בשנה שעברה בוצעו 37,270 טיפולי פוריות, כשרק שליש מהצעירות מצליחות להיכנס להיריון - כך עולה מנתוני האגודה הישראלית לחקר הפוריות (איל"ה), שפורסמו הבוקר.
37,270 טיפולי הפוריות שבוצעו בשנה שעברה הם המשך לעלייה עקבית במחזור הטיפולים, שנמדדים מ-2014, אז הוקם מסד הנתונים של מחזורי הפריה חוץ גופית ביוזמת האגודה ומשרד הבריאות, שמטרתו איסוף נתונים על מספר הטיפולים, סוגי הטיפולים והתוצאות. ב-2014 דווחו למסד 25,576 מחזורי טיפול, ב-2015 דווחו 33,447 ואילו בשנה שעברה נרשם מספר שיא של 37,270 עלייה של 11.4%.
באגודה מבהירים כי אחת הסיבות לעלייה היא גם שיפור בהעברת הדיווחים ממרפאות הפעילות, שחלקן לא דיווחו בעבר על פעילותן למשרד הבריאות.
טיפולי פוריות והפריות חוץ גופיות הם תהליך שאורכו לא ידוע בתחילה, ולעתים קרובות קשה לחשב הצלחת טיפול התחום בשנים. למרות זאת, החל משנת 2015, דיווחו מרבית מרפאות ההפריה למסד הנתונים הארצי גם אחוזי הצלחה, דהיינו מחזורי טיפול שהסתיימו בהיריון ולידה. "השנה דווח לראשונה גם מספר הלידות והתינוקות שנולדו ממחזורי הטיפול של 2015", מסרה פרופ' ליאת לרנר גבע, מרכזת מסד הנתונים הלאומי לטיפול הפריה חוץ גופית.
עוד בוואלה! NEWS:
מחקר: רק אחד מכל שישה טיפולי פוריות הסתיימו בלידה
פזמון מוכר, טקטיקה חדשה: ארדואן יורד להגנה - ומסמן את ירושלים
חשד לתג מחיר בירושלים: צמיגי 20 כלי רכב נוקבו, כתובות רוססו
שיעורי ההיריונות והלידות יורדים עם העלייה בגיל. באישה בת פחות מ-35 בזמן הטיפול (שאיבת ביציות והחזרת עוברים), הסיכוי ללידה עמד על 31.3%. באישה בת 39-35 הסיכויים עמדו על 22.8%. הסיכוי יורד ל-11.4% בגיל 42-40. בגיל 43 ומעלה הסיכוי הוא רק 3.8%, מסרה פרופ' לרנר גבע. הנתונים עםומ
כמו כן, הוצג לראשונה פילוח גילי הנשים שעוברות את טיפולי הפוריות, נתון חשוב על רקע הביקורת הרפואית לנתוני הצלחה נמוכים לאורך השנים, והחשיבה להגביל את מחזורי הטיפול לגילים צעירים יותר בקרב נשים. פרופ' לרנר גבע הראתה כי 37.4% מהנשים שעברו טיפולים היו מתחת לגיל 35, 26.2% בין 39-35, 23.7% בני 42-40, ו-12.7% בנות 43 ומעלה.
"כשליש מטיפולי ההפריה הם בקרב נשים מעל גיל 40", הסבירה יו"ר אלי"ה ומנהלת היחידה לאנדוקרינולוגיה וגנטיקה של הפריון בבית החולים שערי צדק, פרופ' טליה אלדר גבע. "ישראל היא המדינה היחידה בעולם שמממנת טיפולים לנשים עד גיל 45, כמעט ללא הגבלה. שיעור ההצלחה בקרב נשים מעל גיל 43 הוא נמוך, וכך, כשמנתחים את הצלחת הטיפולים הכללית, מגיעים לשיעורי הצלחה נמוכים עליהם נמתחת לא פעם ביקורת".
