פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דובר צה"ל היוצא: "אמרנו אמת בפרשת אזריה, לא ניסינו להתערב"

      עם סיום תפקידו כדובר צה"ל חזר אלוף מוטי אלמוז לאירועים המשמעותיים בזמן כהונתו. על חטיפת שלושת הנערים: "חשבתי על המשפחות, איך ומתי נודיע להן"; על "צוק איתן": "חמאס רצה לוודא שתושבי ת"א מבינים שהם חשופים"; ועל החרטה היחידה מפרשת אזריה: "לא היה צורך באזיקים"

      דובר צה"ל היוצא: "אמרנו אמת בפרשת אזריה, לא ניסינו להתערב"
      עריכה: יאיר דניאל ושניר דבוש

      ("הגעתי כדי לתת לו סטירה": עדות מטרידיו של ראש אכ"א)

      השבוע סיים אלוף מוטי אלמוז את תפקידו כדובר צה"ל, עם כניסתו לתפקיד של תת-אלוף רונן מנליס. בשנה שעברה הועלה אלמוז לדרגת אלוף כשמונה לראש אגף כוח האדם (אכ"א) בצה"ל. כעת, עם סיום תפקידו כדובר, הוא חוזר לאירועים המרכזיים בשלוש שנים וחצי של כהונתו: חטיפת שלושת הנערים ורציחתם, הלוחמה הפסיכולוגית של חמאס במבצע "צוק איתן" וההתנהלות בפרשת אלאור אזריה. "אמרנו את האמת בפרשת אזריה", אמר אלמוז על ההודעה שמסר זמן קצר אחרי האירוע בחברון. לדבריו, "לא היה שום ניסיון להתערב", בהליך המשפטי.

      אלמוז החל את דרכו בחיל ההנדסה ומילא שורה של תפקידים, ביניהם מפקד גדוד הנדסה, קצין הנדסה פיקוד דרום, מפקד חטיבת הבקעה, ראש מטה פיקוד מרכז וראש המנהל האזרחי. באוקטובר 2013 עשה מעבר חד עם מינויו לדובר צה"ל. שבועות ספורים לאחר מכן התמודד עם האירוע המבצעי המשמעותי הראשון בכהונתו. חומר נפץ רב הופעל מתחת לאדמה נגד כוחות ההנדסה של פיקוד דרום שעסקו בפעילות להשמדת מנהרה משני צדי גדר המערכת בדרום רצועת עזה. חמישה חיילי צה"ל נפצעו, אחד מהם באורח קשה.

      לקריאה נוספת:
      חרדים חילקו כרזות נגד ראש אכ"א מחוץ לביתו: "סופך - כמו של היטלר"
      דובר צה"ל על סרטון "בצלם": "פרובוקציה מנותקת מהמציאות"
      ראש אכ"א ישקול להחזיר את הרב שנשא את "נאום הסוטים" להרצות בצה"ל

      תא"ל מוטי אלמוז, דובר צה"ל. יוני 2015 (דובר צה"ל)
      "אתה רואה את המשמעות של כל מילה שאמרת". אלמוז (צילום ארכיון: דובר צה”ל)

      על תדריך הכתבים הראשון שערך סיפר אלוף אלמוז כי "דקות אחרי זה אתה רואה את המשמעות של כל מילה שאמרת. איך אתה מצוטט. החשיבות לדייק את הכתבים. את העובדה שאתה חייב למסור מידע הכי אותנטי מהשטח ותוך כדי הם שואלים ויש להם מידע משלהם".

      הוא התייחס גם לתהליך שעבר בהתנהלות מול כלי התקשורת השונים בארץ ובעולם. "גיליתי שאני המיעוט. חשבתי שאפשר להתרחק מזה (משיח עם התקשורת – א"ב) ואפשר לא לדבר על זה. זה לא נכון. זה מאוד משפיע, זה רכיב בקבלת החלטות, זה גורם שיש לקחת אותו בחשבון. ראיתי את ההשפעה על חיילנו, גם על החברה בישראל וגם על אויבנו. ובטח על הקהל הבינלאומי".

