פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כאבי הראש של נתניהו: ההצבעה הגורלית במרכז ושובו של חוק הלאום

      הבחירות בישראל לא מסתיימות, הן רק עוברות למרכז הליכוד. הדרמה הפוליטית שצפויה בתחילת השבוע מטרידה את ראש הממשלה לא פחות מהבחירות הכלליות לפני שלושה חודשים

      כאבי הראש של נתניהו: ההצבעה הגורלית במרכז ושובו של חוק הלאום

      ראש הממשלה בנימין נתניהו מוטרד מאוד מהצעה המונחת על השולחן. ביום ראשון הקרוב יצטרכו חברי מרכז הליכוד להכריע אם בכוונתם לתמוך בהצעתו של ח"כ דודי אמסלם, שלפיה הם יחליטו לבדם על הרכב רשימת הליכוד לכנסת הבאה, או שמא להיעתר להצעה מרוככת שהציע ח"כ דוד ביטן, ואותה אימץ נתניהו, שלפיה המקומות 1-16 ייבחרו בידי כלל המתפקדים, וחלק מהמקומות הבאים על ידי חברי המרכז.

      נתניהו היה זה שיזם את החזרת הכוח למרכז, בהיותו ראש ממשלה ב-1997. מאז השתנתה דעתו על השיטה מקצה לקצה. הוא רואה בכך שיטה שמזמינה לחצים של חברי המרכז על חברי הכנסת ועל השרים, ובכינוסים פומביים הוא אומר לא פעם כי הימים שבהם הכוח היה בידי המרכז עשו נזק תדמיתי גדול לליכוד. ב-2006 חזר הליכוד לשיטת הפריימריז הפתוחים – בתמיכת נתניהו. מאז הוא לא מוכן לשמוע על חזרה לתקופת המרכז.

      מבחינת נתניהו, מדובר בקמפיין לכל דבר ועניין. זה יותר משבועיים, כמעט בכל ערב, הוא מנסה לשכנע פעילים שלא לתמוך בהצעה של אמסלם. בכנס שנערך ביום שלישי השבוע, ושתיעוד ממנו פורסם בוואלה!NEWS, אף נשמע ראש הממשלה משווה בין קמפיין הבחירות לכנסת לבין "הצבעה שהיא לא פחות חשובה" ביום ראשון. אמש סיפרו במטה נתניהו כי הם "מודאגים לקראת ההצבעה". לדברי גורמים המקורבים לראש הממשלה, "אף שהצעת נתניהו זוכה לתמיכת רוב חברי המרכז, שיעור הצבעה נמוך ישרת את אמסלם".

      דודי אמסלם (עומר מירון)
      בכל מקרה רשם הישג מרשים. ח"כ דודי אמסלם (צילום: עומר מירון)

      הפחד הזה משיעור מצביעים נמוך הביא את נתניהו לפרסם היום סרטון, ובו הוא פנה למתפקדים וקרא להם לתמוך בהצעת הפשרה. בסרטון הוא הזהיר כי אם לא יצאו להצביע בעד הפשרה ישיג המיעוט המתנגד לה רוב ויפגע במפלגה.

      תחושת הפסימיות משיעור הצבעה נמוך לקראת הצבעה גורלית היא אחד התכסיסים הישנים ביותר בספר. הפעם האחרונה שבה שידר ראש הממשלה פסימיות לקראת הצבעה גדולה הייתה בערב הבחירות, אז הוא ניצח - ולא מופרך לחזות שכך יקרה גם הפעם. אבל האמת היא שאמסלם רשם הישג מרשים בכל מקרה בהתמודדות הזאת, כיוון שהוא אילץ את נתניהו להסכים מראש, ועוד לפני ההצבעה, להצעה מרוככת שבמסגרתה חלק מהרשימה ייבחר על ידי המרכז. אם היו אומרים לו את זה ב-18 במרץ, יום אחרי שזכה ב-30 מנדטים, הוא בוודאי היה מתפקע מצחוק.

