פזמון מוכר, טקטיקה חדשה: ארדואן יורד להגנה - ומסמן את ירושלים

(נתניהו בכנסת בחודש שעבר: "בלמנו ניסיון של טורקיה לפרוץ את המצור על עזה")

נרמול היחסים השברירי בין ירושלים לאנקרה, זה שהושג ביוני 2016 בתום מאמצים דיפלומטים רבים, הביא לשקט יחסי במתיחות בין המדינות. השקט הזה הופר אתמול במהלך פסגת "אל-קודס", על ידי הנשיא ארדואן – ובבסיס הביקורת החריפה שמתח על ישראל, היה זה "חוק המואזין" שעליו בחר ארדואן להתעכב, ולא במקרה. הצעת החוק הזו מסעירה בעת האחרונה את טורקיה לא פחות מאשר את הציבור בישראל.

תומכיו של החוק בישראל, נוהגים להצביע על מצרים כדוגמה למדינה מוסלמית שמקבלת החלטות דומות, ומגבילה אף היא את השימוש ברמקולים במסגדים במהלך שעות המנוחה. בכך, הם מנסים להוכיח את טענתם כי אין מדובר בהצעת חוק נגד האסלאם. אלא שהתקשורת בטורקיה, ברובה המכריע, מסקרת את הסיפור באופן אחר לחלוטין.

בעיתוני טורקיה כמעט שלא נוהגים להתייחס לאופן השימוש ברמקולים במסגדים, אלא טוענים באופן נחרץ כי ישראל מפרה את חופש הדת והפולחן של המוסלמים, על ידי איסור גורף של תפילות הבוקר. לאור תהליך ההדתה המתגבר בטורקיה, לא מפתיע שהנושא שעלה בכנסת ישראל תופס כותרות רבות במדינה ומגיע עד לדיונים ברשתות החברתיות.

עוד בוואלה! NEWS:
טראמפ הוזהר - רוסיה עלולה לסחוט את היועץ הבכיר
כתב אישום משמעתי נגד תנ"צ גיא ניר: דיווחים כוזבים והתנהגות לא הולמת
ועדת האתיקה אישרה צירוף יועצים פרלמנטרים לנסיעות ח"כים לחו"ל

קדושתה של ירושלים בעבור המוסלמים, לצד 400 שנות שלטון עותמאני שהסתיימו רק לפני מאה שנים, מעניקות לטורקיה של ימינו את תחושת השייכות לעיר והתחושה כי עומדת לה הזכות להתערב במתרחש בה.

שלא במפתיע, ארדואן בחר לפרש את חוק המואזין כהפרה
ישראלית של נרמול היחסים, וכחוק אסלאמופובי שמופנה בבוטות נגד דתו. על רקע המתיחות סביב הצעת החוק, בנובמבר 2016 ביקש ארדואן מהנשיא ריבלין להתערב ולהסיר את ההצעה מסדר היום. משלא קרה הדבר, ארדואן הגיב כמאוים, זה שהותקף ולא זה שבחר לתקוף.

הוא לא היסס לתקוף בחזרה, כשאמר כי "מקבלי ההחלטות הישראלים אינם שלמים באמונתם (יהדותם), ולכן מנסים להשתיק את קריאות התפילה המוסלמית, ולמנוע את השמעת המסר האוניברסלי של האסלאם". בפועל, ארדואן מדגיש בדבריו את עליונות האסלאם, וחשוב מכך – שב לחזק את תדמיתו כמנהיג העולם הסוני, תדמית שהוא נהנה לטפח.

מעבר לניגון על מיתרי הרגישות הדתית, הרטוריקה החריפה של ארדואן נגד ישראל ממנפת אותו בפוליטיקה הפנימית בארצו – וכן בכל אשר למדיניות החוץ הטורקית. ארדואן פועל כך מאז התקרית הדיפלומטית בפסגת דאבוס בינואר 2009, אז, על רקע מבצע עופרת יצוקה, הטיח בנשיא לשעבר שמעון פרס: "אתם הורגים אנשים", ונטש את הבמה לאחר שפרס הגן על עמדת ישראל בנאומו.

