חרף הבטחת טראמפ: לפרישה מהסכם פריז לא יהיו השלכות מידיות לארה"ב

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הודיע אתמול (חמישי) כי ארצו תפרוש מהסכם פריז, שעליו חתומה מאז 2015 כמעט כל מדינה בעולם מלבד סוריה וניקרגואה. אולם, עדיין לא ברור כיצד היציאה מההסכם תשפיע על האומה האמריקנית ואם, כפי שטראמפ ניסח זאת, תסלול את הדרך "להשבת אמריקה לגדולתה".

ההתחייבות המרכזית של כל מדינה החתומה על הסכם פריז הוא להגיש תכנית כל חמש שנים שבה יפורטו הדרכים שתנקוט כדי להתמודד עם שינויי האקלים. המדינות כבר החלו לחבר תכניות ראשוניות ומטרת התכנית של ארצות הברית, שאותה הגיש ממשל ברק אובמה, הייתה לצמצם את פליטת גזי החממה ב-28%-26% עד 2025 מהרמות שנמדדו ב-.2005.

לקריאה נוספת:
גינויים לפרישת ארה"ב מהסכם האקלים: "הפנתה את גבה לעולם"
מזכ"ל האו"ם בקריאה לטראמפ: "אל תפרוש מהסכם פריז"

מדינות מפותחות נדרשות גם לסייע במימון תכניות האקלים של מדינות מתפתחות כחלק מהסכם האב של הסכם פריז, אמנת האקלים שנחתמה ב-1992, אך לא הוגדרה מסגרת זמנים נוקשה להעברת סכומים אלו. עם זאת, מומחים סבורים כי ארצות הברית כבר עמדה בדרישה זו אחרי שהצטרפה להסכם, שכן ממשל אובמה העביר בזמנו 500 מיליון דולרים לקרן ירוקה כדי להקים ערוץ למימון מדינות עניות.

התכנית האמריקנית כללה שורת צעדים כדי לעמוד בדרישות ההסכם, בהם העלאת הסטנדרטים לשימוש בדלק בתעשייה עבור כלי רכב כבדים ומהלכים לצמצום פליטת גז מתאן, הנחשב גז חממה, בתעשיית הדלק והגז ובמטמנות זבל. כמו כן, התכנית כללה גם העלאת הסטנדרטים ליעילות אנרגטית בענף הבנייה.

עם זאת, רוב הדרישות היו אמורות להגיע מתכנית אנרגיה נקייה של אובמה להפחתת פליטות מתחנות כוח השורפות דלק. התכנית נתקלה גם כך בקשיים משפטיים וטראמפ ניסה להכשיל אותה מאז שנכנס לתפקידו בחודש ינואר. המדיניות שעליה הכריז אובמה לא הייתה צפויה בכלל לעמוד בדרישות ההסכם עד 2025, כלומר צעדים חדשים היו צריכים להינקט כדי למלא את הפער.

השינוי מהפרישה לא יהיה מידי, משום שלהסכם אין כל השפעה ישירה עדיין על ארצות הברית. אולם, עסקים בענף האנרגיה המתחדשת ותעשיות נוספות הקשורות בצמצום הפליטות מודאגים כי המסר מטראמפ שמחריג את ארצות הברית מטיפול בסוגיית האקלים משאר העולם עלול להרתיע משקיעים. אחת הסכנות הגדולות מפרישת ארצות הברית מההסכם היא ממסי תגמול אפשריים שיוטלו על ידי מדינות הסבורות כי אולצו לשאת בעול של הטיפול בסוגיית האקלים.

ואולם, לפרישה יהיו השלכות נרחבות על מדיניות החוץ, הביטחון הלאומי וקשרים מסחריים. למעשה ארצות הברית מסתכנת בהפיכה למדינה לא אמינה שמנוהלת בידי ממשל שמעניק עדיפות לתאגידים, בידוד ונפוטיזם על פני מדע וקיימות גלובלית.

לא רק שהפרישה מהסכם פריז לא תאתחל מחדש את הכלכלה האמריקנית, אלא למעשה יחתור תחת התחרותיות בענף בטווח הרחוק, וצמצום הפוטנציאל לקדם עסקים חדשים ויצירתיים. אפילו בטווח הקצר ההשפעות יהיו דרמטיות לשלילה. כך למשל, ארצות הברית לא תוכל להיות חלק משווקים הולכים וגדלים של אנרגיה מתחדשת בעוד המתחרות שלה הודו, סין והאיחוד האירופי יגדילו את חלקן בהם.

התפוקה והתעסוקה בתעשיות הדלק האמריקניות הושפעו עד כה מתנאי השוק יותר מאשר ממדיניות הממשלים השונים. קידוחי נפט החלו לעלות לפני שנה, זמן רב לפני שטראמפ נבחר בשל ההתאוששות במחירי הנפט הגולמי. ייצור הפחם היה גם הוא בעלייה לפני הבחירות שכן המחירים הגבוהים של גז טבעי הפכו את תעשיית הייצור הפחם לתחרותית יותר, אך עלייה זו נעצרה לאחרונה.

צעדי הממשל לבטל רגולציות על השוק ולפתוח אזורים חדשים לייצור עשויים לשפר את המצב, אך תנאי השוק צפויים להמשיך לשלוט בהתפתחויות. תעשיית הפחם תמשיך לספוג לחץ בשל התחרות מעתודות הגז והנפט הזולות בצפון אמריקה, וחברות הנפט ימשיכו להסתייג מקידוחים בקוטב הצפוני אלא אם כן מחירי הנפט הגולמי יעלו בחדות.

בנאום בבית הלבן אמר טראמפ כי ארצות הברית תתחיל במשא ומתן להיכנס מחדש להבנות הסכם פריז "בתנאים הוגנים לאמריקה, לעסקים שלה, לעובדים שלה, לאנשים שלה, למשלמי המסים שלה. אנחנו יוצאים, ונראה אם נצליח להשיג עסקה. אם כן, נהדר. אם לא, זה בסדר".

הצעתו לפתוח במשא ומתן עוררה תמיהה שכן המדינות שהצטרפו אליו עשו זאת ללא תנאים, מיוזמתן, והוא אינו כולל שום מנגנון אכיפה. "זו שערורייה. אין שום תהליך למשא ומתן. טראמפ לא הציב אף קריטריון", אמר דייוויד דוניגר מארגון הסביבה, המועצה להגנה על משאבי טבע.

אחרים טענו כי טראמפ עשוי לשוב להסכם אם סין והודו יתחייבו לדרישות גבוהות יותר מדרישות ארצות הברית. כריסטינה פיגרס, בכירה לשעבר באו"ם שסייעה בהכנת הסכם פריז, אמרה כי היא מתקשה להאמין שמדינה כלשהי תתחייב לתנאים אלה.