ביהמ"ש המחוזי בלוד זיכה היום (שלישי) פה אחד את עז א-דין נאשף, שהואשם ברצח יוסף ג'ומעה מירי נשק אוטומטי במרכז טייבה וישב מאחורי סורג ובריח למעלה מארבע שנים. הזיכוי נחשב מהדהד בשל העובדה שאירוע הרצח תועד במצלמת אבטחה, ועד ראייה זיהה את נאשף.
בסרטון האבטחה נראים שני בני אדם יורים לפחות 33 כדורים בג'ומעה, שהיה יחד עם חבר נוסף, ונמלטים מהמקום. לב המחלוקת בין התביעה לצוות ההגנה, עורכי הדין אבי חימי ומשה וייס, נגע לשאלת זהותם: בעוד שהפרקליטות טענה כי נאשף היה אחד מהם, וכי השני הוא אדם שזהותו אינה ידועה לה, טענה ההגנה כי הוא כלל לא היה במקום.
בעת האירוע, ב-5 בינואר 2013, נהג ג'ומעה במכונית יונדאי לבנה ברחוב מרכזי בטייבה, יחד עם חברו סאמר, ששימש עד ראייה במשפט. הוא חנה ליד מרפאת שיניים, וכעבור חמש שניות הגיעה מאחור מכונית מיצובישי לבנה. היא עצרה בניצב למכוניתו של ג'ומעה, ויצא ממנה אדם לבוש שחורים עם רובה בידו, כובע גרב לראשו ופנים גלויות, ולאורך מכנסיו פס לבן.
החבר סאמר עמד מצדה הימני של היונדאי, שחצצה בינו לבין המיצובישי, כשגבו אל הרכב שהגיע למקום ופלג גופו העליון נראה מעל לגג היונדאי. הוא הסב את ראשו לעבר האדם שיצא מהמיצובישי, שהחל לירות בנשק אוטומטי, התכופף ונמלט. במקביל, נפתחה גם הדלת האחורית של המיצובישי, ויצא ממנה אדם נוסף שאחז ברובה וירה אף הוא. האירוע כולו ארך כ-60 שניות, ובסיומו נמלטו השניים. ג'ומעה מת מהירי.
הפרקליטות טענה כי יש להרשיע את הנאשם על בסיס עדות עד הראייה, המניע לרצח, וראיות שקשורות להתנהגותו בחקירה: שמר על זכות השתיקה, הסתתר מתחת למיטה מפני החוקרים ושיבש את הליכי החקירה. ההגנה טענה לאי היתכנות בזמנים 149 שניות מרגע שהרוצחים עזבו את הזירה, הוא נראה בתחנת דלק באזור, שלא ניתן היה להגיע אליה בפרק זמן קצר כזה, לדברי הסנגורים.
השופטים קבעו כי הפרקליטות הייתה צריכה להביא תרחיש המאפשר את ההימצאות בשני המקרים, אך כשלה בכך. הם הוסיפו כי נושא הביגוד מהווה עילה לזכות את הנאשם: בשני הסרטונים נראה הבדל בין המכונית והבגדים עמם נראה הרוצח בזירה, לבין אלה שהיו עם נאשף בתחנת הדלק מאזדה אפורה, ובגדים שונים.
"משמעות הדברים היא", כתב השופט רמי אמיר, "שאם אמנם הנאשם הוא הרוצח כפי שטוענת המאשימה, אזי היה עליו להחליף מכונית, והיה עליו להחליף בגדים, והכול במהלך הדרך שמזירת הרצח ועד תחנת הדלק. כיון שהנאשם היה מעורב בתאונת דרכים בכיכר, כשהוא נוהג כבר במאזדה אזי החלפת המכוניות הייתה צריכה להיעשות לפני התאונה.
"כיון שבבריחה מזירת הרצח במיצובישי ישב הרוצח במושב הנוסע, ובהגיעו לתחנת הדלק במזדה היה הנאשם הנהג אזי החלפת הבגדים הייתה חייבת להתבצע בשלב הראשון, של הנסיעה במיצובישי, לפני החלפת המכוניות. שהרי אין אדם יכול לנהוג בנהיגת מילוט פרועה, ולהחליף בגדים תוך כדי הנהיגה, כשהוא הנהג!".
השופט אמיר הוסיף כי לא האמין לעדותו של סאמר, כי ראיית המניע סכסוך בין הצדדים הופרכה, ולא היו ראיות נסיבתיות נוספות. האליבי של הנאשם אמנם לא הוכח, אך גם לא הופרך, ושקריו הצדדיים לא ביססו את הרשעתו. עורכי הדין חימי ווייס מסרו: "אנחנו מברכים על החלטתו הצודקת של בית המשפט לזכות את מרשינו זיכוי מוחלט".