      המלכודת שמציב חוק הלאום לנתניהו

      אחד המשברים הגדולים ביותר שהובילו לפירוקה של הממשלה הקודמת היה קשור בחוק הלאום. עכשיו החוק חוזר, ולא בטוח שמדובר בחדשות טובות לנתניהו. ב-23 בנובמבר התכנסה ישיבת ממשלה דרמטית כדי לאשר את החוק. הטונים בחדר הישיבות עלו: "רפיסות לא משרתת אותנו, מתפתחת פה מדינה בתוך מדינה", הטיח נתניהו בציפי לבני, שהתנגדה לנוסח שהציע וקידמה הצעה משלה. לבני, מצדה, השיבה: "אתה רוצה שנצביע נגד בכנסת כדי שתוכל לפטר אותנו". בתום הישיבה היה ברור שישראל ניצבת בפני מערכת בחירות. שבועיים לאחר מכן פוזרה הכנסת.

      מאז שב ראש הממשלה והתחייב בכמה הזדמנויות כי יקדם את החוק. אלא שבזמן ניסוח ההסכמים הקואליציוניים התברר כי לסיעות החרדיות יש בעיה עם חלק מהניסוחים בחוק היסוד, המבקש להגדיר את זהותה של המדינה. סעיפים אחרים בהסכמים הקואליציוניים, שקבעו כי חקיקת חוק יסוד לא תתקדם ללא הסכמה של כלל השותפות, חרצה הלכה למעשה את דינו של החוק, שמאז הבחירות ועד היום לא נעשה דבר למען קידומו, עד עכשיו.

      שרון גל, ישראל ביתנו, אפריל 2015 (טלי מאייר , טלי מאייר)
      מקדם את חוק הלאום בנוסח של שקד ואלקין. ח"כ שרון גל (צילום: טלי מאייר)

      ח"כ שרון גל (ישראל ביתנו) החליט יחד עם כל חברי הסיעה להגיש הצעה בנוסח זהה לזה שהגישו בעבר שרת המשפטים איילת שקד ושר התיירות יריב לוין, לפני היותם שרים. לדברי גל, חשיבות ההצעה מתחדדת לנוכח איומי החרם בעולם, הדורשים מישראל להגדיר את עצמה בחוק כמדינה יהודית. מדובר במלכודת לא פשוטה עבור נתניהו. אם יתמוך בהצעה, הוא ייקלע למשבר קשה עם החרדים. אם יתנגד, או אפילו ייעדר מהמליאה, בישראל ביתנו יחגגו על הצעד הזה. הרי יש כעת ממשלת ימין. אין את לפיד ואין את לבני. איך יסביר לבוחריו מדוע לא תמך בנוסח שאישרה הממשלה בראשותו רק לפני שבעה חודשים?

      לשמור על כבודה של הכנסת

      אם יצחק הרצוג יתיישב יום אחד לרשום את זיכרונותיו, סביר להניח שהשבוע הזה לא יככב בפרק שיספר על כהונתו כראש האופוזיציה. השבוע נפתח בכך שהתבשר על כך ששלי יחימוביץ' פתחה במפקד לגיוס חברים חדשים. בהמשך הוא לא שיבץ את הח"כית המצטיינת סתיו שפיר בוועדת הכספים, צעד שהקים עליו גל של ביקורת פנימית במפלגה. אבל השיא נרשם כאשר הציל את נתניהו ממבוכה אפשרית והודיע כי ישמח לקזז את אורן חזן "כדי לשמור על כבודה של הכנסת" עוד לפני שהח"כ אפילו איים שיצביע נגד הקואליציה. זה גם היה הקש ששבר את יחסיו עם אראל מרגלית, שהיה מגדולי תומכיו, ופונה אט-אט לקריירת סולו בדרך להתמודדות נוספת על ראשות המפלגה.

      מרגלית, שבשני המחנות במפלגה מעריכים כי היה בין שני הנמנעים בהצבעה על ראשות ועדת הכלכלה בשבוע שעבר - עדות נוספת לכך שאינו נמנה יותר עם חברי מחנה הרצוג - תקף את היו"ר בריאיון לרשת ב', ואמר: "אני כמרכז האופוזיציה בוועדת הכספים לא אתן לנתניהו קיזוז או חצי קיזוז על הביזיון והבושה של אורן חזן". בהמשך הצטרפו כמה חברי סיעה נוספים, ובהם, למרבה ההפתעה, גם ציפי לבני, למבקרים של הרצוג. שרת המשפטים לשעבר אמרה בריאיון לגל"צ: "אני לא הייתי מקבלת את ההחלטה הזו, אני לא הייתי מתקזזת".

