(מנכ"ל משרד הבריאות, בינואר: נחריף את המאבק בעישון)
22.5% מכלל האוכלוסייה מעל גיל 21 בישראל מעשנת כך עולה מדוח שר הבריאות, יעקב ליצמן, על עישון בישראל לשנת 2016. מדובר בעלייה בשיעור המעשנים לראשונה זה כחמישה עשורים. עוד עולה מהדוח כי חוק מניעת עישון במקומות ציבוריים לא נאכף, באשמת הרשויות המקומיות, וכן נרשמה השקעת שיא של חברות הטבק בפרסום לצעירים דרך האינטרנט והרשתות החברתיות (63 מיליון שקלים) ושל המדינה, שמרוויחה מייבוא הסיגריות כשישה מיליון שקלים בשנה.
בהסתמך על מחקרים של משרד הבריאות, העישון הינו אחד הגורמים המרכזיים לתמותה ותחלואה בישראל. בשנת 2015 מתו כ-8,000 ישראלים כתוצאה מעישון, כ-800 מהם מתו מתחלואה שנגרמה בשל חשיפה לעישון כפוי, תחלואה שעלתה לקופת המדינה כ-3.7 מיליארד שקלים.
לפי הדוח, שמוגש לכנסת זו השנה ה-16, החל משנות ה-70 העישון בישראל נמצא במגמת ירידה. סביב שנת 2010 החלה האטה עד כדי עצירה בקצב הירידה, וב-2015 נרשם נתון נמוך במיוחד של שיעור מעשנים: 19.8%. ב-2016 חלה עלייה ושיעור המעשנים בקרב האוכלוסייה הבוגרת עמד על 22.5%.
לקריאה נוספת:
אחרי הביקורת הקשה: משרד הבריאות מחריף את המאבק בעישון
נתונים מדאיגים: שירות בצה"ל גורם לעלייה של 40% בכמות המעשנים
"על המעשנים לשלם את המחיר": הצעת החוק שמבקשת להגדיל מס על סיגריות
בפילוח לפי מגדר ומוצא עולה כי נשים מעשנות פחות מגברים (15.8% ו-31.1% בהתאמה) ואחוז הגברים המעשנים בישראל גבוהה יותר מגברים באיחוד האירופי (30.9% לעומת 25.6%). אולם בתוך קבוצת המעשנים הישראלית, שיעור המעשנים הגדול ביותר, כמחצית ממנו, הוא בקרב גברים ערבים המהווים 43.9%, זאת לעומת גברים יהודים - 27.8%. בסקטור הנשי מתקבלת תוצאה הפוכה עם 17.7% נשים יהודיות מעשנות לעומת 9.8% נשים ערביות. נשים יהודיות מתחילות לעשן מוקדם יותר מערביות, בגיל 19.5 בממוצע לעומת גיל 25 בממוצע.
בקרב בני הנוער, הנתונים מעט מעודדים. לפי נתוני סקר עדכני של משרד הבריאות לשנים 2016-2015 עולה כי % 2.6 מבני הנוער מעשנים, לעומת 1.7% מבנות הנוער. במגזר הערבי מדובר בנתונים נמוכים עוד יותר עם 1.2% בקרב בנים ואף לא נערה אחת מהמגזר. באופן כללי, במשך כעשור נמשכת מגמת ירידה הדרגתית בשיעור עישון סיגריות, כאשר רק 8% מהתלמידים מדווחים כי הם מעשנים לפחות סיגריה אחת בשבוע, זאת בהשוואה לכ-15% בשנת 2002. בכל הקשור לעישון באמצעות נרגילה, עולים נתונים גבוהים למדי: 39% ו-42% מבני הנוער היהודי והערבי בגילאי התיכון ניסו לעשן נרגילה.
בקרב המתגייסים, ניטור המעשנים בצה"ל חודש רק לאחרונה, ולכן משרד הבריאות אסף נתונים רק על מתגייסים לשנת 2016. על סמך נתונים אלו עולה כי בשנה שעברה עמדה צריכת הסיגריות הממוצעת ליום בקרב מתגייסים על 9.5 סיגריות בקרב הגברים ו-7.3 סיגריות בקרב הנשים.
במשרד הבריאות הסבירו כי בימים אלו מתגבשת חקיקה לשיפור ההגנה על הציבור מפני חשיפה לעישון כפוי ולמניעת התחלת עישון בקרב בני נוער במוסדות חינוך, בשילוב מומחים מקופות החולים. במקביל, פועלות תכניות שונות למניעת עישון בשיתוף עם האגודה למלחמה בסרטן, תכניות מחקר ופיתוח עזרים לגמילה מעישון ותכנית לצמצום העישון ועידוד גמילה בעלות של מיליון שקלים באוכלוסייה הערבית. כמו כן, מאז פברואר 2016 חל איסור מוחלט על עישון בכל שטח מוסד חינוך, הן במבנה והן בחצר, וכן בטווח של עשרה מטרים מהכניסה לבית הספר. נהלים נוקשים אלו הופצו בשיתוף משרד הבריאות עם משרד החינוך, והושקעו עשרות אלפי שקלים בפרסום החוק החדש בכלי התקשורת.