      "עידן השמועות בווטסאפ"

      האירוע המעצב הבא במהלך כהונתו כדובר צה"ל הייתה חטיפת שלושת הנערים גיל-עד שער, נפתלי פרנקל ואיל יפרח ורציחתם. "הייתי במשרדו של אלוף מוני כץ שהיה אז מפקד אוגדה 91, וקיבלתי ידיעה שאבד קשר עם שני נערים שיצאו בלילה מהישיבה שלהם. אנחנו מכירים הודעות ראשוניות כאלה, יש עשרות כאלה. הבנו שזה משהו אחר. יש מידע מודיעיני, התגבשה תמונה. עזבתי וטסתי לתל אביב. תדרכתי את הכתבים, והבנתי שאנחנו בדרך לאירוע משמעותי מאוד גדול. העבודה מתחילה מבחינתי. מתחיל עידן השמועות בווטסאפ".

      בשעות שלאחר מכן נאלץ אלמוז להדוף שמועות כי הנערים שוחררו בפעולה הרואית של הימ"מ. "מאותו רגע אנחנו מנהלים 18 ימים של חיפושים. מאמץ תקשורתי. התקשורת בישראל בצדק הניחה את זה על סדר היום הציבורי. אבל גם צריך היה לוודא שצה"ל מספק את המידע הנכון", אמר. על הסוף הטראגי והתחושות האישיות אמר: "מצד אחד עצוב על התוצאה. אני נמצא בשטח עם הרמטכ"ל. רואה ומוודא שטכנית אנחנו עושים את כל הפעולות הנדרשות. זה נגמר. יש כאן סיום ולא המשך של פרשיות ללא פתרון. זה בא לסיום והם יובאו לקבר ישראל. יש בזה נחמה קלה, אני חושב על המשפחות. איך נודיע ומתי נודיע".

      גיל-עד שער, נפתלי פרנקל, איל יפרח, יוני 2014 (עיבוד תמונה)
      "הבנתי שאנחנו בדרך לאירוע משמעותי מאוד". נפתלי פרנקל, גיל-עד שער ואיל יפרח

      על מסקנות מאוסף השמועות שהופצו בימי החיפושים אחר הנערים, אמר כי "צריכים להיות קשובים לאינטרנט, לרשתות חברתיות, בכל מה שקשור במדיה החדשה, לוודא שבקבוצות השונות לא מסתובב מידע שתופס תאוצה ומגיע למקומות כאלה של שכנוע, ואיפה שצריך להוציא ולהשתמש בהזמת שמועות באופן הכי מידי כדי לוודא שהציבור לא מוזן בנתון לא נכון ומהצד השני להיות מאוד זהירים עם נתונים שאנחנו לא סגורים עליהם. כי להזים שמועות שהן לא 100% בדוקות יוצר בעיית אמון. דובר צה"ל מוציא הודעה אחרי שאנחנו מבינים את האירוע".

      "הלחימה מגיעה גם לעורף"

      בקיץ 2014, במהלך מבצע "צוק איתן" התמודד דובר צה"ל גם מול מלחמה פסיכולוגית של חמאס בזמן שהארגון הפיץ שמועות על נפילת טילים בתל אביב. "זו הייתה מלחמת תודעה", אמר. "חמאס רצה לוודא שתושבי תל אביב מבינים שהם חשופים והם נמצאים באירוע מאוד משמעותי. מהצד השני, אנחנו מכירים את המציאות וצריכים לשקף אותה, שיש לחימה. שהיא גם מגיעה לעורף. אם העורף יקיים את הנחיות פיקוד העורף אז הוא יהיה מחוץ לאיום".

