריכה: יאיר דניאל

אחד הנימוקים למהלך שהובילה ערב הסעודית לבידודה המדיני והכלכלי של קטאר היה קרבתה לאיראן, אויבתה הגדולה. הקו האנטי-איראני החריף שמנהיגה הממלכה מאז חילופי השלטון במרץ 2015 כבר הוביל למערכה נגד החות'ים בתימן, לניתוק היחסים עם טהראן ולאיומים מצד סגן יורש העצר כי כל עימות ישיר בין המדינות יהיה חייב להיות בשטחה של הרפובליקה האסלאמית. הנסיכות, שניסתה להיות החוט המקשר בין גוש המפרציות הסוניות לאיראן השיעית ולנקוט מדיניות חוץ עצמאית, משלמת את המחיר – אם כי הוא עשוי להיגבות גם מערב הסעודית.

המשבר החל עם נאום שהיה או לא היה של אמיר קטאר תמים בן חמד א-ת'אני, שבו לכאורה דיבר נגד הבידוד של איראן, ימים לאחר ביקורו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בערב הסעודית. דוחא מיהרה להכחיש ואמרה כי מדובר בהתבטאויות בדויות, שהושתלו על ידי האקרים שפרצו לסוכנות הידיעות הממשלתית שלה. על אף שגם סוכנויות המודיעין בארצות הברית חושדות כי האקרים – מרוסיה, שלא במפתיע - אחראים למהלך שמטרתו לזרוע הרס בקרב בעלות בריתה, ערב הסעודית, איחוד האמירויות הערביות, מצרים ואחרות לא המתינו.

כלי התקשורת שלהן, המשמשים שופר של ממשלותיהן, הוצפו בכתבות אנטי-קטאריות, והנסיכות הקטנה הואשמה בחבירה אל "אויבי האומה הערבית". המילים הפכו במהרה למעשים, ובתחילת השבוע ניתק הגוש הסעודי את הקשרים עם קטאר, עצר את קווי התעופה, התחבורה והשיט והאשים את הנסיכות בתמיכה בארגוני טרור ובאיראן. ערב הסעודית, הלב הפועם של האידיאולוגיה המאפשרת את גידולם של קיצוניים ומי שאינה מהססת לחמש ארגונים קיצוניים כשאלו פועלים בשליחותה, חרתה לפתע על הדגל שלה את המאבק בטרור. זאת, ללא ספק, כסות לסיבה האמתית למהלך - איראן.

טוב לדעת (מקודם)

בי-קיור לייזר - הרופאים ממליצים והמטופלים מרוצים

מוגש מטעם בי קיור לייזר
לא בטוח שידע למה הוא יגרום. טראמפ ואמיר קטאר בריאד, בחודש שעבר(צילום: רויטרס)

ההצלחות האחרונות של טהראן ובעלות בריתה בסוריה, לצד חוסר היכולת של ריאד להכריע את הלחימה במורדים בתימן והחשש מהתגברות ההשפעה הפרסית-שיעית על עיראק עם שחרורה הקרוב של מוסול, הגבירו את הלחץ בממלכה. עם אור ירוק במידה כזאת או אחרת מטראמפ וממשלו האנטי-איראניים, ערב הסעודית אצה לבודד את קטאר עד שזו תהיה מוכנה לשוב לחיקה, גם במחיר של קרע פנימי בתוך הציר הסוני ובעקיפין חיזוק הציר השיעי.

המצור שהוטל על קטאר הקטנה, המונה בסך הכל 2.6 מיליון תושבים שרק כ-200 אלף מהם אזרחי המדינה והיתר עובדים זרים, סיפק הזדמנות לאיראן להציע אספקת מזון וסיוע אחר לנסיכות הנצורה והוציא משלוותה את טורקיה, בעלת הברית החשובה ביותר של קטאר. ממשלו של רג'פ טייפ ארדואן, שצמח במפלגת בת של תנועת "אחים המוסלמים", מוביל יחד עם קטאר את התמיכה במתנגדי משטרו של עבד אל-פתח א-סיסי במצרים, אויבה הגדול ביותר של התנועה, וכן בחמאס. מחשש לאבד את מוקד השפעתו הגדול ביותר במפרץ, נשיא טורקיה התייצב כבר מתחילת המשבר לימין קטאר והביע זעם על המהלך הסעודי.

