בארצות הברית עוסקים בשאלת העתקת השגרירות בישראל לירושלים, אך יש מדינות שבהן השאלה היא אם להחזיר אותה לשם. עד 1980, עם החלת הריבונות הישראלית על כל חלקי העיר, החזיקו 13 מדינות שגרירות במערבה; כולן עזבו בעקבות חקיקת "חוק יסוד ירושלים", ורק שתי צדיקות בסדום קוסטה ריקה ואל סלבדור חזרו אחרי זמן קצר, ונטשו שנית רק באוגוסט 2006, בשלהי מלחמת לבנון השניה, מותירות את ירושלים ללא אף שגרירות בשטחה.
שר החוץ של סן חוזה, מנואל גונזלס סאנז, ביקר השבוע בארץ, ובראיון לוואלה! NEWS הבהיר כי הסיכוי לחזרת השגרירות של ארצו לירושלים נמוך. "זו החלטה שהתקבלה על ידי ממשלה אחרת, אחרי דיון פוליטי פנימי ער בנושא במשך שנים", הסביר סאנז, "זה מנע מאיתנו לקיים יחסים עם מדינות אחרות, וקוסטה ריקה צריכה לקיים קשרים עם כל המדינות בעולם. אני לא חושב שזה ישתנה, לא בזמן הממשלה הזו".
ההחלטה של קוסטה ריקה ואל סלבדור התקבלה בהתרגשות כה רבה בישראל, שמשרד החוץ הציע לשלם את שכר הדירה של שתי השגרירויות בירושלים, וישראל העניקה לשתיהן סיוע כלכלי וביטחוני. שתי המדינות סבלו מסנקציות שהוטלו עליהן ברחבי העולם, ומדינות ערביות ומוסלמיות רבות ניתקו איתן קשרים, הנמיכו את הדרג היחסים הדיפלומטיים או הכריזו על חרמות מסחריים.
החזרת השגרירות לתל אביב התקבלה בתדהמה, על רקע היחסים הקרובים בין המדינות עוד מימי ההצבעה באו"ם על תוכנית החלוקה קוסטה ריקה הייתה אחת המדינות שהצביעו בעד התוכנית. ההלם היה גדול על רקע התזמון, כמה ימים לאחר הפסקת האש עם חיזבאללה. הנשיא דאז שמעון פרס שוחח עם עמיתו אוסקר אריאס, חתן פרס נובל לשלום בדומה לפרס, אך הוא הסביר שארצו צריכה לכבד את החוק הבינלאומי.
"עד היום, אל סלבדור ואנחנו היינו המדינות היחידות שיש להן שגרירות בירושלים. מנענו מעצמנו את האפשרות לקיים ידידות אמיתית עם העולם הערבי", אמר אז אריאס, שהשתמש במונחים של "תיקון עוול היסטורי". ברמיזה ברורה לארצות הברית, הוא ציין כי "אפילו בעלות בריתה הקרובות ביותר של ישראל מעדיפות לא להתעמת עם החוק הבינלאומי ולהציב את השגרירויות בירושלים".
בשבועות האחרונים מסבירים בירושלים שאחת הסיבות ללחץ הכבד שמופעל על הנשיא טראמפ בעניין העברת השגרירות היא המסר שמהלך כזה ישלח לעולם, והאפשרות לשכנע מדינות נוספות לעשות צעד דומה ולהכיר בשלטון הישראלי בעיר. עם זאת, שר החוץ סאנז אומר כי להחלטה אפשרית של ארצות הברית לא בהכרח תהיה השלכה על מדיניות קוסטה ריקה.
"אני מכבד כל החלטה שכל מדינה תקבל, אבל ארצות הברית היא מדינה אחת ואנחנו מדינה אחרת. יש לנו יחסים מצוינים אבל אנחנו לא מחקים כל צעד שהם עושים ביחס לכל מדינה בעולם. אנחנו מקבלים החלטות עצמאיות לפי האינטרסים שלנו והעקרונות שלנו, ועם כל הכבוד - אנחנו לא חייבים לבחור באותה דרך".
סאנז, שנפגש עם ראש הממשלה ובכירים נוספים, דן בהגברת שיתוף הפעולה בין המדינות בתחומי תיירות, מים וחקלאות, אבל הקפיד להנמיך ציפיות בכל הנוגע לסיכוי שהשגרירות תחזור. "באותה תקופה היו עוד שינויים גדולים במדיניות החוץ שלנו באותו הזמן, חידשנו לדוגמא את היחסים עם סין, וזה חלק מההתאמה שמדינות צריכות לעשות בעולם החדש. אני לא חושב שזה צריך להשפיע על היחסים עם ישראל. אני גם לא רוצה לייצר ציפיות. אני לא חושב שזה ישתנה, ולא בזמן הממשלה הזו, יש לנו רק עוד שנה אחת בתפקיד. אני לא יודע מה תהיה המדיניות של הממשל הבא".
במרכז פגישתו של סאנז עם ראש הממשלה בנימין נתניהו עמד הניסיון הישראלי לשנות דפוסי הצבעה של מדינות ידידותיות באו"ם ובמוסדות בינלאומיים אחרים. לדברי שר החוץ של קוסטה ריקה, הוא הציע לחזק את הדיאלוג בין ירושלים לסן חוזה בטרם נרשמים מהלכים משמעותיים בארגונים הבינלאומיים. "לקוסטה ריקה אין צבא, אז קו ההגנה הקדמי שלנו הוא החוק הבינלאומי, לכן אנחנו מייחסים הרבה חשיבות לארגונים בינלאומיים ואנחנו רוצים תוצאות מאוזנות וטובות. במקרה הפרטי של ישראל, אנחנו לא מצביעים לפי דפוס מסוים או בגלל עמדות של מדינות אחרות באזור. אנחנו שוקלים כל החלטה לגופו של עניין.
"אנחנו מאוד זהירים בבחינה יומיומית של ההחלטות והניסוחים, אם קרו שינויים שישפיעו על אופן ההצבעה. אם יש סיבה לשינוי אנחנו מוכנים לשקול. אבל צריך להיות לנו דיאלוג מוקדם - מבלי להציב תנאים. שתי המדינות חברות, יש לנו ידידות, אמון והיסטוריה, ויש דברים שאנחנו מסכימים עליהם ויש דברים שלא, כך היחסים צריכים להימשך".
(עדכון ראשון: 20:26)
