(בחודש פברואר: הדיון בבית המשפט המחוזי)
בית המשפט העליון קיבל היום (ראשון) את ערעור הרב הראשי לשעבר יונה מצגר שהורשע בעבירות שוחד. מצגר ביקש לקצר את עונש המאסר מארבע שנים וחצי לשלוש שנים וחצי, כפי שנקבע בהסדר הטיעון המקורי שאליו הגיע עם פרקליטות המדינה. שופטי העליון הפכו את החלטת המחוזי וקיבלו את הערעור פה אחד.
מחר יחל מצגר לשאת את עונש המאסר שנגזר עליו. הוא צפוי להגיע בשעות הבוקר לכלא מעשיהו, ולהפוך לאסיר ה-14 באגף 10, שבו מוחזק גם ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, שהורשע אף הוא בעבירות שחיתות. אסיר נוסף ב"אגף ה-VIP" של הכלא הוא יו"ר בנק הפועלים לשעבר דני דנקנר, שצפוי להשתחרר בעוד שבוע.
עוד בוואלה! NEWS:
המדינה: תומכים בערעור מצגר, טעינו בהצגת הסדר הטיעון
"שילם מחיר בקרב קהילתו - לא כמו דרעי": הרב מצגר ערער על גזר דינו
הלחץ מהמשפחה, המחשבות על חו"ל: מאחורי הקלעים של הסדר הטיעון למצגר
בחודש פברואר האחרון דחה בית המשפט המחוזי ירושלים את הסדר הטיעון שהושג בעניינו של הרב הראשי לשעבר, והחמיר בעונשו. באי כוחו של מצגר, עורכי הדין טל גבאי ויהודה פריד, ערערו על ההחלטה, ובמהלך הדיונים גם הפרקליטות הביעה תמיכה בערעור.
שופטי העליון עוזי פוגלמן, דפנה ברק-ארז ונעם סולברג היו תמימי דעים, כאמור, והחליטו לבטל את התוספת של שנה לתקופת המאסר שנגזרה על מצגר. הם התייחסו בהחלטתם, בין היתר, לקשיים ראייתיים בגיבוש התיק, שהיו גורם מרכזי בהגעה להסדר הטיעון. הפרקליטות לא הציגה זאת בפני בית המשפט המחוזי, אולם תיקנה זאת בדיונים בעליון.
כמו כן, שופטי העליון דנו בכך שמצגר לא הביע חרטה בפני בית המשפט המחוזי. פוגלמן כתב בהחלטתו כי "אין בעובדה שהמערער לא נשא דברים כדי ללמד, לבדה באופן בלעדי ומתחייב, על היעדרה של חרטה". השופטים הסתפקו, בהקשר זה, בחתימתו של מצגר על הסדר הטיעון.
השופטת ברק-ארז התייחסה בדבריה בפסק הדין לחומרת מעשיו של מצגר. "ההחלטה אינה גורעת כמלוא הנימה מן הגינוי החריף למעשים המכוערים שבהם הורשע המערער", הבהירה. "לא ניתן להפריז בחומרתן של העבירות שבהן כשל המערער תוך ניצול של מעמדו הרם עבירות על טוהר המידות, שפגעו בערך של יושרה בחיים הציבוריים בכלל ובמעמדה של הרבנות הראשית בפרט".
מצגר הורשע בינואר האחרון במסגרת הסדר הטיעון בכמה עבירות שוחד, עבירת מרמה והעלמת מס בהיקף של חמישה מיליון שקלים - כמחצית מהסכום שצוין בכתב האישום המקורי - שבוצעו בעת שכיהן כרב הראשי של ישראל בשנים 2013-2003. מלבד עונש המאסר, גם הושת עליו קנס בסך של חמישה מיליון שקלים.
כתב האישום המקורי נגד מצגר כלל מגוון גדול של עבירות: קבלת שוחד בסכום של עד שמונה מיליון שקלים, הפרת אמונים, גניבה בידי מורשה, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, קשירת קשר לביצוע פשע, הלבנת הון ועבירות מס.
במקרים רבים שימש חיים אייזנשטט, נהגו האישי של הרב מצגר, כשליחו לקבלת כספי העבירות. את הכספים קיבל מצגר מכמה גורמים: תרומות שנועדו לעמותות שסייע להן לגייס כספים, עשירים שהשתתף בשמחתם וששילמו לו על נוכחותו ומהפניות לגיור לרב גבריאל כהן מלוס אלנג'לס, שהפריש לו מהכספים שקיבל.