      יצחק הרצוג, כנס הרצליה, יוני 2015 (ראובן קסטרו)
      השבוע האחרון לא יככב בספר הזיכרונות שלו. יצחק הרצוג (צילום: ראובן קסטרו)

      מהרגע שבו פתחה יחימוביץ' במפקד, ומרגלית מחשב את דרכו לשם, עולה שוב שאלת הפריימריז. אם זה תלוי בהרצוג, הפריימריז לראשות העבודה לא ייערכו אחרי 14 חודשים, כפי שדורש התקנון במקרה שבו המפלגה אינה מרכיבה את הממשלה. ההתלבטות של ראש המפלגה שנמצאת תמיד בין פריימריז אחד למשנהו, היא בין שתי חלופות קיצון, ולשתיהן יתרונות וחסרונות גדולים. האפשרות הראשונה היא לקיים בחירות בזק לראשות המפלגה. הדבר יתפוס מועמדים פוטנציאליים כמו בני גנץ, גבי אשכנזי ועמיר פרץ לא מאורגנים ויגדילו את סיכויו של היו"ר להיבחר בשנית. במצב שכזה, רבים במפלגה מעריכים כי הרצוג יוכל גם להחליט להצטרף לממשלת נתניהו אם יחפוץ בכך ויקבל רוח גבית מכיוון שבחירתו לא תעמוד על הפרק. אלא שהערכה אחרת, של אנשים הנמצאים בקשר שוטף עם הרצוג, היא כי פניו יהיו בסופו של דבר דווקא לדחיית הבחירות ב-16 חודשים נוספים, דהיינו 30 חודשים בסך הכול לאחר הבחירות הכלליות. צפו לוועידה קולנית במיוחד בחודשים הקרובים.

      בסביבת הרצוג, מנגד, אומרים כי אינם מתרגשים מקריאות התיגר על מנהיגותו, וכי הם בטוחים בכוחו במפלגה. כדוגמה לפעילותו של הרצוג כראש האופוזיציה הם מביאים את הצעת החוק שהגיש לביטול משרד התקשורת והקמת רשות תקשורת שלא תהיה כפופה לנתניהו. "ההצעה הזו עוד תעשה לנתניהו הרבה בעיות", הם מבטיחים.

      החודש הרגוע של בנט

      מי שבינתיים נהנה משקט תעשייתי הוא נפתלי בנט, המעיד כי דווקא בקואליציית ה-61 הוא עבר את החודש הרגוע ביותר מאז נכנס לפוליטיקה. "אני בהחלט מעדיף את זה על פני מה שהיה קודם", הוא אמר לאנשיו. "בקואליציה הזו יש נטייה לכל שר להתעסק בענייניו. לי לא מתערבים בסייעות, לכחלון אף אחד לא מתערב בדיור, ולליצמן לא מתערבים בהפלרת מי השתייה. בדיוק הפוך מהבלגן שהיה בפעם שעברה". גם איומי החרם אינם מדאיגים את שר החינוך: "ה-BDS ליווה אותנו מאז קום המדינה, דרך החרם ב-1973 ועד היום", אמר. "אני לא בלחץ מזה, להיפך. עכשיו זו התקופה שבה החרם הוא ברמה הכי נמוכה שיש. זה תמיד ילווה אותנו. מה שהתחדש באורנג' זה שסוף סוף הכינו חזרה".

      עוד בוואלה!NEWS
      כשנתניהו חשף בפני הפעילים: "סבי גר ליד משפחת אבו מאזן בצפת"
      חזן במרכז הליכוד: "זה ניסיון חיסול, ממתי אנחנו מאמינים לזונות ונרקומנים?"
      "שיטת הפריימריז הכי מושחתת שיש": הח"כ שמאתגר את נתניהו

      (עדכון ראשון: 15:00)