(נתניהו בישיבת הממשלה, היום)
ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום (ראשון) את "חוק הלאום", המאפשר להעדיף את זהותה היהודית של ישראל על פני משטרה? הדמוקרטי. בסיעת כולנו התנגדו לנוסח הנוכחי של הצעת החוק, שאותה יזם חבר הכנסת אבי דיכטר (הליכוד), ולכן הוחלט כי בתוך חודשיים יגבשו הצעת חוק ממשלתית וידונו על חלק מהסעיפים השנויים במחלוקת במטרה להגיע להבנות.
כפי שפורסם בוואלה! NEWS בשבוע שעבר, הצעת החוק עלתה היום לדיון בוועדה אחרי שצוות קואליציוני לא הצליח להגיע לנוסח מוסכם אחר לחוק. בשנים האחרונות הוצגו בכנסת גרסאות שונות לחוק דומה, וראש הממשלה בנימין נתניהו אף הבהיר כמה פעמים שבכוונתו לקדם חוק יסוד שיעגן הכרה רשמית בכך שישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. לפני שנה וחצי מינה נתניהו את השר צחי הנגבי לעמוד בראש הצוות הקואליציוני, אולם זה התכנס פעמיים בלבד, וכאמור, לא הצליח לגבש נוסח מוסכם לחוק.
לקריאה נוספת:
האופוזיציה תתמוך? בגין הגיש חוק לאום - בנוסח של יש עתיד
כאבי הראש של נתניהו: ההצבעה הגורלית במרכז ושובו של חוק הלאום
דיכטר בירך על אישור הצעת החוק: "זהו צעד קטן להצעת חוק הלאום - שבו נקבע כי ישראל הינה ותהא מדינה יהודית ודמוקרטית, וזהו צעד גדול לקיבוע זהותנו, לא רק בתודעה האוניברסלית, אלא בעיקר מול עצמנו, הישראלים. להיות עם חופשי בארצנו".
דיכטר עבד על החוק במשך שנים. "שש שנים בהן החוק עבר תהפוכות רבות, שינויים והתאמות כדי שהבסיס ההסכמי כלפיו יהיה גדול ככל האפשר. שש שנים בשביל לעגן את האמת הפשוטה והבסיסית ביותר: מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. אמנם הדרך עוד ארוכה, אך היום הזה הוא צעד ראשון ומבורך בדרך לחיזוק משמעותי למעמדה של מדינת ישראל. החוק יבצר את מעמדה של ישראל ואת ערכיה כיהודית ודמוקרטית, מול כל אלו המנסים לפגוע בה".
שר התיירות יריב לוין, שישב היום בראשות ועדת השרים לחקיקה, אמר: "החלטתי היום לשים סוף לגרירת הרגליים. היום נגמרה תקופת ההמתנה. ההצעה תקודם ותוכן כהצעה ממשלתית עוד במושב הכנסת הנוכחי".
נוסח החוק של דיכטר זהה חלקית לחוקים נוספים שהוצגו בעבר, והוא קובע כי "ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה, ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בדרך היקש מובהק, יכריע בה לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל". ההצעה הנוכחית קובעת גם כי את החוק ניתן יהיה לשנות רק ברוב של 61 חברי כנסת לפחות.
הסעיף הראשון בהצעת החוק הנוכחית של דיכטר קובע כי "הזכות למימוש ההגדרה העצמית הלאומית במדינת ישראל ייחודית לעם היהודי", וכי כל החקיקה הישראלית תפורש לפי סעיף זה. בסעיף נוסף בהצעת החוק מופיעה ההסתייגות, לפיה מטרת החוק היא "לעגן את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל".
העיקרון השלישי מקבע כחוק יסוד את סמלי המדינה ההמנון, הדגל וסמל המנורה, וכן מקנה מעמד רשמי לימי הזיכרון והעצמאות. ההצעה מאמצת גם את חוק השבות ואת הקריאה לחיזוק הזיקה בין ישראל לקהילות היהודיות בתפוצות. עיקרון נוסף מחייב את המדינה להעניק סיוע ל"בני העם היהודי הנתונים בצרה".
כמו כן, הצעת החוק מבקשת לקבוע כי המדינה "תפעל לאפשר לכל תושב ישראל, ללא הבדל דת גזע או לאום, לפעול לשימור תרבותו, מורשתו, שפתו וזהותו". בהתייחסות למקומות הקדושים, קובע החוק כי אלו יהיו שמורים "מפני כל דבר העלול לפגוע בחופש הגישה של בני הדתות אל המקומות הקדושים להם או ברגשותיהם כלפי אותם מקומות".
באופוזיציה תקפו את אישור החוק
יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, אמרה היום כי גם בגרסתו "המרוככת", החוק מבקש לבסס את הגדרתה של המדינה כמדינה יהודית, לא לצד היותה דמוקרטית, אלא על חשבונה ככזאת. "הכרזת מלחמה נגד אזרחי ישראל הערבים ונגד ישראל כחברה דמוקרטית ומתוקנת", הוסיפה.
"התוצאה של חוק 'מדינת הלאום של העם היהודי' ברורה. יהודים מקבלים עדיפות על שאר אזרחי ישראל, ובכך פוגעים באופן בוטה בזכויות אדם, בדמוקרטיה, ובזכויות המיעוט הערבי בישראל. שמים את המילה 'יהודית' בקדמת הבמה, על חשבון הדמוקרטית".
גלאון מוסיפה: "המהלך הזה, שיעגן בחקיקת יסוד פרקטיקות גזעניות המדירות 20% מהאוכלוסייה, הוא איום על התשתית הדמוקרטית של המשטר בישראל, המבוסס על הרעיון הציוני של הקמת חברה שוויונית ודמוקרטית לכל אזרחיה. החוק הוא הכרזת מלחמה נגד אזרחי ישראל הערבים ונגד ישראל כחברה דמוקרטית ומתוקנת".
ח"כ עיסאווי פריג', חבר מפלגתה תקף גם הוא את החוק. "אישור חוק חוק הלאום מוכיח שוב שעבור הממשלה הנוכחית, דמוקרטיה זאת קללה. זה חוק בסגנון לה פן, לאומנות פופוליסטית שאין מאחוריה דבר"