עוד אמרו במשרד הבריאות כי הערכת הטמעת החוק מתבצעת בימים אלו במשרד, אך בכירים במשרד מפנים אצבע מאשימה לעבר הרשויות המקומיות בשל העדר אכיפתו. "עיקר פעילות המחלקה למניעת עישון ואלכוהול באגף האכיפה ופיקוח של משרד הבריאות, נעשית בשיתוף ם גורמי האכיפה ברשויות המקומיות וגורמים נוספים, לקידום אכיפת החקיקה בתחום העישון במקומות ציבוריים והגבלת הפרסום והשיווק של מוצרי הטבק", כתבו מחברי הדוח.
"המשך התעלמות של ראשי רשויות מחובת הדיווח שלהם על פעילות האכיפה של החוק למניעת העישון וכן אי אכיפת החוק על ידי גורמי הפיקוח ברשויות המקומיות מחייבת חשיבה מחודשת. ייתכן שאימוץ הגישה הקיימת בחוקי סביבה, לגבי אחריות אישית או עקיפה של ראש הרשות המקומית, תוביל לשינוי של המצב", הוסיפו.
"כל מעשן שמפסיק - הוא הישג"
הדוח מתייחס גם לעלייה בכמות הפונים לתכניות הגמילה מעישון שנמצאות בסל הבריאות משנת 2010. בשנה שבה הן הושקו פנו 11,844 מעשנים לטיפולי גמילה מעישון בקופות החולים, ואילו בשנת 2016 פנו לגמילה 26,944 ישראלים. אולם למרות הנתונים החיוביים, ניתן לקשר בין העלייה בכמות המעשנים בישראל לבין הפרסום המאסיבי של חברות הטבק באינטרנט.
בישראל החוק אוסר על פרסום מוצרי טבק בעיתונים ובטלוויזיה אך חברות הטבק מנצלות את הפרצה הקיימת ברשתות החברתיות ובעיקר באינטרנט, ופונות בעיקר למעשנים צעירים. על פי דיווח הוצאות על פרסום מוצרי טבק לשנת 2016, עולה כי חברות הטבק השקיעו סכום שיא של 63.5 מיליון שקלים על פרסומות, חסויות, קידום מכירות ודיוור ישיר. גם המדינה מרוויחה מההשקעה הזו סכומי עתק ועל פי הערכות, הכנסות המדינה ממס קנייה על סיגריות בלבד בשנת 2016 עמדו על 6,032 מיליון שקלים, מתוכם 5,462 מיליון מסיגריות מיובאות וכ-570 מיליון מייצור מקומי.
לסכום זה נוספו 310 מיליון שקלים ממסי קנייה על טבק לגלגול, מה שיצר לפי מחברי הדוח בעיה חדשה. "עיוות המס הקיים בין טבק לגלגול וסיגריות רגילות גורם לשינוי העדפות של מעשנים ומעבר מרכישת חפיסות סיגריות לגלגול עצמי, במקום לשקול אפשרות לגמילה מעישון או צמצום העישון. מצב זה פוגע ביעילותה של מדיניות המיסוי ככלי יעיל ומוכח לצמצום העישון ונזקיו ולמניעת התחלת עישון בקרב צעירים", כתבו מחברי הדוח.
לדברי מירי זיו, מנכ"לית האגודה למלחמה בסרטן, "הנתונים מדאיגים מאוד. זהו תמרור אזהרה לממשלת ישראל, ודאי כשמדובר בדיני נפשות. קיימות דרכים מוכחות ויעילות למיגור נגע העישון הממכר והממית, ובראשן העלאת מיסים והגבלת פרסום ושיווק. זוהי מדיניות שכבר הייתה צריכה להיות מיושמת בישראל, בוודאי לאחר שעברה החלטת ממשלה לצמצום נזקי העישון ב-2011 ולאחר שישראל חתמה על האמנה הבינלאומית ב-2003". היא הוסיפה כי "כל צעיר שלא מתחיל לעשן, כל מעשן שמפסיק - הוא הישג. מדובר בהצלת חיים".
יו"ר הוועדה למאבק בנגע הסמים והאלכוהול בכנסת, ח"כ תמר זנדברג (מרצ) הודיעה היום על כינוס דיון דחוף בממצאי הדוח. לדברי זנדברג, "ישראל נשארה הרחק מאחור במאבק בעישון וזה עולה בחיי אדם. על המדינה להעדיף את חיי אזרחיה מאשר את הרווחים של חברות הטבק".