שרת התרבות והספורט מירי רגב ממשיכה בקמפיין נגד האו"ם, ודורשת החלטת ממשלה חדשה בדבר היחסים בין ממשלת ישראל למטה האומות המאוחדות, הממוקם בשכונת ארמון הנציב בירושלים. לבקשת רגב, הנושא הוצב על סדר היום של הממשלה, אך משרד החוץ צפוי להתנגד להצעתה להזיז את המטה, בטענה שישראל חתומה על הסכמים המעניקים לאו"ם חסינות דיפלומטית במתחם. במהלך ישיבת הממשלה הוטל על הדיון חיסיון.
רגב העלתה לראשונה את הדרישה להזיז את מטה האו"ם מארמון הנציב בסוף השבוע שעבר, בתגובה להחלטה האנטי-ישראלית של אונסק"ו, ארגון קשרי התרבות והמדע של האו"ם, בעניין ירושלים. לאונסק"ו בכלל אין משרדים רשמיים במטה האו"ם במזרח ירושלים, אך רגב סבורה שזו הזדמנות "לעשות סדר בכל מה שקשור לארמון הנציב", שם נמצאים משרדו של שליח האו"ם למזרח התיכון (UNSCO) וסוכנויות אחרות של האו"ם. לטענת רגב, במטה האו"ם בארמון הנציב ישנן חריגות בנייה מעבר לקרקע שעליו הוסכם בין ישראל והאו"ם, והיא דורשת לטפל בנושא.
רגב העלתה את דרישתה בעקבות עתירה שהגישה בחודש שעבר תנועת רגבים לבית המשפט המחוזי בירושלים, ולפיה האו"ם פלש לשטח נרחב מעבר למה שהקצתה לו ממשלת ישראל לאחר מלחמת ששת הימים. בעתירה נטען לשורה של עבירות בנייה קשות שביצע האו"ם במתחם במהלך השנים האחרונות, הכוללות יציקות בטון במבנה ההיסטורי, הקמת בניין משרדים בלתי חוקי בן כמה קומות, האנגר אחסון וכן תחנת דלק פיראטית, המהווה גם מפגע סביבתי.
לקריאה נוספת:
מירי רגב נגד התאגיד, טייק 2: "יש להם אג'נדה להפיל את הממשלה"
רגב צולמה פי 4 מהרמטכ"ל בטקס בהר הרצל; המפיק: "לא קיבלנו הוראות"
"סמרטוט גזעני": פעיל חברתי תקף בצעקות את השרה רגב. צפו
רגב דורשת לתקן החלטת ממשלה מ-1967, שהסדירה את היחסים בין ישראל ומטה האו"ם, ולהבהיר מחדש את מעמד השטח ולאיזה שימושים הוא נועד. "החלטת הממשלה שניתנה ב-1967 אחרי מלחמת ששת הימים נתנה מנדט מאוד ברור לאנשי אונסק"ו (UNSCO, לא UNESCO, ט"ש), שהשתמשו בארמון הנציב לפיקוח על הפסקת האש", אמרה היום בפתח ישיבת הממשלה. "יש לנו שלום עם מצרים וירדן, כך שהמנדט הזה לא רלוונטי. נתנו את הבניין לטובת השימוש הזה בלבד, ולא לאין סוף. עכשיו משתמשים בו ארגונים אחרים לטובת פעילות נגד מדינת ישראל עם ארגונים פרו-פלסטינים".
רגב הציגה מפה של חריגות הבנייה שיש לטענתה במתחם. "הם גנבו 30 דונם בחריגות בנייה. עם כל הכבוד הגיע הזמן שהאו"ם יבין שאין לו חסינות, הוא לא מעל החוק. מחר האו"ם יבוא לבנות בראש העין, אנחנו נאשר את זה? צריך לעשות אתו סדר, או להרוס או להבהיר מה מעמד השטח. ממשלת ישראל צריכה לקחת אחריות ולהבהיר באופן ברור שהשטח הזה יינתן בשכירות, אפילו של שקל בשנה, לטובת שימושים שהממשלה תקבע מהם".
בשבוע שעבר הורה ראש הממשלה בנימין נתניהו למנכ"ל משרד החוץ יובל רותם לקצץ מיליון דולר בתקציב השנתי שישראל מעבירה למוסדות האו"ם. זאת בתגובה להחלטת הוועד המנהל של אונסק"ו בעניין ירושלים. מדובר בקיצוץ השלישי שישראל מבצעת מתחילת השנה בתקציב השנתי שהיא מעבירה לאו"ם.
התקציב שישראל מעבירה נאמד ביותר מ-11 מיליון דולר. בינואר אחרי החלטה 2334 של מועצת הביטחון נגד ההתנחלויות הודיעה ישראל על קיצוץ של שישה מיליון שקלים, וחודשיים לאחר מכן הנחה נתניהו את משרד החוץ לקצץ שני מיליון דולר נוספים בעקבות שורה של הצעות עוינות לישראל שאומצו על ידי המועצה לזכויות אדם של האו"ם. אחרי הקיצוץ האחרון, יעמוד התקציב על כ-2.7 מיליון דולר בלבד.