חוק הלאום חוזר, והפעם במתכונת מרוככת: שמונה חודשים לאחר שפוזרה הכנסת ה-19, בין היתר על רקע המחלוקת סביב חוק הלאום, הגיש חבר הכנסת בני בגין (הליכוד) את "חוק יסוד: מדינת ישראל". הצעתו של בגין מתבססת על הצעה זהה של חברת הכנסת לשעבר רות קלדרון מ"יש עתיד", והצעה דומה של חבר הכנסת לשעבר מהתנועה, אלעזר שטרן. ההצעה היא כללית בעיקרה, כזו שתוכל לזכות לתמיכה של חברי כנסת מימין ומשמאל, ועל פניו לא צפויה לעורר קשיים משפטיים כלשהם. זאת, להבדיל מגרסאות אחרות של החוק שעלו בעבר.
לפי הסעיף הראשון בהצעה, "ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, המושתתת על יסודות החרות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל ומקיימת שוויון זכויות לכל אזרחיה". בסעיף השני נכתב כי "מדינת ישראל היא דמוקרטיה". עוד קובעת ההצעה, כי "ההמנון, הדגל והסמל של מדינת ישראל ייקבעו בחוק", וכי חוק היסוד לא ישונה אלא ברוב של 80 חברי כנסת.
עוד בנושא:
כאבי הראש של נתניהו: ההצבעה הגורלית במרכז ושובו של חוק הלאום
אהוד ברק: "חוק הלאום מיותר ומזיק לישראל"
הצעתו של בגין צפויה לאתגר את נציגי המחנה הציוני ומרצ, שיצטרכו להחליט אם לתמוך בה ולתת הישג לראש הממשלה בנימין נתניהו בדמות חוק היסוד שאותו ביקש לקדם זמן רב, או להתנגד לו ולהיות חשופים לביקורת ציבורית על התנהלות לא ממלכתית. החוק החדש גם צפוי לחסום הצעה בנוסח מפורט ומורכב יותר של חברי סיעת ישראל ביתנו, הצעה שהונחה על שולחן הכנסת בעיקר בכדי לאתגר את ראש הממשלה נתניהו.
עם פיזור הכנסת ה-19 הבטיח נתניהו שיקדם את חוק הלאום. אלא שעם כינונה של הכנסת ה-20, לא הצליחו הסיעות החרדיות להגיע להסכמה עם הליכוד על נוסח החוק, וכתוצאה מכך כוללים ההסכמים הקואליציוניים התייחסות רפה בלבד בדבר הצורך בקידומו. כעת, עושה רושם שרוב מרכיבי הקואליציה יוכלו להתאחד סביב הנוסח המוצע, משום שהוא כללי בלבד. הוא מאפשר לנתניהו מצד אחד להתהדר בהישג של השלמת המהלך שאותו ניסה להוביל מזה שתי קדנציות, מבלי להכניס לתוכו תוכן מעורר מחלוקת שיימנע את קידומו.
לא ניתן היה להשיג את תגובתו של ח"כ בגין להצעה.