הפעולות האלה השתלמו לארדואן בבחירות בארצו, ואף מעבר לכך. באותם ימים הוא הפך לאחד המנהיגים הפופולריים ביותר ברחוב הערבי.

ארדואן זיהה והבין את כוחו של השימוש בדת בניהול המדינה. בעזרת רשות לענייני דת בטורקיה, שידועה בשם "Diyanet", החל ארדואן את קמפיין ההדתה בטורקיה החילונית. אם באותם ימים תקציבו של הגוף הזה היה כ-550 מיליון שקלים, היום מדובר בגוף ממשלתי בטורקיה שתקציבו בשקלים לחמש השנים הבאות נאמד בכ-40 מיליארד. שמונה מיליארד בשנה, ולארדואן זה משתלם.

בעזרת התקציב הנדיב שהיא מקבלת, הרשות לענייני דת בטורקיה מספקת שירותי דת לאזרחים סונים. לצד השירות לקהילה, היא אחראית גם לבניית מסגדים ברחבי העולם, וכאלה היא בנתה ממרילנד ועד גרמניה. לצד הפעולות הפיזיות שנראות בשטח, הרשות התחילה לגעת בחיי היום-יום של האזרח הטורקי הפשוט, באמצעות הפצת פסקי הלכה בערוץ טלוויזיה, תחנת רדיו ואתר אינטרנט – וכמובן, גם ברשתות החברתיות.

המסרים חלחלו, ועד מהרה נרשמה הפיכה בתודעה הציבורית בטורקיה בכל הקשור לנסיעות תיירותיות לערים הקדושות לאסלאם. בשנת 2014 התווספה ירושלים לרשימת הביקור של העולים לרגל מטורקיה, אלה שבכוונתם לבקר במכה ובמדינה. עם הצעד החשוב הזה, הצהירה הרשות במפורש כי בכוונתה להחזיר את ירושלים לתודעה האסלאמית הטורקית. שנה לאחר מכן, על רקע הדברים, ביקר בירושלים העומד בראש הרשות לענייני דת בטורקיה, מהמט גורמז, שהגיע גם להתפלל בהר הבית.

כשלוקחים בחשבון את התגלגלות האירועים בטורקיה, הרי שקריאתו של ארדואן אתמול לאזרחי טורקיה לבקר בירושלים אינה מפתיעה איש. השקפת עולם זו מעצבת את עמדתה של טורקיה מול העברת שגרירות ארצות הברית בישראל לירושלים – תרחיש שטורקיה פועלת לבלום בכל הערוצים, וקראה לנשיא טראמפ לא להזיז "אבן אחת" בעיר הקודש, מחשש להסלמה מידית.

בניגוד לתקופה שקדמה לנרמול היחסים בין טורקיה לישראל, ארדואן ביצע הפעם פעולת הגנה, ולא סימן לעצמו מטרה לתקוף לשם התקיפה, כפי שנהג בעבר. בכך, נשיא טורקיה הוכיח פעם נוספת כי סיום כהונת אובמה - שידע להראות כתף קרה לנתניהו – וכניסתו לתפקיד של הנשיא טראמפ, שזוכה לחיבוק חם מההנהגה הישראלית, הביאו לעיצוב מחודש של מדיניות החוץ הטורקית כלפי ישראל.

טורקיה שואפת לשמר את יחסיה החשובים עם ארצות הברית, על כן היא נמנעת מליזום עימותים ישירים עם ישראל. עם זאת, נאומו החריף של ארדואן הראה כי כאשר הוא חש שעימות כזה נכפה עליו מצד ישראל, והוא נאלץ לנקוט לשיטתו פעולה הגנתית – במקרה כזה, כפי שהוכח אתמול, לנשיא טורקיה אין כוונה לשבת בשקט.

חי איתן כהן ינרוג'ק הוא חוקר טורקיה המודרנית במרכז משה דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב, עורך הירחון "Turkeyscope" וחוקר טורקיה בדסק לחקר רשתות חברתיות על שם דורון הלפרן.