      על עבודתו מול הציבור הישראלי במבצע "צוק איתן", אמר כי "הציבור צריך וזכאי לקבל מידע מהימן. לפעמים המידע הכי מהימן קשור בנפגעים וחללים ובאירועים קשים. הדיווח חייב להיות מהימן גם אם האמת קשה. 50 ימים יש שאלות. עם ביקורת. ביקורת נוקבת לפעמים. 'איפה הייתם ומה עשיתם?' ו'למה ככה 50 ימים?'. יש כל מיני משברים תקשורתיים שצריך שיקול דעת ולהאמין שאין דבר יותר חזק מהאמת. כל הזמן. והאמת תוביל את השידור. בתוך כל העניינים האלה אתה לא יכול להיות זה שמבשר רק אופטימיות ורוגע בזמן שהציבור רואה טילים ורקטות, יש כאן אירוע אחר".

      חיילי צה"ל בשטחי הכינוס שבגבול רצועת עזה, 4 באוגוסט 2014 (רויטרס)
      "הדיווח חייב להיות מהימן גם אם האמת קשה". חיילי צה"ל בגבול עזה במבצע "צוק איתן" (צילום: רויטרס)

      על מלחמת המסרים שצה"ל עשוי לפגוש בעתיד אמר דובר צה"ל היוצא כי "מאז הדגל המפורסם של חיזבאללה במוצב דלעת בימים שבהם ישבנו בלבנון יש עלייה דרמטית של שימוש בכלים האלה. זה קיבלה דחיפה מאוד משמעותית בשנים האחרונות באמצעות המדיה החברתית והיכולות הטכנולוגיות של ווטסאפ. כל אדם הוא צלם וכל אדם הוא כתב. השטח רווי בזה. הוא יהיה הרבה יותר רווי בעימותים הבאים. אנחנו רואים את השימוש שדאעש עושה בסרטונים להפחדת הציבור. אני מניח שחמאס וארגוני טרור מבינים וירצו להשתמש בכלי הזה כנשק משמעותי. אנחנו ערוכים לזה. גם לנו יש מה להגיד. לא את הכול נפרט אבל אנחנו מבינים את המציאות הזו, עוסקים בה ונערכים אליה".

      בניגוד לתכניות צה"ל, התארך מבצע "צוק איתן" ל-51 ימי לחימה. אלוף אלמוז בחר להתמקד ברגע אחד מהמבצע. "נפרדתי מדולב קידר בשעה 18:00 בערב. הוא לחש לי באוזן: 'יש לי חוליה הלילה'. קבענו לקפה למחרת ב-09:00 אצלו במשרד. היינו יחד שנים ארוכות, מאז שהוא היה ראש לשכה של סגן הרמטכ"ל. קשרים חבריים. בשעה 06:30 אני מתדרך את הכתבים הצבאיים. אחד הכתבים אמר לי שהוא נמצא בניר-עם ושומע יריות. אני עוד לא מקבל את המידע. אני בקריה בתל אביב. אחר כך נכנסתי להערכת מצב ב'בור' ועדכנתי על תמונת המצב התקשורתית. הרמטכ"ל מכיר את הקשר ביני לבין דולב ואמר שם: 'מוטי, דולב הלך'. זה לפני הרגע שבו קבעתי אתו. עוד שעה וחצי קפה, ואני מבין שאין, אין דולב".

      "העובדות כתובות בפסק הדין, זה לא עניין של לצאת נגד אלאור"

      במרץ 2016 התפוצצה פרשת אזריה. שני מחבלים פלסטינים הסתערו חיילי צה"ל בחברון והצליחו לדקור אחד מהם. החיילים פתחו באש, הרגו מחבל אחד ופצעו את השני. אחרי כמה דקות ירה הלוחם אלאור אזריה בראשו של המחבל הפצוע והרג אותו. בימים שלאחר המקרה ספג דובר צה"ל ביקורת ציבורית חריפה בטענה כי מיהר לקבוע עמדה לגבי תפקודו של אזריה. אך למרות הביקורת הקשה, לדבריו, לא היה נוהג אחרת. רק על דבר אחד הוא מתחרט, על הובלת אזריה לבית הדין הצבאי כשהוא כבול באזיקים. "אני חושב שזו טעות, כי אין סיבה בשלב כזה כשלא הוכח שום דבר. הוא לוחם בצה"ל. הוא חייל שלנו".

