בשעה 22:00 על השנייה צלצל שעון הביג בן והמדגמים רצו על המסכים. השידור של רשת BBC היה מרהיב כתמיד; "סקיי ניוז" התפארו במאות נקודות שידור (אודות לטכנולוגיה ישראלית, אגב) וגם ITV עשו את שלהם. דבר אחד היה חסר - שמחת חיים. דייוויד דימבלבי, שהנחה קרוב לאלף משדרי בחירות ב-BBC וידע לעשות מהם חגיגה נראה מדוכא. אולי היו אלה המועמדים החלשים, אולי חוסר ההכרעה, אולי כי כל זה היה מיותר.
מה עבר לתרזה מיי בראש כשהכריזה על בחירות? אולי היא הרגישה שהיא על הסוס, משום מה, ודהרה לבחירות בלי לשים לב שהיא שועטת אל מעבר לצוק. בדהירה התגלתה לא רק כפוליטיקאית בינונית אלא גם כרופאה מוכשרת במיוחד כאשר תוך כדי התרסקות הצליחה להנשים גם את הגוויה הפוליטית ג'רמי קורבין, מנהיג הלייבור. נדמה שנפתח פרק חדש בהיסטוריה הפוליטית בבריטניה הבחירות המטופשות ביותר.
דימבלבי פתח בציטוט של מיי - "מטרת הבחירות לייצר יציבות פוליטית". באותה נשימה הזכיר כי "אנחנו בערב כזה כבר פעם שלישית בשנתיים האחרונות". שתי מערכות בחירות ומשאל עם אחד "הברקזיט". אחרי שהגיעו התוצאות המעורפלות חתם: "גם כן יציבות פוליטית". מיד אחר כך שיפד דימבלבי את נציג המפלגה השמרנית באולפן: "בשביל מה היה צריך את זה?". נדמה שבריטניה נדבקה בשיגעון פוליטי שמתאים יותר לאיטליה או לישראל. ומה עכשיו? קואליציה צרה בראשות תרזה מיי? מבוי סתום? אולי אף בחירות נוספות בקרוב.
עוד בוואלה! NEWS:
לא בכיר הודח, אלא "מדליף": טראמפ יכול להיות מרוצה מעדות קומי
דיווח: פלסטיני בן 35 נהרג מירי כוחות צה"ל בעימותים ברצועת עזה
200 אלף במצעד הגאווה בתל אביב: "תמכו בנו כל השנה - לא רק היום"
הבריטים התעוררו לבוקר של חוסר ודאות, מבוכה, בוקה ומבולקה ולא מעט כעס על הבחירות המיותרות. מצד אחד, יש כעס במפלגה השולטת על מי שנכנסה להרפתקה חסרת אחריות. מצד שני, הציבור שרצה קצת שקט וודאות קיבל בלבול וכאוס מוחלט. במרכז הבחירות עמד הברקזיט, כשבעוד עשרה ימים אמור להתחיל המשא ומתן עם האיחוד האירופי על עזיבת הממלכה והאזרחים חוששים לפרנסתם. עבורם, כל פסיק בהסכם היציאה ובתנאיו צפויים להשפיע על חייהם, על פרנסתם ועל חופש תנועתם.
אם הייתה תחושה שבריטניה תגיע קשוחה למשא ומתן ותוציא מהאירופאים כמה שיותר כעת הם נתפסים בחולשה גדולה. אם תישאר ממשלת מעבר בראשות מיי היא תובל על ידי ברווז צולע. "האם נלך לברקזיט עם ראש ממשלה שהיא בדיחה", תהה אתמול בבוקר אחד מחברי הפרלמנט, "מי יספור את מיי בבריסל?". נכון לבוקר שאחרי, אין לה מנדט מהציבור לסגור שום דבר.
ובצד הבלבול, יש מי שממשיך לפנטז ומשתעשע ברעיון שהבלגן הפוליטי יוביל לצעד של ביטול הברקזיט. אלה חלומות נוגים אך הם מתרסקים בקרקע המציאות ולא אפשריים. ועדיין, יש מי שמנסה לשווק את הרעיון בכל הכוח, בעיקר מי שעוד לא מעכלים את ההפסד במשאל העם. בריטניה נכנסה עמוק יותר לעידן פוליטי מאוד עגום. שתי מערכות בחירות ומשאל עם אחד בתוך שנתיים העמיקו עוד יותר את אי הוודאות. פוליטיקאים בריטים נטרפים כשהם מבינים שבין מערכת בחירות אחת לשנייה הציבור כבר לא זוכר אותם. מפלגות קמו ונפלו, פוליטיקאים הוחלפו בקצב מסחרר ואין דבר יותר עצוב מלגלות שברחוב אף אחד לא זוכר אם אתה מכהן או לשעבר.
האווירה ברחוב רעה מאוד. זה לא ההלם והזעזוע של היציאה מהאיחוד שהיכו את הבועה הלונדונית, אלא מכת דיכאון קשה אף יותר. הייאוש בלונדון נעשה עוד פחות נוח ממה שהיה מכיוון שמעגלי העסקים והליברליות, והאליטה שכבר השלימה עם הברקזיט, קיבלו סטירה נוספת. הממלכה הלא מאוחדת של בריטניה נעשתה עוד פחות מאוחדת בבחירות האלה.
(עדכון ראשון: 21:46)
