היפ-הופ אמריקני וגינון: ספר חדש מתאר את ימיו האחרונים של סדאם חוסיין

סדאם חוסיין בילה את הימים האחרונים שלפני הוצאתו להורג בהאזנה לזמרת ההיפ-הופ האמריקנית מרי ג'יי בלייג' ובטיפוח הגינה של מתקן המעצר – כך נטען בספר חדש שנכתב על הדיקטטור העיראקי. בזמן שחיכה למשפטו בבירה בגדאד, הושם חוסיין במעצר, שם השגיחו עליו תריסר חיילים אמריקנים שכינו את עצמם "12 המופלאים". בין החיילים היה וויל ברדנוורפר, שספרו החדש "האסיר בארמונו: סדאם חוסיין, סוהריו האמריקנים, ומה שההיסטוריה לא סיפרה" מלמד על דמותו המפתיעה של הדיקטטור. בספר נטען כי בניגוד לדימוי הרווח שלו הוא היה דווקא אדם נחמד, מנומס, ובעל תחומי עניין מפתיעים.

חוסיין, ששלט בעיראק במשך עשורים, הוצא להורג בתלייה בשנת 2006 לאחר פלישת ארצות הברית למדינה. שומר לשעבר במתקן המעצר שבו חיכה חוסיין למשפטו על חלקו בהוצאה להורג של 148 ממתנגדיו השיעים, סיפר כי הדיקטטור נודע בכישורי הגננות שלו וכי אהב מאוד את הזמרת האמריקנית. חוסיין אהב גם לרכוב על אופני הכושר שלו, חיבב מאכלים מתוקים ואף נהג לצפות ב"רחוב סומסום".

עוד בוואלה! NEWS:
עם עוד 300 מיליארד דולר, סעודיה תוכל אולי להכריע מורדים בכפכפים
אפגניסטן: כ-80 נהרגו בפיגוע במרכז הדיפלומטי של קאבול
רוסיה ירתה טילי שיוט לעבר מטרות דאעש בסוריה; ישראל עודכנה מראש

סוהריו של חוסיין הופתעו מדמותו השלווה והחברותית, ומכך ש"נהנה מדברים פשוטים והיה נראה מרוצה בתאו". הם סיפרו כי בתקופת ההמתנה למשפט נהנה חוסיין מישיבה על כיסא בגינה או מכתיבה לצד שולחן העבודה שלו, תחת הדגל העיראקי שסוהריו תלו על הקיר בתאו, לבקשתו. הוא גם אהב לעשן סיגרים קובניים מסוג "קוהיבה", הרגל שאימץ בהשפעת חברו, שליט קובה המנוח פידל קסטרו. בזמן המעצר אחסן את הסיגרים בקופסת מגבונים ריקה.

עוד נכתב בספר כי חוסיין היה קפדן במיוחד לגבי האוכל שלו ואכל את ארוחת הבוקר שלו בשלבים: ראשית החביתה, אחר כך מאפין, ולאחר מכן פירות טריים. אם החביתה שלו הייתה קרועה, לא הסכים לאכול אותה.

החברות שנרקמה בינו ובין סוהריו הביאה אותו לספר להם אנקדוטות מחיי המשפחה שלו, ובהן גם סיפור מחריד במיוחד. לפי חוסיין, בנו עודאי הלך פעם למסיבה פרועה, שבה ירה למוות בכמה אנשים ופצע כמה אחרים, בהם גם אחיו למחצה של האב. הדיקטטור סיפר לסוהריו: "כעסתי עליו מאוד, אז העליתי באש את אוסף המכוניות שלו". הסופר הוסיף כי בעת שסיפר את הסיפור צחק חוסיין בקול גדול ונזכר בערגה בלהבות שכילו את אוסף מכוניות הרולס-רויס, הפרארי והפורשה של בנו.

עובדה מפתיעה נוספת שמצוינת בספר היא התגובה הרגשית הקשה של סוהריו האמריקנים של חוסיין להוצאתו להורג, על אף שהוגדר אויב של מדינתם. אחד ממבצעי ההוצאה להורג סיפר לברדנוורפר: "אני מרגיש שאכזבתי אותו. אני כמעט מרגיש כמו רוצח, כאילו הרגתי מישהו שאני קרוב אליו". לאחר ההוצאה להורג נלקחה גופתו של חוסיין לחדר מיוחד, שאליו הגיעו אזרחים עיראקים רבים כדי לירוק על גוויית הדיקטטור ולהכות אותה. ברדנוורפר כתב בספרו כי הסוהרים הזדעזעו מהמראות וכי אחד מהם אף ניסה לפרוץ אל תוך הקהל ולעצור את המעשים, אך נעצר על ידי עמיתיו.