הבסיס הצבאי היחיד של טורקיה מחוץ לשטחה שוכן בקטאר, ובאנקרה הזדרזו לאשר חקיקה שנוסחה עוד בטרם המשבר הנוכחי שמאפשרת שליחת אלפי חיילים אליו. ארדואן חתם על החוק, וטורקיה שלחה מסר למדינות המפרץ שעד לא מכבר שיתפו עמה פעולה בסוריה כי היא מוכנה להגן על חברותיה. אל החיילים אמורים להצטרף גם מטוסי קרב וספינות קרב - הפגנת כוח של טורקיה המחפשת השפעה אזורית מחוץ לגבולותיה.

אין זה אומר בהכרח שעימות צבאי בין טורקיה לערב הסעודית עומד בפתח, על אף שהאפשרות הזו אינה בלתי-סבירה כפי שהכיר בכך גם שר החוץ של גרמניה - אלא את חשיבות "האחים בקטאר" בעיניו של ארדואן הזועם וכן את הנחישות של משפחת סעוד ללכת עד הסוף עם התכנית שלהם להכנעת קטאר הסוררת.

בריתות משתנות

בדברים שנשא בסוף השבוע, ובהם דיבר ארוכות על המשבר במפרץ, הפציר ארדואן בערב הסעודית להתנהג בהתאם להיותה "שומרת שני המקומות הקדושים" (מכה ומדינה, ג"א) וקרא לסיים את המשבר עד לסוף חודש הרמדאן, שמאז תחילתו מאופיין בעיקר במחלוקות פנימיות. הוא גם עקץ את מדינות המפרץ, וכיוון בעיקר לאיחוד האמירויות, כשטען כי "היו מי ששמחו שם" בזמן ניסיון ההפיכה נגדו. העיתונות המזוהה עם שלטונו נחלצה לסוגיה, ופרסמה כתבות אוהדות כלפי קטאר.

ארדואן, מצדו, ספג טעימה מנחת זרועה של ערב הסעודית, גם אם לזמן קצר. ברשת אל-ערביה פורסמה כתבה מקיפה עליו, לצד תמונה ישנה שלו שבו הוא נראה לצדו של ראשיד רנוצ'י, מייסד מפלגת א-נהדה התוניסאית המזוהה עם "האחים המוסלמים", ולצד גולבודין חכמתיאר מנהיג מיליציה אסלאמית קיצונית באפגניסטן שהוביל את אחד הפלגים במלחמת האזרחים במדינה עם נסיגתה של ברית המועצות.

"קשריהם של ארדואן ורנוצ'י עם חכמתיאר מצביעה על הקשר העמוק בין האסלאמיסטים עם שכירי חרב אלימים", טענה כותרת הידיעה, שבה הוזכרה גם תמיכתו של נשיא טורקיה במוחמד מורסי, נשיאה המודח והכלוא לשעבר של מצרים, וכן החלטתו "הלא חוקית" לשלוח חיילים לקטאר. הידיעה הוסרה מהאתר בתוך שעות ספורות, אבל נתנה הצצה ליכולת של ערב הסעודית ולמוכנותה לצאת למתקפה חזיתית נגד מי שנחשב לבעל ברית ומהר מאוד עשוי למצוא את עצמו אויב.

ארדואן עוד לא שם, והוא גם נועד עם שר החוץ של בחריין – אחת המדינות הבולטות שהצטרפו לחרם על קטאר – אך המשבר הנוכחי מוכיח עד כמה מהר הבריתות במזרח התיכון שלאחר "האביב הערבי" משתנות, לרוב על בסיס רצונותיה של ערב הסעודית.

מצרים הייתה עד לפני כמה חודשים "בעונש", אחרי שבתי המשפט שלה עצרו את העברתם של האיים טיראן וסנאפיר בים האדום לשליטת ערב הסעודית. בריאד עצרו את סבסוד הנפט שקהיר משוועת לו, וזו פיזזה עם דמשק וטהראן, עד שנכנעה ושבה לרקוד לפי החליל של הסעודים. טורקיה ואיראן, התומכות בצדדים יריבים בעיראק ובסוריה, נמצאות לפתע באותה סירה עם קטאר ויוצרות גוש נגדי לזה של ערב הסעודית. בעקיפין, איראן עוד יכולה לקבל דריסת רגל על מפתנה של ערב הסעודית. וזה מסוכן.