      הקראת גזר דינו של החייל אלאור אזריה בקריה, 21 בפברואר 2017 (מערכת וואלה! NEWS , תומר אפלבאום, הארץ)
      "קו ברור עובר בין התחקיר הפיקודי להליך המשפטי". אזריה בבית המשפט (צילום: תומר אפלבאום, הארץ)

      לטענתו, תמונת המצב הייתה ברורה לו בשעה 12:30 ולכן קיבל החלטה לשאת הודעה בפני כלי התקשורת. "כל התמונה העובדתית כתובה בפסק הדין. אין שם שינוי אחד. זה לא עניין של לצאת נגד אלאור. נגד חייל שלנו. זה ממש לא משם. באירוע מהסוג הזה, זה עניין של דקות עד שהמידע יהיה בידי התקשורת ואנחנו מבינים היטב את הפרטים. יש פה שני אירועים, אירוע מבצעי ואירוע נוסף 11 דקות אחרי. בצה"ל אין שום דרך אחרת אלא למסור את האמת. האמת העובדתית. כמו שאמרתי. אמרתי שיש כאן שני אירועים. שיבחתי את התוצאות של האירוע הראשון, תוצאה מבצעית. אמרתי שהאירוע השני נראה כמו שהוא נראה.

      "אני בשלב הזה מבין אותו היטב, את האירוע. ולחייל עומדת זכות החפות ונפתחת חקירת מצ"ח", הוסיף. "אני מכיר את כל הרעש שהיה ומקבל את זה, אנחנו במדינה דמוקרטית. הציבור צריך להגיד את מה שהוא חושב, הפוליטיקאים יגידו את מה שהם חושבים, אבל צה"ל צריך להגיד את התמונה העובדתית שיש לו, וקו ברור עובר בין התחקיר הפיקודי להליך המשפטי. אין כאן שום ניסיון להתערב בזה".

      כרזת הסתה שחולקה מחוץ לביתו של ראש אכ"א, אלוף מוטי אלמוז 19 במאי 2017 (מערכת וואלה! NEWS)
      "סופך יהיה מר כהיטלר וחבריו". כרזות שמפגינים חרדים חילקו מחוץ לביתו של אלמוז

      אלמוז התייחס גם לשסע ההולך ומעמיק בחברה הישראלית שבא לידי ביטוי גם בניגוח מפקדי צה"ל ובסוגיות שקשורות לגיוס חיילים ואורח חייהם בשירות הצבאי. "התופעה המדאיגה ביותר בעיניי היא העובדה שאנשים בוחרים להתבטא ולהעביר מסרים ולפעמים גם להלהיט את הוויכוח בלי שבדקו את העובדות. זה חמור מאוד, בעידן הנוכחי זה חוסר אחריות. זה מלהיט יצרים. אפשר להעביר ביקורת באופן הכי נוקב, אבל ברגע שמשתמשים בחיילי צה"ל ככלי ומשתמשים באמירות פוליטיות ככלי זה חמור מאוד".

      חלק מהביקורת הופנתה גם כלפי אלמוז, וחלקה הפכה להסתה כשמפגינים חרדים נגד גיוס לצה"ל חילקו בשבוע שעבר כרזות נגדו מחוץ לביתו שבהן נכתב: "סופך יהיה מר כהיטלר וחבריו" ו"יש דין ויש דיין". לאחר המקרה הוציאו שר הביטחון ליברמן והרמטכ"ל איזנקוט הודעת גינוי. "אני בסדר גמור. אני חושב שהמילים כמובן לא ראויות, אבל אני לא מתרגש מזה. אני באמת חושב שזה קומץ ולא כל החברה החרדית. זה מגיע מתוך ניסיון להשפיע עלינו. נמשיך הלאה".

      (עדכון ראשון: 21:40)