"ראוי להדגיש כי בקרב כל הגילאים, הנתונים שלנו דומים לשאר העולם כשמבצעים השוואה לשכבת גיל 35", הדגישה אלדר גבע. "חשוב להביא לציבור את הנתונים האלה כדי שנשים יוכלו לשקול להקדים את גיל ההורות כדי להגביר את סיכויי ההצלחה, גם להריון טבעי וגם להפריות".
שיעורי ההיריונות והלידות מטיפולי הפריה חוץ גופית דומים לשאר העולם המערבי. באירופה הם עומדים על 36% סיכויים ללידת חי למחזור טיפול בגילים בהם מקובל לבצע באירופה, לרוב עד גיל 37. באוסטרליה הסיכוי נמוך יותר ועומד על 26% כי שם לפי חוק מותר במרבית מחזורי הטיפול להחזיר רק עובר אחד והטיפול מתבצעים בקרב נשים צעירות יותר מאשר בישראל.
בארצות הברית, שיעורי הלידות גבוהים מבאירופה, לאור העובדה שמוחזרים יותר עוברים, כך ששיעור ההריונות מרובי עוברים בארצות הברית מגיע ל-27.4%, באירופה 17.9%, באוסטרליה 6.5% ובישראל 17.5% ב-2015.
בישראל, בהחזרת עובר אחד לרחם עומד שיעור ההיריון על 7.3%. אם נוצרו לפחות שני עוברים, ובכל זאת הוחזר רק עובר אחד, כדי למנוע הריון מרובה עוברים (במקרים כאלה בדרך כלל מקפיאים את העוברים הנוספים), הסיכוי להריון עמד על 21.9%.
במקרה של החזרת שני עוברים לרחם, גדל הסיכוי להיריון ל-25%, אך גם הסיכון לסיבוכים רפואיים בלידה. באלי"ה מבהירים כי שיעורי הפגות גדולים יותר בלידה מרובת עוברים, וכי משקלי הלידה של תאומים ושלישיות נמוכים בצורה משמעותית לעומת הריונות עם עובר יחיד, וגם שיעור המומים המולדים גבוה יותר.
סיכון מידי מהטיפול - וסיכון לטווח ארוך שחומרתו לא ידועה
באגודה מזכירים גם כי טיפולים חוץ גופיים כרוכים גם הם בסיכונים: הן סיכון מידי כתוצאה מהטיפול התרופתי ושאיבת העוברים והחזרתם לגופה של המטופלת, והן סיכון פוטנציאלי לטווח ארוך, שעדיין אפשרות לדעת בוודאות את שיעורו ואת חומרתו, למטופלת ואולי גם לילדים.
"הסיכונים חייבים להיות נושא לדיון בין הרופא והמטופלים ומופיעים ב'טופס הסכמה מדעת' שעליו חותמים המטופלים טרם הטיפול", אומרת פרופ' אלדר גבע. "לאור הסיכונים ולאור שיעורי ההצלחה הנמוכים כשגיל האישה מתקדם, עמדת האגודה הישראלית לחקר הפוריות (איל"ה) היא שיש להימנע מטיפולים חסרי תוחלת, שהוגדרו כטיפולים עם סיכוי של פחות מ-1% ללידה".
"המטופלים מוכנים לסכן עצמם כמעט ללא גבול כדי להיות הורים", מזהירה פרופ' אלדר גבע. "כל עוד אין שינוי בחוק, אין הרופאים וקופות החולים יכולים לסרב לטפל, גם במקרים חסרי תוחלת. עצם הסכמת הרופאים, לעתים בניגוד לעמדתם, לתת טיפול במצבים אלה עלולה לקבע את המטופלת בנתיב האשליה ולטפח תקוות שווא העלולה להגיע לכדי הונאה".
"אנחנו ממליצים לשקול להעביר את התקציב לדברים חשובים יותר כמו שימור פוריות", מדגישה פרופ' אלדר גבע, "ואכן הגשנו המלצה לסל הבריאות בנושא".