דוח נציבות תלונות הציבור על שופטים לשנת 2016 הוגש היום (רביעי) על ידי נציב התלונות, השופט בדימוס אליעזר ריבלין, לשרת המשפטים איילת שקד ולנשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור. בשנה החולפת הוגשו לנציבות 890 תלונות - עלייה של כ-8% משנת 2015, אז הוגשו 824 תלונות וניתנו החלטות ב-857 תלונות, מתוכן בוררו לגופן 523 מהן (61%): 76 תלונות נמצאו מוצדקות (14% מתוך אלה שבוררו לגופן), ו-16 תלונות הצביעו על ליקוי מערכתי (3% מתוך אלה שבוררו לגופן).
31 תלונות הוגשו נגד שופטי בית המשפט העליון, אך אף לא אחת מהן לא נמצאה מוצדקת. כמעט מחצית מהתלונות שנמצאו מוצדקות (47%) היו נגד שופטי בתי משפט השלום. 35% מהתלונות המוצדקות עסקו בהתמשכות הליכים ועיכוב במתן החלטה. כך, למשל התנהלות שופטת, חוסר הצלחתה לשלוט בניהול המשפט וחוסר יכולתה לרסן את הנתבע, הביאה לכך שתביעה שהוגשה בסדר דין מהיר התנהלה בבית המשפט במשך יותר מארבע שנים. כמו כן, במהלך שנת 2015 חזר מתלונן וביקש מבית המשפט לקדם את עניינו כנושה. הוא ציין, כי הוא בן 80 וחזר והתריע על כך שהנאמנת שמונתה לא פועלת לקידום התיק, ועל כך שהשופט חזר ונתן לנאמנת ארכות. מתלונן שנפצע בתאונת דרכים שאירעה בשנת 2009 זכה לראות גזר דין נגד אחד הנהגים רק בשנת 2016 - שש שנים אחרי שהוגש כתב האישום.
18 תלונות מוצדקות (24% מכלל התלונות המוצדקות) בכל הערכאות, שעניינן התנהגות בלתי ראויה של שופט. כך למשל, לאחר שמתלונן הורשע בפלילים הוא השמיע דברים קשים באולם וכמו כן איים בהתאבדות. בתלונתו טען, כי השופטת שדנה בתיק אמרה לו: "המדינה, לא אכפת לה ממך, ובבית משפט לא עושים צדק", וכי לאחר שהקריאה את הכרעת הדין אמרה לו: "לך תתאבד במקום אחר, לא בבית משפט". בתגובתה לתלונה הכחישה השופטת בכל תוקף את הדברים שנאמרו כביכול על ידה. לדבריה התנהגותו והתבטאויותיו פגעו במעמדו ובכבודו של בית המשפט, והיא הורתה לו לצאת מן האולם באומרה: "לא מתאבדים בבית המשפט".
עוד בוואלה! NEWS
מתקפה משולבת בטהראן: הרוגים ובני ערובה בפרלמנט ובקבר חומייני
ח"כ שפיר: "ינון מגל הטריד מינית"; מגל: "את חשופה לתביעה"
עקב משחק ב"סליים" ביתי: בת 9 הובהלה עם כוויות כימיות לבית החולים
בקשת בירור אחרת, שהגישו שרת המשפטים ונשיאת בית המשפט העליון, בעניינו של שופט שפנה לקלדנית שהכיר בעבר כדי לברר אם ניתנו החלטות בתיק של חברתו לחיים, בבית המשפט לענייני משפחה, נמצאה מוצדקת גם היא. השופט הנילון אישר את הדבר. לדבריו, אכן שוחח עם הקלדנית מספר פעמים אך לא ניסה להשפיע על ההליכים בתיקים האמורים, אלא פעל כבן זוגה של חברתו לחיים בניסיון לברר אם ניתנו החלטות בבקשות שהיו חשובות לה ביותר. בדיעבד הוא מבין, אמר, כי שגה וכי היה צריך להימנע, ולו? מטעם של מראית פני הדברים, מלפנות לקלדנית וצריך היה להותיר את הברור לחברתו לחיים או לעורך דינה. על כך הוא מצר והפיק לדבריו את הלקחים הנדרשים ולכן לא ננקטו כלפיו הליכם נוספים.
שופטת הכינה החלטה נגד חשוד - לפני שהתחיל הדיון
בתלונה נוספת על שופט משפחה, נטען כי בית המשפט הפעיל על המתלונן לחץ להתפשר בכך שאיים לקצר את זמני השהות שלו עם בנו, נמצאה מוצדקת. הנציב קבע בהחלטתו, כי קשה להכריע בין הגרסאות השונות. עם זאת, התרשמותו מבירור התלונה היתה, כי השופט אכן הפגין יחס שלילי כלפי המתלונן, כאשר בין היתר התייחס בביקורתיות לחברותו בקבוצת אבות ולעצם הגשת התביעה. נוכח העובדה, שטענת המתלונן בדבר הפעלת לחץ בלתי ראוי להתפשר חזרה על עצמה מפי שני עורכי דין שונים שייצגו אותו בשתי תביעות נפרדות, שאחד מהם התפטר, לדבריו, מייצוג המתלונן נוכח יחסו של השופט ואף נתן תצהיר בתמיכה לתלונה, מצא הנציב לקבוע, כי יש תימוכין לטענות המתלונן.
13% מהתלונות שנמצאו מוצדקות היו על מה שמכונה פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי. בירורה של תלונה העלה, כי שופטת הכינה החלטה שלמה מן המוכן, לפני שנשמעו טענות הצדדים בבקשת המשטרה להאריך את מעצרו של חשוד. בהחלטתו קבע הנציב, כי מדובר בהתנהלות שאינה ראויה. אין להשלים כתיבתה של החלטה טרם שנשמע הדיון באותו עניין וטרם שנשמעו טענות הצדדים. הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר בהחלטות הנוגעות לפגיעה בזכויות יסוד של אדם ובשלילת חירותו. התנהלות כזו עשויה לפגוע באמון הציבור במערכת המשפט וליצור תחושה של מה שקוראים "משחק מכור" שבמסגרתו אין טעם בהשמעת טיעונים ובהצגת ראיות, שהרי עמדת השופט התגבשה מראש.
תלונה נוספת שנמצאה מוצדקת היא של מתלונן, שהיה צד לתיק עזבון שהתנהל בבית המשפט לענייני משפחה, וטען כי השופט שדן בתיק מינה שני כונסי נכסים שעמם הייתה לו היכרות מוקדמת וחברות קרובה. בתגובתו לתלונה ציין השופט, כי אכן מתקיימים יחסי קרבה בינו לבין אחד הכונסים וכן בינו לבין אחיו של הכונס השני. עם זאת מסר השופט, כי שיקוליו במינוי היו ענייניים וכי כונסי הנכסים שאותם מינה הינם אנשי מקצוע מומחים בתחומם. בהחלטתו קבע הנציב, כי היעדר יידוע של הצדדים על אודות יחסי קירבה בין שופט לבין אחד הכונסים ועל אודות חברותו של השופט עם אחיו של הכונס השני, וזאת טרם מינוים על ידו, מעורר חשש לפגיעה במראית פני הצדק. העובדה שמקבל המינוי הוא מומחה ראוי בתחום בו התמנה, ללא קשר לקרבה ולרעות עם השופט, אינה גורעת מחובת הגילוי של בית המשפט.