מועמד המרכז עמנואל מקרון זכה אמש (ראשון) בסיבוב השני בבחירות לנשיאות צרפת, אחרי שגבר בפער ניכר על יריבתו מהימין הקיצוני מארין לה פן. לפי תוצאות חלקיות, הוא זכה ב-66% מהקולות, ולה פן ב-34% בלבד, על אף אחוזי ההצבעה הנמוכים - כ-74% - שאמורים היו לשחק לטובתה. מקרון בן ה-39 יהיה המנהיג הצעיר ביותר של צרפת מאז נפוליאון.
מקרון, שתומך בהעמקת שיתוף הפעולה עם האיחוד, מסר בהודעה אחרי ניצחונו כי "זהו דף חדש בהיסטוריה שלנו, אחד עם תקווה ואמון מחודשים". בנאום שנשא בפני תומכיו, אמר מקרון כי הוא "מצדיע ללה פן" - על אף הקמפיין המר ביניהם - וכי הוא מבין את הסיבות שגרמו לרבים לנהור אחרי רעיונות קיצוניים.
לה פן, בת 48, שאיימה לפרוש מהאיחוד וגרמה לחשש כבד ביבשת, עלתה זמן קצר לאחר פרסום המדגמים הודתה בהפסדה, ובירכה את מקרון. היא הכריזה כי התוצאות הן "הישג גדול". נשיא צרפת היוצא פרנסואה הולנד בירך את מקרון, שר האוצר לשעבר בממשלתו, ואמר כי ניצחונו מראה כי רוב הבוחרים רוצים להתאחד "סביב ערכי הרפובליקה".
לקריאה נוספת על הבחירות
לה פן בנאום התבוסה: "על החזית הלאומית להמציא את עצמה מחדש"
"לה פן היא בעלת הברית הטובה ביותר של דאעש": דיווח מיוחד מצרפת
גם מנהיגים אחרים באירופה, שחוששים מהתפשטות הגל הלאומני אחרי הברקזיט וניצחון דונלד טראמפ, הביעו שמחה מהצלחתו של מקרון. טראמפ, שזכה במהלך הקמפיין שלו לתמיכה מצד לה פן, בירך את מקרון וכתב בטוויטר: "מצפה לעבוד עמו". בין המברכים הראשונים שאמרו כי הם מצפים לעבוד עמו היו ראש ממשלת בריטניה תרזה מיי, קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל ובכיר האיחוד ז'אן-קלוד יונקר.
מרקל הייתה המנהיגה הראשונה ששוחחה עם מקרון לאחר ניצחונו, ולפי גורמים במטה של נשיא צרפת הנבחר, הוא אמר לי כי יגיע בקרוב לברלין. גם ראש הממשלה בנימין נתניהו הביע את תמיכתו בניצחונו של מקרון ואמר כי הוא מצפה לשתף פעולה עמו "במאבק בטרור האסלאמי".
לפי משרד הפנים, אחוז ההצבעה היה קרוב ל- 74% - הנמוך ביותר בסיבוב השני זה כמעט 50 שנה. לפי ההערכות, אחוז הנמנעים הגבוה נובע מהסתכול שחשו מצביעי השמאל כלפי שני המועמדים. בסיבוב הראשון סיים מועמד השמאל הרדיקלי ז'אן לוק מלנשון במקום הרביעי, והוא לא קרא לתומכיו לתמוך בשום מועמד. שני שלישים הצהירו כי לא יבחרו בשום מועמד, והיתר מסרו כי יבחרו במקרון.
מלנשון אמר לאחר תוצאות הבחירות כי "רוב הציבור דחה את הימין הקיצוני", אולם הזהיר גם כי תכניתו הכלכלית של מקרון "תחריב את המקרם החברתי של צרפת". כמה מאות מתומכיו הפגינו בפריז אחרי התוצאות, וכוחות משטרה רבים פיזרו אותם בגז מדמיע ובאמצעים אחרים.
מקרון הכיר בנאומו ב"זעם, בחרדה ובספקות" של אזרחי המדינה, והבטיח "להתגבר על כל המכשולים בדרך לבנות עתיד טוב יותר ולהילחם בפילוג במדינה". הוא אמר כי "זהו דף חדש בהיסטוריה שלנו. אני רוצה שהוא יהיה כזה של תקווה ושל ביטחון". הוא קרא: "הבה נאהב את צרפת".
בנאום ההפסד שלה אמרה לה פן כי "החזית הלאומית", שממנה פרשה באופן זמני אחרי הסיבוב הראשון, צריכה להמציא את עצמה מחדש. "החזית הלאומית חייבת להתחדש במטרה לנצל את ההזדמנות ההיסטורית שלה ולעמוד בציפיות של אזרחי צרפת", אמרה מועמדת הימין הקיצוני בדברים קצרים שמסרה לתומכיה.
אביה של לה פן ומייסד החזית הלאומית, ז'אן-מארי, אמר כי הפסדה של בתו נובע בין היתר בשל רצונה לפרוש מגוש האירו ומהאיחוד. "אני חושב שעלינו לדבר על הבעיות האמתיות, על הבעיות הדמוגרפיות, על בעיות ההגירה ההמונית", אמר בריאיון לרשת הרדיו RTL. הוא ביקר את סגנה פלוריאן פיליפו, והטיל עליו חלק ניכר מההפסד.
יותר מעשרת אלפים שוטרים אבטחו היום את הקלפיות, ברקע החשש המתמיד מפני מתקפות טרור. בצהריים פונתה רחבת מוזיאון הלובר בשל חפץ חשוד, שהיה תיק של עיתונאי שנשכח במקום. באותו המקום אמור לנאום בלילה מקרון, ושם גם נמצא מטה העיתונות שלו. מוזיאון הלובר הוא אחד האתרים המאובטחים במדינה, הנמצאת במצב חירום מאז פיגועי נובמבר 2015.
המצביעים הצרפתים בחרו בין מועמדת שמתנגדת לחברות באיחוד האירופי ולהגירה לבין מועמד שתומך בהישארות בגוש בן 28 המדינות. הסקרים צופים כי מקרון ייבחר לנשיא. ניצחון מקרון יסייע לעצור את הזרם הלאומני המתנגד לגלובליזציה, שהביא ל"ברקזיט" ולבחירתו של טראמפ לנשיאות ארצות הברית.
לאחר הבחירות לנשיאות, מצפה למקרון כבר אתגר נוסף וקרוב הבחירות לפרלמנט, שיקבעו כיצד תוכל לתפקד הממשלה הבאה. הבחירות לפרלמנט יתקיימו גם כן בשני סיבובים ב-11 וב-18 ביוני ובמהלכם ייבחרו 577 נציגים מתוך 577 מחוזות בחירה. לפי הסקרים, מפלגתו החדשה של מקרון, "קדימה!", צפויה לנצח, אם כי לא ברור אם יהיה לה רוב מוצק כדי להעביר את תכניתו של הנשיא החדש.
מקרון יחליף את הולנד, שלא התמודד על כהונה שנייה בשל פופולריות נמוכה. הוא לא התמודד בפריימריז המפלגה הסוציאליסטית, שבהם זכה בנואה האמון. עם זאת, האמון סבל מתבוסה בסיבוב הראשון, והמפלגה התרסקה. מקרון היה עד לאוגוסט שעבר שר האוצר בממשלתו של הולנד, וניסה לקדם רפורמות בשוק העבודה שגרמו למחאות נרחבות.
(עדכון ראשון: 21:00)