שר החוץ של איחוד האמירויות, אנוואר גרגאש, המרבה לצייץ את מחשבותיו על המשבר בטוויטר – הוא הזהיר מפני החרפתו כבר לאחר נאום אמיר קטאר – הבהיר לדוחא מה חושבות שכנותיה על כך שהיא נעזרת בשתי מדינות לא ערביות. "זה עלול לפתוח פרק טראגי וקומי חדש", כתב מבלי לפרט למה הוא מתכוון, אם כי לא קשה לנחש את הפן הטראגי שאליו רמז.

ערב הסעודית, כך נראה, מוכנה לקחת עד הקצה את הניסיון לשנות את מדיניותה של קטאר, ומפעילה לחצים רבים על מדינות ערביות ומוסלמיות נוספות לחבור אליה. עם זאת, עד כה לא כולן התלהבו מהמהלך וכמה שחקניות מפתח נותרו בחוץ – כווית ועומאן, שכנותיהן למפרץ שמנסות לתווך, וכך גם פקיסטן וסודאן שבחרו להיות ניטרליות.

הבסיס האמריקני שיציל את קטאר מפני טראמפ

כמו בכל מהלכיו במדיניות החוץ מאז נכנס לבית הלבן, נראה שטראמפ לא באמת הבין – או חשב – עד הסוף על המהלך. נשיא ארצות הברית רמז לכך כשנתן את האור הירוק במהלך ביקורו בערב הסעודית, כשסיפר שמנהיגי האזור שהתכנסו בריאד "הצביעו על קטאר" כעל תומכת טרור. ואולם, הודעות תמיכה במאמציה של דוחא במאבק בטרור ששוחררו כמה שעות לאחר מכן מהפנטגון ומצבא ארצות הברית הראו כי אין תמימות דעים בוושינגטון לגבי יעילות המהלך.

גם שר החוץ רקס טילרסון הפגין חוסר שביעות רצון מהתוקפנות של ערב הסעודית ושכנותיה, ודחק בהן להקל את הסקנציות שהטילו על קטאר. כשהיה מנכ"ל תאגיד הנפט אקסון מובייל יצר טילרסון קשרים רבים במפרץ, ולכן ייתכן שהוא המליץ לנשיא בטרם התפוצץ המשבר שלא לתת לסעודים יד חופשית והאחרון שוב לא הקשיב לו, כפי שקרה סביב סוגיית הסכם האקלים.

נראה שטראמפ מתעלם מהמלצות הדרג הביטחוני והמדיני, כשבמסיבת העיתונאים שכינס בשישי לצדו של נשיא רומניה בבית הלבן האשים את קטאר במימון טרור וקרא לה בתוקף לחדול מכך, אחרי שבוע שבו אמר שהוא מוכן לתווך בין הצדדים כדי לפתור את המחלוקות. חרף זאת, בקטאר יכולים להתנחם מהחשיבות הרבה של נכס אסטרטגי אמריקני שנמצא בשטחם ומהווה מעין ערובה ביטחונית.

בקטאר שוכן בסיס אל-עדיד, המשמש מפקדה לפיקוד המרכזי בצבא ארצות הברית - האחראי בין היתר על המאבק בדאעש בעיראק ובסוריה. משם יוצאות הגיחות למוסול ולא-רקה, וגם לאפגניסטן מוכת הלחימה של טליבאן ודאעש, וכ-11 אלף חיילים אמריקנים משרתים בבסיס האסטרטגי, שהוקם לפני יותר מ-15 שנה. בנוסף לכך, בפנטגון כבר הבהירו כי המצור על קטאר עלול לפגוע בתכניות ארוכות הטווח למלחמה בדאעש, שנכנסת לשלבים קריטיים.

אם טראמפ אכן מעוניין לקדם את שיתוף הפעולה והמאבק המשותף בטרור, אולי עדיף שיקשיב לעצת הגנרלים שלו ולא יאפשר את מיטוטה של המדינה הכה החשובה למאמץ זה, כי אם היה באמת בוחר עם מי לשתף פעולה לפי הגופים הקיצוניים שבהן הן תומכות, נראה שלא היו נותרות לצדו יותר מקומץ מדינות.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully